חיים כץ שר הרווחה המושחת מציג תקציב של 8.2 מילארד ש"ח למימון פקידות סעד נוכלות ניבזיות ושקרניות למלחמה נגד ההורים והנוער בישראל

התפרסם תקציב משרד הרווחה לשנת 2014 עליו חולש שר הרווחה המושחת חיים כץ.

חיים כץ חולש על 8 מיליארד מאה שישים מיליון שקלים. 8,161,212,000 ש"ח.  מה הוא עושה עם כל הכסף הזה? למי הוא מחלק את כל הכסף הזה? איך הכסף הזה אמור לפתור בעיות סוציאליות ולמזער את העוני? דוגמא בולטת: טיפול בניצולי שואה מתוקצב ב-  7.8 מיליון ש"ח מתוך 8 מיליארד פלוס. (כסף הניצולים מקבלים מהביטוח הלאומי, זה לא כלול כאן). "לשכות יעוץ לאזרח" שאף אחד לא מכיר ואף אחד לא מקבל אפילו עיצה אחת בהן, ואף אחד לא יודע איפה הן מתוקצבות בכמעט 30 מיליון ש"ח.  בית הספר הידוע לשמצה להכשרת עובדים סוציאליעם בניהול ויצ"ו מקבל 6 מיליון ש"ח.

רק התחזוק של המשרד עולה 630 מיליון ש"ח ועוד 174 מיליון ש"ח "פיתוח שירותים" שזה ביחד 804 מיליון ש"ח, כלומר כמעט 10% (9.85%). זה לא כולל את פקידות הסעד ברשויות המקומיות ובעיריות שהן מתוקצבות בנפרד תחת סעיף אחר, עוד 745 מיליון ש"ח, כלומר רק להחזיק את משרדי הרווחה ואת פקידות הסעד בעיריות עולה לנו מעל מילארד וחצי שקלים, 1,548,000,000 ש"ח, שזה 19% מהתקציב הכללי.

על טיפול קהילתי וביתי מוציאים 425 מיליון ש"ח, שזה 5.2%.  משלמים 80 מיליון ש"ח לפסיכולוגים תמורת שירותי אבחון לשיקום, ועוד 33 מיליון ש"ח על אבחון מפגרים, ביחד 113 מיליון ש"ח.  טיפול בנכים בפנימיות מתוקצב ב 421 מיליון ש"ח.  הטיפול בעיוורים מתוקצב ב 136 מיליון ש"ח.

נוער עברייני, זו כבר תעשייה בפני עצמה שבולעת 593 מיליון ש"ח, 7.2% מכלל התקציב.  זה כולל קציני מבחן לנוער, מעונות שבהם שמים את הנוער, יחידת מטה לסמים לנוער, שיקום, טיפול, ומיפתנים. האם הנוער בישראל כך כך עברייני, שצריך להשקיע בו 7.2% מכלל התקציב לרווחה, או שהמערכת מייצרת נוער עברייני כדי לטפל בו?  מה יעשו כל המטפלים וקציני המבחן אם רשויות התביעה יגישו פחות תביעות נגד ילדים מתחת לגיל 18?  התקציב העצום לנוער עברייני איננו מעיד על כך שהמערכת משקיעה תקציבים למטרה חברתית נעלה, אלא שהמערכת משקיעה תקציבים כדי לייצר לעצמה פרנסה.  אלו בדרך כלל ילדים שבתחילה הוצאו מהבית, סווגו כנוער נזקק, הושמו בפנימיות, ואז כדי להשאיר אותם בפנימיות, על כל מעידה קלה, פותחים להם תיק פלילי.  אילו היו דואגים מראש שלהורים יהיה כסף למחייה, הנערים והנערות האלה לא היו מדרדרים לעבריינות מלכתחילה.

כמה משקיע משרד הרווחה על חטיפת ילדים למוסדות?  זה מופיע תחת "שירותים אישיים", בארבע סעיפים שונים, ויחד מיליארד ומאה מיליון שקלים!  1,100,500,000 ש"ח, 13.5% מתקציב הרווחה.  מדובר בכ 10,000 ילדים לשנה שנחטפים לאחר מאבק משפטי, ועוד כ 40,000 ש"ח שנחטפים לאחר מסכת איומים ושכנועים.  עבודה זו של הרווחה פוגעת בעיקר באימהות חלשות ויחידניות. בדרך כלל סכום זה מממן את תסקירי העו"ס שבהן נכתב שלאמא אין מסוגלות הורית לגדל את הילד.  סכום זה לא כולל את החלק היחסי של הפרשות משרד הרווחה לפקידות הסעד ברשויות המקומיות, מתוך 760 מיליון ש"ח, ההערכה היא כמחצית לעו"ס לחוק נוער כלומר עוד 380 מיליון ש"ח. יחד כמעט מיליארד וחצי או 18% מתקציב הרווחה.

כמה משקיע משרד הרווחה על יצירת סכסוכים בין נשים לגברים בגירושין, עבודה שהיא מיותרת לחלוטין וגורמת נזקים אדירים וניתוקי ילדים בעיקר מאבות?  מדובר ב 323 מיליון ש"ח, תחת הסעיפים "רווחת הפרט והמשפחה" ועוד החלק היחסי של עבודת פקידות הסעד לסדרי דין ברשויות המקומיות, שזה עוד 380 מיליון ש"ח.  כלומר משרד הרווחה משקיע 703 מיליון ש"ח בתעשיית הגירושין כל שנה, בדרך כלל לנתק אבות מילדהם, ולכתוב תסקירי שקר שהאבות לא ראויים לקשר עם הילדים.  סה"כ 8.5% מתקציב משרד הרווחה.

הסכום של 760 מיליון ש"ח שמשרד הרווחה מממן את פקידות הסעד בעיריות, פירושו של דבר שהעיריות עצמן מוציאות עוד מיליארד וחצי ש"ח לממן את פקידות הסעד.

