סכנת נפשות בחופי טבריה: עובדים סוציאלים יוצאים לצייד נערים ונערות המועמדים לחטיפת ילדים: ההורים מוזהרים ממתחם "מתחברים לנוער בחופים"

עוד כתבת יחצנות מחרידה של משרד הרווחה עולה לאינטרנט בחסות Ynet. הפעם כתבת הזבל אתי דור נחום מסלפת מציאות ומשבחת את העובדים הסוציאלים המשועממים היוצאים לצוד נערים ונערות לתעשיית חטיפות הילדים, ותעשיית הטיפולים הפסיכו-סוציאלים. מספרת הכתבת אתי דור נחום, שעובדות סוציאליות יוצאות לחופי טבריה, מתנחמדות לנערים והנערות בלי שההורים לידם, לפעמים כאשר הנערים שתויים, מגרות את הילדים הללו לחשוף סודות פרטיים ומשפחתיים, וכל זאת כאילו למטרה נעלה של הצלת הילדים מפני סיכון והזנחה. המטרה האמיתית היא לייצר תעסוקה לעובדות הסוציאליות. ילדים פטפטניים, לפעמים קצת שתויים, מדובבים ע"י עו"סיות לגלות להן סודות, כל זאת תחת הבטחות שקר, שהעו"ס "תעזור".

למחרת מגיעה העו"ס למשרד פותחת תיקי נזקקות, מקלידה את כל הדברים ששמעה מהילדים השתויים, ומתחילה לעבוד. מחליטה את מי לחטוף למעון. מזמנת הורים לחקירות, מקלידה לתוך המערכת שקרים ורכילויות, ומנפחת את מצבת התיקים. מזמינה משטרה להורים.

אחר כך העו"סיות האלה סופרות את מספרי התיקים שפתחו, הולכות ומייללות שיש להן יותר מידי תיקים, שהן כורעות תחת העומס, ושצריך להקטין להן את מספר התיקים, כדי שאפשר יהיה לקלוט אלפי סטודנטיות לעבודה סוציאלית, שצריך לדאוג גם להן לתעסוקה.

ראו איך הכתבת מפריחה שקרי תעמולה אופייניים: "המתחם הוקם במטרה למנוע מצבי סיכון בקרב בני נוער, הפושטים על החופים ומוקדי הבילוי ההמוניים בחופשת הקיץ. כאן, על שפת האגם הלאומי, הרחק מעיני הההורים והמבוגרים, הם בודקים את גבולות האסור והמותר. הם באים והולכים מהמתחם, חלקם מכינים לעצמם שתייה, אחרים מפתחים שיחה עם המדריכים.  "אתם יכולים להטעין את הטלפונים ולשתות קפה", מציעה להם אחת מחברות הצוות. היא לא כופה עליהם ולא דורשת דבר. זה אחד הכללים כאן, ליצור דיאלוג משמעותי בלי שיפוט".

ככה מפתות העו"סיות את הנערים והנערות שיוצאים לבילוי עם קפה והטענת מכשירי טלפון, והזמנה לשיחה ולדיאלוג "בלי שיפוט". אלא שכמובן שיש שיפוט. כל מה שמספרים לעובדת סוציאלית הוא תחת חובת דיווח. הדיאלוגים הללו אינם חסויים. הכל מדווח ישירות למחלקת הרווחה. כך מועלים באמון הילדים הללו, מספרים להם שקרים ותופרים להם תיקים שיחבלו בעתידם, ויגרמו להוריהם התרוששות כלכלית, כשיצטרכו לקחת עורכי דין.

לתעלול הזה המציאו מילה חדשה בעברית: "יישוג":  "ערב סטנדרטי בחוף מתחיל בשיחת פתיחה של הצוות, ואחריה יוצאת משלחת לאיתור ואיסוף בני הנוער. בשפה המקצועית זה נקרא "יישוג" (searching). "מניסיוננו, יכול מאוד להיות שבתחילת הערב הרבה חבר'ה לא רוצים להגיע, אבל מאוחר יותר נראה אותם במתחם", אומרת אחת המדריכות. "לרוב מגיעים לכאן עשרות בני נוער בלילה, עד כדי כך שאין מקום לשבת", מספר חבר מועצת העיר, רפאל טרבלסי, הממונה על הרווחה והנוער בעירייה.