תקציב הרווחה 8.2 מיליארד ש

תקציב המשרד לשנים 2013 – 2014
הסכומים באלפי ₪
סעיף שם סעיף תקציב 2013 תקציב 2014 ביצוע שכר
נטו ביצוע בפועל התחייבויות נטו ברוטו
23 משרד העבודה והרווחה 5,837,278 5,266,589 523,972 6,216,113 8,161,212 642,462
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
2309 רזרבה 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
230101 מטה המשרד – כח אדם 193,823 192,119 631 200,971 200,971 199,132
230110 שרותים מרכזיים  משרד 128,118 100,014 24,991 180,513 182,658 47329
230111 תכנון תקציבי 1,286 286 16,705 1,275 1,275
230112 מיכון ואירגון 64,313 43,451 20,849 83,923 84,923
230118 סיוע לניצולי שואה 6,400 5,668 367 7,360 7,860
230119 אמרכלות 111,199 103,288 7,246 116,689 116,801
230126 בי"ס מרכזי להכשרת 5,873 2,311 3,361 5,789 6,039
230132 לשכות יעוץ לאזרח 28,530 15,329 13,217 27,637 29,487
230133 ועדות ערר 1,577 1,288 210 1,239 1,239
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
230618 קניית שירותי איבחון 70,312 62,945 7,158 77,924 79,924
230621 סדור נכים בפנימיות 252,328 241,525 10,112 273,923 421,223
230622 טיפול קהילתי וביתי 327,200 289,147 36,902 335,093 425,940
230662 שיקום וטיפול בעיוור 120,143 110,100 9,762 124,894 136,594
230680 מעונות ממשלתיים 17,029 16,909 0 17,458 17,458 17,458
230681 מעונות ממשלתיים 4,886 2,892 1,907 5496 10,529
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
230850 אבחון מפגרים 16,330 8,152 8,171     17,850       33,750
230855 טיפול קהילתי וביתי 206,781 203,575 2,884   223,795     321,595
230856 טיפול חוץ ביתי במעונות ציבוריים ופרטיים 794,930 785,160 8,976   851,353  1,292,733
230871 מעונות ממשלתיים  אמרכלות, חינוך וטפול 269,114 257,972 11,880   278,629     368,576 258,413
230880 טפול חוץ ביתי באוטיסטיים 159,092 155,291 3,900   181,936     226,386
230881 טפול קהילתי באוטיסטיים 28,005 26,540 1,162     33,401       45,901
2309 רזרבה 21,212 0 0             –               – 0
230902 רזרבה להתייקרויות 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
231010 כפר לנופשים לאנשים עם 82 0 81 80 80
231013 כ"א ברשויות מקומיות 536,517 533,998 1,403   557,371     744,491
231014 אירגון ומינהל ברשויות מקומיות 7,442 5,404 1,997     14,068       15,683
231025 רווחת הפרט והמשפחה טיפול וסיוע 85,126 79,908 3,398     96,499     131,349
231026 רווחת הפרט והמשפחה טיפול סוציאלי 71,606 48,011 17,705   171,211     192,211
231038 השרות לילד ולנוער-טיפול חוץ ביתי 862,253 740,613 102,327   819,113  1,058,113
231039 השרות לילד ולנוער-טיפול קהילתי וביתי 449,577 435,768 11,894   460,587     642,537
231040 השרות לילד ולנוער – תכנון וניהול 54,371 17,100 37,021     54,766       54,766
231042 השרות לזקן – טפול חוץ ביתי 134,681 133,346 334   134,946     272,846
231043 השרות לזקן – טפול בקהילה ובבית 101,604 93,530 7,665   104,673     204,823
231051 השרות למען הילד (אימוץ) 20,712 17,908 2,650     20,918       20,918
231072 עבודה קהילתית 16,299 12,642 3,427     17,656       23,701
231073 תכנית לטפול בעולים חדשים 19,024 15,364 3,307     14,909       18,559
231082 סיוע למפוני חבל עזה 0 0 0 0 620
231083 חיזוק הצפון ועוטף עזה 825 719 126 42 42
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
231110 קציני מבחן נוער 99,128 98,154 0 100,072 100,072 100,072
231120 מעונות ממשלתיים 20,135 19,275 0 20,058 20,058 20,058
231123 מבחן נוער 11,862 8,294 3,767 12,308 12,408
231124 מבחן מבוגרים 10,415 6,519 3,884 13,584 13,734
231125 יחידת מטה לסמים 63,470 61,465 1,904 64,681 73,781
231126 שיקום אסירים 23,598 20,694 2,904 38,051 38,051
231132 השרות לשקום נוער-מפתנים ממשלתיים (32) 2,174 1,419 621 1,491 2,281
231134 מפתנים מוניציפליים (109 כתות) 17,343 16,365 826 19,213 26,363
231164 שרות לטפול בצעירים 45,017 42,080 2,896 42,389 50,289
231165 שרות לטפול בנערות ונשים במצוקה 63,069 55,717 7,147 65,236 79,363
231166 רשות חסות הנוער-טפול חוץ ביתי 94,825 86,641 8,219 103,334 103,684
231171 רשות חסות הנוער-מעונות ממשלתיים אמרכלות חנוך וטפול 67,076 47,416 17,784 73,557 73,704
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
231203 מוסדות ולשכות 59,031 13,076 45,694     77,797       77,797
231204 פתוח שירותים למפגר 13,135 7,225 -7,217       8,757       33,317
231205 מעונות ומפתנים 34,515 15,427 18,753     40,101       40,101
231206 התקנות המשרד 2,764 1,405 1,325       1,763         1,763
231209 שרותים לזקן 1,215 400 813       1,322         1,322
231210 שירותי שיקום 3,302 1,521 2,257       2,738         4,849
231212 תמיכה בפתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי 16,604 5,223 28,669     15,674       15,674

מעצר שווא של העיתונאי והפעיל החברתי מוטי לייבל המסקר ומלווה הורים בהשבת בנם בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י רשויות הרווחה לוד. משטרת ישראל לעיתונאי: אתה עצור על התקהלות בלתי חוקית"

העיתונאי מוטי לייבל נעצר מעצר שווא לאחר שסירב לחתום על הרחקתו 500 מ"ר מהבית של שר הרווחה – חיים כץ, בישוב שוהם.

מוטי לייבל, מלווה ומסקר את המאבק של זוג הורים שבנם בן ה- 5.5 נלקח ע"י משרד הרווחה לוד. האם, מבצעת מחאה בודדת מול ביתו של שר הרווחה בשוהם, עד שבנה יוחזר אליה.

ביום שישי, לקראת השעה 19:00 בערב, נאמר לאם, שישבה לבדה על כיסא ומסביבה מספר מודעות עם תמונתו של בנה החטוף, כי עליה להתפנות והיא מבצעת "התקהלות בלתי חוקית". האם התקשרה לעיתונאי מוטי לייבל, שהגיע מלווה בקולגה, החמושה במסרטת וידיאו לורי שם טוב.

לביתו של הרווחה הגיעו 42 שוטרות ושוטרים (!), לצורך פינוי אמא אחת.

העיתונאי לייבל, הסביר לשוטרים כי לא מדובר בהתקהלות בלתי חוקית, כי אם במחאה לגיטימית ומותרת על פי חוק כבוד יסוד האדם וחירותו, והם לא יכולים לרוקן מתוכן חוקי יסוד במדינת ישראל, את חופש המחאה של האזרח, את הזכות לחירות ואת ערכי הדמוקרטיה.

מדובר בעניין עקרוני לזכות הפרט להביע בקול מחאה לגיטימית בדיני נפשות.

מוטי לייבל, מוסר כי לא יעלה על הדעת שהתקשורת לא תסקר את מעצר השווא שלו, מטעמים פוליטיים. אנחנו צעד אחד לפני שאנו נהפכים לאיראן או ארגון השתקה סורי. אי אפשר לעצור אנשים המביעים דעתם.

העיתונאי מוטי לייבל, לוחם בשם הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי.

במוצאי שבת, 27/6/15, שעה 20:00 יובא העיתונאי מוטי לייבל, לבית משפט שלום בראשון לציון – ברחוב ישראל גלילי 5, ראשל"צ – לשחרורו בפני שופט תורן.

כל מי שעדיין איכפת לו מערכי הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי מוזמן להגיע ולתמוך בעיתונאי הפעיל החברתי, מוטי לייבל.

חיים כץ שר הרווחה מפנה את גבו להורים שמבקשים ממנו שיחזיר להם את ילדיהם החטופים

חיים כץ שר הרווחה מפנה את גבו להורים שמבקשים ממנו שיחזיר להם את ילדיהם החטופים.

עשרות הורים המתינו להגעתו של שר הרווחה, לקבל ממנו סעד או לשמוע הצהרה על הפסקת חטיפות הילדים בידי העובדות הסוציאליות, אלא שחיים כץ, כמו שרי הרווחה הקודמים, חייך בזחיחות, הפנה את גבו והסתלק לארמון התלת מימד המפואר שלו.

מחאה מול ביתו של שר הרווחה חיים כץ בשוהם.

העיתונאי מוטי לייבל:

שר הרווחה ברח מהבית, הוא אפילו לא לקח מברשת שיניים איתו כנראה, ולפי זה שאין פה משטרה, הוא כנראה גם לא יגיע בקרוב.

אנחנו נמצאים פה הערב, בגלל שפאני, קיבלה אומץ והחליטה שהיא לא עוזבת לשום מקום בלי הילד שלה ומאז אנחנו נמצאים איתה פה. זה היום השלישי, ואנחנו מתכוננים להישאר פה כמה שיקח עד שפאני תקבל את הילד שלה. אבל, זה לא נגמר בפאני. יש כאן אבות ואימהות, שהתלבשו להם על החיים ולקחו להם את הילדים. האבות והאימהות האלה נמצאים פה, והילדים שלהם נמצאים בלעדיהם. זה לא נגמר בפאני. זה התחיל בפאני.
פאני את עוד תיכנסי לספרי ההיסטוריה בסוף.

יש פה שר רווחה חדש שיצא בכל מיני הצהרות, שצריך להפסיק את הוצאת הילדים. הוא יצא לתקשורת. לא באנו לעשות לו רע. אנחנו רוצים שר הרווחה החדש ייפגש איתנו, ישמע כל מה שקורה באמת במדינת ישראל, ולא מה שהעבירו לו הקודמים בתפקיד. במדינת ישראל 2015,  חוטפים ילדים מהורים, דוחפים אותם לתוך מוסדות, שולחים אותם לאומנה, רק בשביל לתת לעמותות כמו אור שלום ומטב, בשביל לתת לגופים כמו ויצ"ו ונעמ"ת וכל מיני כאלה, לתת להם פרנסה. הם גוזרים קופון על הילדים שלנו. הילדים שלנו הם סחורה. הילדים שלנו הם שום דבר יותר מאשר כסף לבעלי ההון.

הילדים שלנו, אנחנו לא נסכים שימשיכו לקחת אותם. כולם יודעים פה שמשלמים למרכז חירום, למשל, 17,000 ש"ח כל חודש. מה שאנשים מפספסים שמשלמים גם לאפוטרופא לדין 1,012 ש"ח כל חודש. ילד שנכנס לפנימיה, לאומנה או לאימוץ, לא מבין מאיפה נפל עליו כל הסיפור הזה והילד הזה מתחיל לבכות ולצרוח, והדבר הראשון שעושים, דוחפים לו סמים פסיכיאטריים, והפסיכיאטר מתייג אותו בשביל להמשיך לתת לו כדורים וכנכה פסיכיאטרי, ואז המוסד או האימוץ ניגשים למוסד לביטוח לאומי ומקבלים על הילד נכות, כשמלכתחילה הילד לא היה צריך לקבל כדורים פסיכיאטריים. כל הדברים הללו יוצאים מהכיס שלנו, מהכיס של משלמי המסים.