יישוג פירושו פעילות יזומה לייצר פרנסה לפקידות סעד. אנחנו לא ממש בטוחים שהפעילות הזו חוקית, לדבר עם קטינים מתחת לגיל 18 ללא הוריהם ולסחוט מהם מידע שעלול להפליל אותם או את הוריהם בתעלולי שווא ומצגי שווא.

אותו רפאל טרבלסי, שמשכורתו היא רק 40,000 ש"ח בחודש מספר: "אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול". השאלה היא האם מיידעים את הקטינים האלה לסכנות שבהמשך טיפול? למשל, לסכנה שלמחרת מוציאה העו"ס צו חירום להוצאת נערה למעון מסילה?, לסכנה שההורים עלולים לחטוף כתב אישום?

רפאל טרבלסי משקר במצח נחושה שמדובר "בהסכמה משותפת" זו הסכמה מאולצת.  הנערים והנערות האלה לא מקבלים גילוי נאות מה העו"ס זוממות, ושבכלל יש חובת דיווח, ושיש סכנות עצומות בכל מגע עם עו"ס: "אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול". מישהו ביקש מהם לטפל?

וזו הכתבה:  

בלי סמים, בלי אלכוהול: מתחם הבילוי הבטוח

עשרות בני נוער מגיעים לחוף שקמים בכנרת בכל ערב בימי הקיץ לבילוי לילי, תחת עיניהם הפקוחות של מדריכים ועובדים סוציאליים, שנשארים איתם עד אור הבוקר. כללי ההתנהגות קשיחים: בלי מוסיקה, בלי סיגריות ובלבוש מלא. כתבת 'ידיעות טבריה' יצאה לסיור לילי במתחם "מתחברים לנוער בחופים"

אתי דור נחום, פורסם: 19.08.15, 07:50

סכנות הסמים, אמצעי מניעה, מחלות מין, טיפים לגיל ההתבגרות – דפי הסברה כאלה ואחרים המונחים על שולחן, לצד ערכה להכנת שתייה חמה ועמדות טעינה לטלפונים ניידים, מקבלים את פני הבאים למתחם 'מתחברים לנוער בחופים' בחוף שקמים בכנרת.  המתחם הוקם במטרה למנוע מצבי סיכון בקרב בני נוער, הפושטים על החופים ומוקדי הבילוי ההמוניים בחופשת הקיץ. כאן, על שפת האגם הלאומי, הרחק מעיני הההורים והמבוגרים, הם בודקים את גבולות האסור והמותר. הם באים והולכים מהמתחם, חלקם מכינים לעצמם שתייה, אחרים מפתחים שיחה עם המדריכים.

"אתם יכולים להטעין את הטלפונים ולשתות קפה", מציעה להם אחת מחברות הצוות. היא לא כופה עליהם ולא דורשת דבר. זה אחד הכללים כאן, ליצור דיאלוג משמעותי בלי שיפוט.

לשיחה מצטרפת מנהלת התוכנית בטבריה, אלין פרנצמן ספקטור (30), שלדעתה נוער בסיכון היה מאז ומתמיד, רק שלא היינו פתוחים אליו.

"אנחנו מגיעים לזירה שבה בני הנוער באים לנפוש", היא אומרת. "יש כאלה שבאים להתפרק ויש כאלה שמגיעים עד הקצה. המטרה שלנו היא לאפשר קשר פתוח וחופשי, שלא כבול למסגרת של בית הספר או למשפחה. יש פה הרבה חבר'ה טובים שהכול בסדר איתם, ויש כאלה שבודקים את הגבולות. המתחם פתוח לכולם".