אף אחד לא יכול לבוא ולייפות את זה. נגמרה התקופה שאמרו: "זה לא סחר בילדים". לוקחים ילד מנקודה אחת, מהורה, מעבירים אותו, לא משנה לאן, אם יש באמצע מישהו שמרוויח שקל, זה סחר בילדים. לא יעזור שום דבר.

moti leybel, is a journalist researcher helps in restoring children from their parents by social services.
The State of Israel seizes good parents the right to raise their children.

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה משרד הרווחה מוסר את הילדים לאימוץ? כתבה של דנה ויילר פולק

כששרותי הרווחה סברו שאלון ושלומית אינם מתפקדים, הם הכריזו על ילדיהם קטינים נזקקים ושלחו אותם למסגרות אחרות. למרות חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הורותם שוקמה, מסרבים להשיב אליהם את הילדים. "באותו רגע חרב עלי עולמי".

http://news.walla.co.il/item/2866779

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה משרד הרווחה מוסר את הילדים לאימוץ? הכתבה של דנה ויילר פולק בקובץ pdf

תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.

סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות – הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה – 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה – דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".

כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך – לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.

שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.

על פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2014 שהו בהשמה חוץ ביתית 9,430 ילדים: 7,130 בפנימיות ו-2,300 באומנה. בשנת 2013 שהו 7,385 ילדים בפנימיות ו-2,349 ילדים במשפחות אומנה, מהם 3,466 ו-1,419 בהתאמה הוצאו על פי חוק הנוער. בין השנים 2012-2000 לא גדל מספרם של הילדים שהושמו במסגרות חוץ ביתיות. עם זאת, חלה עלייה בשיעור היחסי של ילדים במשפחות אומנה מכלל הילדים בהשמה חוץ ביתית. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2012 נמסרו לאימוץ 114 ילדים בתוך ישראל ובין השנים 2011-2004 אומצו כמאה ילדים בכל שנה באימוץ פנים ארצי.

חרף הנתונים האמורים, ממחקר של פרופ' בלהה דוידזון-ערד, שנערך ב-2010, עולה כי כשעובדים סוציאליים בישראל מתלבטים מהי טובת הילד, ההחלטה השכיחה יותר המתקבלת בוועדות תכנון טיפול והערכה היא להשאיר את הילד בביתו. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל ניצבת כמעט במקום האחרון מבחינת הוצאת ילדים מהבית, כשאחריה ממוקמת רק יפן.

התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים

אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".

פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.

בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות".

לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.

"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.

ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".

בקשה תמוהה

בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.

באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".

אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה – דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.

של כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי – 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים – 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".

במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת – 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר – 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".

באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.

ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"

הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.

בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.

בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.

טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.

עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.

"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".

 במשרד הרווחה סירבו להגיב

במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.

משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות – נוכל להתייחס בהרחבה".

לפניות לכתבת: danawp@walla.co

רותי כץ אשתו האטומה והמפונפנת של שר הרווחה חיים כץ – מפנה את גבה לאמא הזועקת להשבת בנה בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י שירותי הרווחה

רותי כץ אשתו של חיים כץ שר הרווחה, מפנה להורים את גבה, ומסרבת לשוחח עם האמא פאני וקנין שבנה בן ה- 5.5 שנים נלקח ממנה על ידי רשויות הרווחה.

העיתונאי מוטי לייבל קורא לה לעזור:

גברת אשתו של שר הרווחה, נמצאים פה הורים שניתקו אותם מהילדים שלהם. כל מה שאנחנו מבקשים, זה ששר הרווחה יצא וידבר איתנו. אני אזמין אותו לכוס קפה, כדי שיבין מה קורה במדינת ישראל.

אנחנו נהיה פה עד שמישהו יפתח את העיניים ויבין שנגרם כאן עוול, שיש כאן סחר בילדים. חיים כץ, שר הרווחה, אתה יצאת בהצהרות שמספיק להוציא ילדים מהבית, אז הנה אני מזמין אותך לשבת איתי פה ולנסות לפתור את העניין הזה. כל האינפורמציה שאתה מקבל ממשרד הרווחה, הכל אינפורמציה מוטעית. כל מה שאתה מקבל מפקידות הסעד המחוזיות, הכל שקרים. האמת נמצאת אצלך, פה ברחוב, חיים כץ. בוא תשב, תשתה איתנו קפה ותבין מה קורה במדינת ישראל. למה ואיך משקרות עובדות סוציאליות בבתי משפט.

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשונה של תל אביב יפו

הציבור מוזמן ליום השתלמות בנושא:

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשנה של תל אביב יפו

הכנס יתקיים ביום 22/6/2015 בשעה 08:00 בתאטרון הלאומי הבימה, תל אביב

סדר היום:

08:00

כיבוד קל והרצאה: איך לשקר לשופט – ההרצאה תביא לכם כלים להתמודד בבית המשפט עם האשמה שבמתן עדות שקר ולהבין שהמטרה מקדשת את האמצעים והשקרים

12:00

"האם רצוי לחטוף תינוק יום או יומיים אחרי הלידה?" – דוד גולן, דובר איגוד החוטפים הסוציאליים מלמד שרצוי כמה שיותר מוקדם ואפילו אם העני צריך למכור כליה – אין יותר תינוק

14:00

הרצאה מסכמת בנושא "כמה שווה תינוק וכמה שווה ילד בוגר, מי מרוויח וכמה אחוזים מקבלת העו"סית"

מוגש בחסות "איגוד החוטפים הסוציאליים בישראל".

להרשמה היכנסו:

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10205306534017380&set=gm.961154830599031&type=1&action_history=null&pnref=story

איך לחטוף ילד ללא מפריע - ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

איך לחטוף ילד ללא מפריע – ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

האם עו"ד עודד רומנו יועץ משפטי מועצה אזורית קרית טבעון מסית לרצח ומה מסתיר ראש המועצה דוד אריאלי מהעיתונות?

מרץ 2015 – ישיבה הזויה במועצה אזורית קרית טבעון בנוכחות דוד אריאלי ראש המועצה, היועץ המשפטי עו"ד עודד רומנו ואחרים. ברקע פרסום מזעזע על עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה. ת2

מה דוד אריאלי מסתיר מהעיתונות?

במועצה קרית טבעון לא אהבו את החשיפה בגלל ש"המועצה עוברת תהליכים מורכבים ולא רוצים להגיע איתם לעיתון" כדברי ראש המועצה דוד אריאלי.

עו"ד עודד רומנו לא נשאר חייב והסית בפיו נגד החושפים: "מי שכותב כך על שירותי הרווחה דמו בראשו".

חבר מועצה חן וייסמן אף הצהיר בתחילה: "אנו לוחמי חירות והצדק".

נשאלת השאלה אם מועצה אזורית קרית טבעון הם "לוחמי חירות וצדק" מה יש לראש המועצה דוד אריאלי להסתיר מהעיתונות ומדוע אמר עו"ד עודד רומנו שדמו בראשו של מי שכותב על רשויות הרווחה במועצה כדוגמת הפרסום?

להלן הקטע ההזוי מישיבת המועצה:

ת1

לשכת הרווחה קרית טבעון – טופס החתמה לאמא לטיפול בכפייה בבנה בסמים פסיכיאטריים:

ת1

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון3

קישורים:

עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה

תגובת העיתונאית לורי שם טוב על תגובת עו"ד עודד רומנו – הטעה את ביהמ"ש, ביהמ"ש שלום חיפה ת"א 62678-01-15, קובץ pdf

ההפסדים המשפטיים של עו"ד עודד רומנו – מקבץ פסקי דין בקבצי pdf

עו"ד עודד רומנו לא מפסיק לאיים. הוא איים לרצוח עיתונאים ולפגוע בהם והסית חברי מועצה נגדם, תוך התגוללות ושקרים נגדם.

מקבץ פסקי דין בקובץ pdf בהם הפסיד עו"ד עודד רומנו.

רצינו להמשיך ולסקר, אבל די התעייפנו לקרוא את כל ההפסדים של עו"ד רומנו. נחסוך מכם ונסכם, מדובר בעורך דין שמפסיד ברוב התיקים.

שירותיו הזולים של עו"ד עודד רומנו נשכרו על ידי מועצה מקומית קריית טבעון וגם שם הוא מפסיד. קריית טבעון מפסידה במערכת המשפט בלי הפסקה.

נקווה שראש עיריית קריית טבעון יתפקח ויוציא מכרז חדש להחלפת העו"ד שלא מניב נצחונות למועצה, בין היתר הוא הסית לרצח עיתונאים החושפים מחדלי משרד הרווחה באומרו: "מי שכותב כך על שירותי הרווחה דמו בראשו".

עודד רומנו מתוך הפייסבוק שלו

עודד רומנו מתוך הפייסבוק שלו

פסק דין ביהמ"ש עליון בפני השופטים חשין, ביניש, ג'ובראן – רע"א 5584/03 מאיר ועליזה פינטו נגד עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה – עו"ד עודד רומנו הפסיד בייצוג של פינטו, קובץ pdf

פסק דין ביהמ"ש עליון בפני השופט ריבלין – רע"א 9147/05 כלל חב' לביטוח נגד שי מגן מלזגות בע"מ בייצוג עו"ד עודד רומנו – הפסיד בייצוג בעניין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובץ pdf

החלטה ביהמ"ש עליון שופט י' עמית – עע"מ 2152/13 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית טבעון בייצוג עו"ד עודד רומנו נ' עדנה ואופיר ורדי – נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של עו"ד עודד רומנו בגדרו נדחותה העתירה שהגישה הוועדה המקומית, קובץ pdf

פסק דין ביהמ"ש מחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים – עת"מ 3000-07-12 הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון בייצוגו של עו"ד עודד רומנו הפסידה בתיק נגד עדה ואופיר ורדי, קובץ pdf

קישורים:

האם עו"ד עודד רומנו יועץ משפטי מועצה אזורית קרית טבעון מסית לרצח ומה מסתיר ראש המועצה דוד אריאלי מהעיתונות?

עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה

כב' השופט א' לוי ביהמ"ש עליון דחה בקשה למשפט חוזר בעניינו של נאשם שהורשע באיומים תקיפה והיזק בזדון – פסק דין מ"ח 7503/04 יועמ"ש – ברוך ברוך בייצוג עו"ד עודד רומנו (הפסיד בייצוג)

כב' השופט אחסן כנעאן ביהמ"ש שלום חיפה ביטל פסק בוררות מטעם שהבורר לא עמד בחובת ההנמקה – החלטה הפ"ב 32961-03-12 טפיירו יהודה ושרון נגד זעפרן בנין בע"מ יוצגה ע"י עו"ד עודד רומנו (שהפסיד שוב פעם בייצוג)

השופט יאיר דלוגין חייב את עו"ד דן דרזנר ורעייתו בתשלום דמי שכירות והוצאות – פסק דין – תא"מ 164718-09 עובדיה בלס נ' דן דרזנר ואח' יוצג ע"י עו"ד עודד רומנו

עמותת עוצמה ו- 52 חברות המתפרנסות מפגועי נפש הגישו עתירה לביטול מכרז של משרד הבריאות בטענה: "אלפי עובדים בתחום השיקום עלולים להיות מפוטרים באופן מיידי" – משרד הבריאות התקפל ופגועי הנפש הפסידו – עת"מ 4923-12-14

עמותת עוצמה בצירוף 52 חברות ועמותות שונות הגישו עתירה מנהלית לביטול מכרז של משרד הבריאות לרכש שירותי שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה, ודרשו מבית המשפט שיבטל את המכרז ויורה על תפירת מכרז חדש המותאם למידותיהם של העותרים, שכן לטענתם, בעקבות המכרז שהפיץ משרד הבריאות עשויים להיות מפוטרים עשרות אלפי עובדים בתחום השיקום ופרנסתם תיפגע.