לדברי איציק פורטל (44), מנהל מחלקת הנוער והצעירים בעירייה, 95 אחוז מהנוער מגיע לחופים דווקא מבחוץ – בעוד שהטבריינים מעדיפים להישאר בעיר, שבה פועלות תוכניות דומות. "בטבריה יש אמנם 45 אלף תושבים, אבל בקיץ אנחנו חצי מיליון איש", הוא אומר.  ואכן, סיור לילי שנערך במקום ביום שני השבוע מגלה עשרות בני נוער הצמאים לאוזן קשבת, לאמפתיה ולנחמה, שהם מקבלים תוך משחק שש-בש עם מדריכים ועובדים סוציאליים, הנשארים איתם עד אור הבוקר ואם צריך, מוודאים שהקיאו את שאריות האלכוהול ששתו, ואפילו מרדימים אותם לישון.

מחפשים דרך

חמישה מתחמים כאלה נפתחו בארץ לפני כשלושה שבועות, שניים מהם באזור טבריה – בחוף שקמים ובחוף לבנון, שנמצא בצד השני של הכנרת. הרעיון מאחורי המיזם, בחסות המדינה והעירייה, הוא איתור בני נוער במצבי סיכון באזורי הבילוי הליליים וליווי שלהם בידי אנשי מקצוע.  ערב סטנדרטי בחוף מתחיל בשיחת פתיחה של הצוות, ואחריה יוצאת משלחת לאיתור ואיסוף בני הנוער. בשפה המקצועית זה נקרא "יישוג" (searching). "מניסיוננו, יכול מאוד להיות שבתחילת הערב הרבה חבר'ה לא רוצים להגיע, אבל מאוחר יותר נראה אותם במתחם", אומרת אחת המדריכות.

"לרוב מגיעים לכאן עשרות בני נוער בלילה, עד כדי כך שאין מקום לשבת", מספר חבר מועצת העיר, רפאל טרבלסי, הממונה על הרווחה והנוער בעירייה.

"הימים החלשים יותר הם ראשון וחמישי. תפקיד הצוותים הוא לברר סוגיות אישיות שונות בשיחות עומק עם בני הנוער. הצוות מנסה לאתר בעיות כמו שימוש בחומרים ממכרים, מיניות בגיל מוקדם, קשר לקוי ומתמשך עם ההורים ונשירה מוקדמת מבית הספר.

אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול.

"לפני שבוע וחצי, לדוגמה, הגיעה לכאן חבורה של צעירים שרצו להשתכר. הם הביאו איתם בקבוקי ערק ואחרי שסיימו חצי בקבוק, הם נשפכו. היו כמה שתויים שהיינו צריכים לקלח אותם, לתת להם להקיא ולהרדים אותם, כי אם הם היו שותים עוד כוס, זה עלול היה להסתיים אחרת.

"אני יכול לומר שבאופן כללי הצלנו פה חיים של אנשים, חד-משמעית".

מה עושים עם נער שמגלה, למשל, שהוא מעשן סמים?

ספקטור: "יש לנו נהלים ברורים. אם עולים דברים שמחייבים דיווח, אנחנו פועלים על פי החוק. בקטגוריה הזאת נכללים, למשל, פגיעה בקטין או פגיעה של קטין בקטין אחר. אם אני מנהלת שיחה וחושדת שהנער במצוקה או בסיכון לשימוש בסמים, אני מפנה אותו לעובד סוציאלי".

מנהל המתחם, נאור כהן (44), שמלמד הוראה מתקנת במרכז חינוך טכנולוגי בטבריה, מספר על נער ששוטט שבוע ימים לבדו בקרבת החוף. "הוריו הגרושים הקימו לעצמם משפחות והוא נשאר אבוד בעולם", הוא מספר.

"חמישה ימים דאגנו לו במה שרק שאפשר. הוא ילד אומלל. הוא יושב לי בראש חזק. הם נמצאים בגיל שאם אחד מהם יבחר בנתיב הלא-נכון, עד גיל 30 הוא יחפש איפה לעשות פרסה".