החוצפה של העתירה, מעבר להיותה מקוממת, מעידה על אובדן הבושה, כמו גם אובדן ערכים והמוסריות המפוקפקת של העמותות והחברות שבטוחות שפגועי הנפש הם כיסים מניבי פרנסה שלהם, ושבמקום לטפל בהם לתועלתם של הפגועים לתקופה מוגבלת, הם מנציחים לעד את הפגיעה של אותם מוכי גורל, כדי שלאלפי פרזיטים תהיה פרנסה ותעסוקה. זה ממחיש היטב את הביטוי: "מייצרים יש מאין".

מדובר באלפי עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים ובעלי מקצוע שמייצרים עבודה מלאכותית. כידוע, העבודה הסוציאלית זה מקצוע פרזיטי שאינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמתפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מנציחים את העוני והנזקקות. ושאלתנו היא מדוע שהעמותות והחברות יחשבו שבית המשפט אמור לחייב את משרד הבריאות לפרנס ולכלכל את אותם עמותות? מי הבטיח להם פרנסה נצחית ושהעבודה שלהם תהיה תעודת ביטוח לפנסיה והתגמולים שלהם?

משרד הבריאות אמור לדאוג לפגועי הנפש ולא לתעסוקה של העמותות והחברות. אף אחד לא הבטיח להם פרנסה. כמו שבכל גוף עסקי אין הבטחה לכלכל אנשים שלא תורמים לרווחיות העסק, כך אותו דבר לגבי העמותות והחברות בעתירה זו. צריך לראות את הרשימה של העמותות והחברות. רובן טוענות שהן ללא כוונת רווח – מלכ"ר או עמותות המתוקצבות על ידי המדינה. אז למה צריך להמשיך ולהעסיק את הפרזיטים הללו? בעתירה מצויין כי העמותות פועלות למען רווחתם וזכויותיהם של נכי הנפש. בשביל לדאוג לזכויות או לרווחה, אין צורך בעמותות. מספיק לאנשים הללו המשפחה שלהם שדואגת להם, ובוודאי שאין צורך להעסיק גדוד של פרזיטים למלא טפסים. אפשר לבקש מבנות שירות לאומי שימלאו טפסים למען הפגועים.

דוגמא נוספת לחוצפה: העותרים טוענים בסעיף 10: "כל העותרים, ללא יוצא מן הכלל, הינם בפועל בני ערובה בידי משרד הבריאות: נכי הנפש אינם יכולים להמשיך לקבל את השירותים, אלא מהגופים שיגשו למכרז. משרד הבריאות מדיר במכרז מראש חלק מן הספקים הקיימים, ולגבי יתר הספקים לא ניתנת אפשרות אמיתית שלא לגשת למכרז, שהרי אז ימודרו מהשוק, לא יוכלו להמשיך להפעיל המסגרות המופעלות על ידם, ועמל חייהם יירד לטמיון. מאידך, כפי שיפורט להלן, השתתפות במכרז בתנאים והתעריפים הנוכחיים משמעה "גזר דין מוות" איטי וממושך לספקי השירותים לנוכח ההפסדים הצפויים להם". יצא המרצע מהשק. העמותות והחברות, רוצות כולן להמשיך ולאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. הם רוצים שמשרד הבריאות ימשיך ויתן פרנסה לעלוקות מוצצי הדם של פגועי נפש. מדובר ב- 12,500 אלף פגועי נפש, כשמהם מתפרנסים 52 עמותות וחברות ענק, המעסיקים אלפי עובדים, כ- 3 עובדים על כל פגוע נפש. אם מצבם של פגועי הנפש היה מיטיב ומשתפר, ניחא, אבל פגועי הנפש מצבם מידרדר ומחמיר, כך שה"טיפול" שהם מקבלים מזיק להם, אז למה להמשיך ולהעסיק פרזיטים?

העמותות והחברות דורשות ממשרד הבריאות ש"יתפור" להם מכרזים תפורים, ובלי בושה הם גם מכתיבים את תנאי המכרז, ודורשים שמשרד הבריאות ימשיך לספק את ליטרת הבשר אליה הורגלו. בעתירה המנהלית ההזויה הם תובעים מבית המשפט שיחייב את משרד הבריאות להיעתר לדרישותיהם המופרכות.

קראנו את התביעה מתחילתה ועד סופה, ולא ראינו כיצד יפגעו פגועי הנפש כתוצאה מהמכרז. נהפוך הוא. הם רק ירוויחו. פחות טיפולים מזיקים וריווח החדרים שלהם.

העמותות ו-52 החברות מתנגדות לדרישת משרד הבריאות להגדלת מספר החדרים לפגועי נפש. לטענתם תוספת בחדרים תביא לירידה באיכות המבנים. אותם עמותות ו- 52 החברות רוצות להמשיך ולכלוא את פגועי הנפש באותם מכלאות שהם מספקים כיום.

העמותות ו- 52 החברות מתנגדות לסגירת הוסטלים ומעבר פגועי הנפש לקהילה תומכת. הם רוצים להמשיך ולקבע את הנזקקות של אותם מסכנים באותם תנאים ירודים. סעיף 90 לתביעה.

העמותות ו-52 החברות מתלוננים על ששכר חודשי של אחראי אבטחת איכות עומדת על סך 3,200 ש"ח. האחראי על אבטחת איכות, לא עושה מאומה ולכן לא מגיע לו גם לא שקל אחד.

העמותות ו- 52 החברות טוענים שתנאי המכרז פוגעים בחופש העיסוק של ספקי השירותים ועובדיהם (עמ' 23 לעתירה), ושם הם מפרטים על רמיסת זכותם של הספקים להמשך העיסוק בתחומם, וכי המכרז יעמיד את הענף בסכנת קריסה ועשוי לאפשר חדירת גורמים חדשים, בלתי מנוסים ובלתי ראויים לתחום.

העמותות וחבר מרעיהם, חוששים מתחרות ומהוזלת השירותים שהם לא מספקים לנפגעי הנפש.

כל העתירה עוסקת אך ורק בזכויות של העמותות והחברות כשפגועי הנפש לא מעניינים כלל לחברות  הללו את קצה הזרת.

קראנו ונגעלנו. אותם עמותות וחברות רוצים לקבע את מצבם של פגועי הנפש, כדי שיוכלו להנות ולהתפרנס על חשבון האומללים בחברה הישראלית. אין מקום להסכים לדרישות אלו.

ומה פסק השופט יגאל מרזל?

כתוצאה מהעתירה, משרד הבריאות התקפל והקפיא את המכרז שהוציא לתועלת ורווחת פגועי הנפש, ולכן השופט מחק את העתירה.

עתירה מנהלית – עמותת עוצמה פורום ארציה של משפחות נפגעי נפש ואח' נגד משרד הבריאות – ביהמ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עת"מ 4923-12-14, סוג עניין: מכרזים, תאריך פתיחה: 2/12/14, קובץ pdf

פסק דין השופט יגאל מרזל ביהמ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עמותת עוצמה ואח' נגד משרד הבריאות, קובץ pdf

עמותת עוצמה נגד משרד הבריאות - עתירה מנהלית  עת"מ  4923-12-14

עמותת עוצמה נגד משרד הבריאות – עתירה מנהלית עת"מ 4923-12-14

file-page2 file-page3 file-page4 file-page5 file-page6 file-page7 file-page8 file-page9 file-page10 file-page11 file-page12 file-page13 file-page14 file-page15 file-page16 file-page17 file-page18 file-page19 file-page20 file-page21 file-page22 file-page23 file-page24 file-page25 file-page26 file-page27 file-page28 file-page29 file-page30

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת. קראוס סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה

שופטת ביהמ"ש למשפחה בפ"ת, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעו"ד, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה

אלה לוי וינריב, http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001044430

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת, הדפסת הכתבה מגלובס, קובץ pdf

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה במהלך דיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעורך דין בדיון, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה. זאת, בניגוד לחוק – כך קבע לאחרונה נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס פרופ' אליעזר ריבלין.

נמצא כי במסגרת דיונים בין בני זוג על משמורת בתם, הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך לא ציינה הצעה זו בפרוטוקול, ותחת זאת הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. בהמשך, לבקשת אחד מעורכי הדין לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה.

מרים קראוס משפצת הפרוטוקול

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בתלונות שהגישה כנגד קראוס אם המנהלת בפניה הליכים משפטיים מול בעלה, בנוגע למשמורת על בתם. מדובר במספר תיקים המתנהלים בפני קראוס, ובהם תביעת הבעל להחזרת "קטין חטוף", בתו הקטינה המתגוררת עם האם בארה"ב, למרות שהאב הוא המשמורן; והתיק השני – תביעת הבת לקביעת החזקתה הזמנית בידי אמה (המתלוננת), סבתא או דודתה.

בתלונה שהגישה האם כנגד קראוס, נטען כי באחד הדיונים שהתקיימו בתיק השמיטה השופטת מן הפרוטוקול חלקים נרחבים, בהם אמרה לה כי היא מצפה ממנה לוותר על מזונות הקטינה.

לטענת האם המתלוננת, האמירה המדויקת של השופטת הייתה: "אני מנסה להוציא הסכמה בנושא של המזונות, נראה לי ויתור על המזונות כמובן וערבויות לשם הטסתה של הילדה לישראל פעמיים בשנה, ואני רוצה שגם האב פעמיים בשנה ייסע למיאמי, על חשבון האמא, והיא תשלם כל פעם 3,000 דולר פעמיים בשנה".

לטענת האם, למרות שבא-כוחה של הקטינה עמד על כך שהדברים יירשמו בפרוטוקול, סירבה לכך השופטת, ובשלב מאוחר יותר אף הקריאה לקלדנית גרסה אחרת, כזו שלא עולה ממנה כי היא מצפה מהמתלוננת לוותר על מזונות הקטינה.

האם המתלוננת טענה עוד כי במהלך הדיון התבטאה השופטת בזלזול כלפי בא-כוח הקטינה ומתחה ביקורת על כך שהחליט לייצג קטינה בבית המשפט, אולם גם הפעם לא נרשמו הדברים בפרוטוקול.

לדברי המתלוננת, האמירה של השופטת בעניין זה הייתה: "זה פשוט לא יאומן, הילדה הייתה צריכה להיפתח גם בפניך? לא מספיק היא הייתה צריכה להיפתח בפני כל-כך הרבה אנשים? זה פשוט, הייתי אומרת, מי שמך להתערב בעניינים האלה? למה שהילדה לא תראה עכשיו את העורך דין של האבא? שהאבא יקח עורך דין ויפגוש אותו שם עם הילדה. שני עורכי דין. אדוני מסכים שהילדה תיפגש עם שני עורכי דין מטעם האבא?".

עוד לטענת המתלוננת, הדברים נאמרו למרות שהבעל מייצג את עצמו ואינו מיוצג כלל בידי עורך דין, ולמרות שבא-כוח הקטינה ייצג את הקטינה בלבד ולא את המתלוננת.

בתגובתה לתלונה מסרה השופטת קראוס כי מבחינה טכנית לא ניתן לרשום בפרוטוקול את כל הדברים הנאמרים במהלך הדיון, ולכן ניתנת לצד המעוניין אפשרות להזמין הקלטה על חשבונו.

השופטת הוסיפה כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט, במסגרת קדם-המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, וכך היא עשתה.

וד ציינה השופטת כי היא אינה נוהגת להתבטא בזלזול כלפי עורך דין או מאן דהוא. עם זאת, היא הביעה את מורת-רוחה מכך שבאי-כוח הקטינה ראו לעצמם חירות להיפגש עם קטינה בת 11 במצב משבר.

בסופו של יום קבע בית המשפט המחוזי כי פגישותיו של בא-כוח הקטינה עמה ייעשו בנוכחות פקידת הסעד בלבד, כי שיחות הטלפון שלו עמה יהיו אף הן בנוכחות פקידת הסעד, וכי הוא או כל עורך דין אחר מנוע מליצור קשר עם הקטינה שלא בנוכחותה ובהסכמתה של פקידת הסעד.

לבסוף ציינה השופטת כי נושא הגירת קטינה הוא משמעותי, סבוך ומעורר מתח רב. כשבוע לאחר הדיון בתיק הוחלט כי בשלב זה לא תותר הגירה. בינתיים הגיעו הצדדים להסכם בעניין הגירה, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בא-כוח הקטינה מסר בתגובתו לתלונה כי משרדו מייצג את הקטינה בתביעה עצמאית מטעמה. במסגרת התביעה עתרה הקטינה לקביעת מקום מגוריה אצל אימה, המתלוננת, המתגוררת בארצות-הברית. לדבריו, הוא מופיע תדיר בפני השופטת ואינו חפץ כי בית המשפט ייטור לו טינה, או כי בתיקים אחרים, בהם הוא מייצג לקוחות אחרים, הם יחושו שלא בנוח מול בית המשפט. לפיכך הוא ציין כי הוא מעדיף שלא להביע עמדתו אלא רק לצרף בקשות ופרוטוקולים המשקפים את אשר אירע.

בהחלטת בית המשפט בדיון נשוא התלונה נאמר כי המתלוננת תגיש תצהיר מטעם בעלה, בו ייאמר כי הוא מוכן ומעונין לקבל את הקטינה, וכן "תציע הסדר באשר למזונות הקטינה".

לעומת זאת, בפרוטוקול הדיון נרשם, מפיו של בא-כוח הקטינה, כי בפתח הדיון הציע בית המשפט הצעה לפיה כתנאי לנסיעה, תשלם המתלוננת סכום של 6,000 דולר לשנה לאב, ותוותר על מזונות הקטינה.

בא-כוח הקטינה הביע בדיון את דעתו כי "בית המשפט בא עם עמדה", ולתחושתו השופטת מתייחסת לבאי-כוח הקטינה "כביכול אנו עורכי דין מטעם האם (המתלוננת), והיא (הקטינה) צריכה להיפגש עם שניים ולא אחד מטעם האב".

לאחר הדיון הגיש בא-כוח הקטינה בקשה לתיקון פרוטוקול, באופן שישקף לאשורו את אשר אירע בדיון. בהחלטת בית המשפט בבקשה לתיקון פרוטוקול נאמר, בין היתר: "הפרוטוקול מתחיל בכך שהאב מתנגד להצעת בית המשפט, שאכן נרשמה בהמשך בהחלטתי ואינה זהה מילה במילה להצעתי. אכן, הצעתי שהאם תשקול ויתור על מזונות הקטינה, אם וכאשר תעבור הבת להתגורר עם האם בארה"ב".

בהחלטתו ציין הנציב ריבלין כי אין חולק כי השופטת הציעה בפתח הדיון הצעת פשרה, לפיה המתלוננת תוותר על מזונות הקטינה בתמורה להעברת המשמורת על הקטינה אליה; ואין גם חולק כי הצעה זו לא נרשמה בפרוטוקול, ותחתיה נרשם מפי השופטת בהחלטתה כי המתלוננת "תציע הסדר באשר למזונות". השופטת אישרה כי זו הייתה הצעתה, והדברים אף תוקנו במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול שהגיש בא-כוח הקטינה.

ריבלין ציין עוד כי טענת המתלוננת כי השופטת התרעמה על בא-כוחה אושרה אף היא על-ידי השופטת בתגובתה. גם טענתה כי השופטת העלתה את האפשרות כי הבעל יבקש שהקטינה תיפגש עם באי-כוחו, הגם שבאותה עת לא היה מיוצג, נתמכה בדברי בא-כוח הקטינה בפרוטוקול הדיון.

לכן, בנסיבות אלה, מצא ריבלין את התלונה כנגד קראוס מוצדקת, וקבע: "בלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול. לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם. הוא הדין בדברים שנאמרו על-ידי השופטת לבאי-כוח הקטינה".

עוד הוסיף ריבלין כי "אין ספק כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד להעלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט איננה מגיבה על החלטות של נציב תלונות הציבור על שופטים".

קישורים:

לא לפרוטוקול – נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי מרים קראוס שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת השמיטה מהפרוטוקול חלק משמעותי מדיון שהתקיים בפניה. בנוסף לטענתו הביקורת שלה כלפי אחד הפרקליטים חרגה מהראוי. דוברות בית המשפט סירבה להגיב

נציב תלונות הציבור אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול / איתמר לוין 

הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת – אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוג

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-365158-00.html

שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול, איתמר לוין, News1, קובץ PDF

שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מישראל לארה"ב, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.

מרים קראוס.

מרים קראוס. "מי שמכם" [צילום: בוצ'צ'ו]

ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו – הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.

על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול".

"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".

עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זו לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.

ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל – אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

נתל"ש – החלטה: תלונה נגד השופטת מרים קראוס ביהמש לענייני משפחה פתח תקווה נמצאה מוצדקת, קובץ pdf

1 2 3 45