סוגרים פערים

באחת הפינות של המתחם משוחח צעיר עם עובדת סוציאלית, ואגב משחק משותף חולק איתה את סודותיו, שיטופלו בהמשך על ידי גורמי רווחה בעירו, בהסכמתו המלאה.  בשולחן אחר יושבים צעירים אחרים ומדברים תוך ציות לחוקי המקום – בלי להקים רעש ובלי סיגריות. לפתע שולף אחד מהם כיפה שחורה ומניח אותה על ראשו. טרבלסי לא מופתע.  "בסוף הערב הם יוצאים מכאן עם החליפות והכובעים, אבל כאן הם מרשים לעצמם להסיר אותם", הוא אומר. "יש ביניהם גם בנים של ראשי ישיבות. בבתי הספר הממלכתיים מסבירים לנוער על אלימות ועל הגבולות של יחסי מין מותרים ואסורים. לנוער החרדי, לעומת זאת, אין הסברה. הם חוטפים כאן הלם תרבות".

טרבלסי מינה רכז מיוחד לאוכלוסייה החרדית, בשל הצורך להעניק הסברה נכונה. בפועל מתברר שאם ניגש אליהם חובש כיפה כמותם, את חלקם זה דווקא מרתיע.  עודד זרקא (30), עובד סוציאלי במתחם, האחראי על המשך הקשר עם גורמים ברשות שבה גרים הנערים, לא מתפלא שדווקא מדריכים חילונים מצליחים לפצח את הנוער החרדי.

"כשבאים לנערים בענווה", הוא אומר, "הם רואים שיש נשמה שמבקשת לעזור, בלי לשפוט או להכניס את האמונות והתפיסות שלה. יש לנו גם נוער חרדי שמעוניין במסגרת חילונית, אבל ההורים לא מסכימים ואנחנו מנסים לתווך. כשיש רצון טוב, מגשרים על כל הפערים".

לדברי זרקא, לרבים מהנערים אין מוסד לימודי שיקלוט אותם לקראת שנת הלימודים הבאה, אם בשל פליטתם מהמערכת, או כי להוריהם אין מוטיבציה למצוא מסגרת.

מה קורה אם הם לא רוצים עזרה?

"אני מאמין שלכל אדם יש זכות להגדרה עצמית. אם הוא לא מעוניין לקבל סיוע, צריך להציג לו את המחיר שהוא עלול לשלם ואת האפשרויות שהמדינה נותנת לו, אבל הוא חייב לרצות בכך.

היה לנו ילד שנפלט בתפר שבין ישיבה קטנה לגדולה. יצרנו קשר עם המשפחה, כיוונו אותו ללימודים מקצועיים במסגרת חרדית ואכן, מבחינתנו, הוא עלה על דרך המלך".

פורטל מלווה את תוכנית 'עיר ללא אלימות' כבר עשר שנים, ומודה שלפני פתיחת המתחם היו באזור יותר מקרי אלימות ושתיית אלכוהול.

"קיבלנו דיווח ממנהלת הכנרת, האחראית על החוף, שמאז שאנחנו כאן – יש פחות פניות למשטרה", הוא אומר.

"עצם זה שמדריכי נוער בסיכון ועובדים סוציאליים נמצאים כאן, מפחית את מפלס האלימות. כיום, אם מישהו מזמין משטרה – זה אנחנו, למקרים שהתערבותה נדרשת".

פורטל תולה את הפתיחות וגילוי הלב של בני הנוער באווירה במקום. "בני הנוער צמאים לדבר ולפרוק, אבל אין להם למי", הוא מסביר.

"הם יושבים באוויר הפתוח, במקום אסתטי עם פינות ישיבה ומחצלות, לא כמו חדר מורים או משרדי רווחה, ודווקא אז שופכים את הלב. מקום מואר מפחית משמעותית את אירועי האלימות. זאת הסיבה שכל המגרשים בטבריה מוארים".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4691277,00.html

בתמונה: צוות חטיפות ילדים ע"י עוסיות מטבריה.

פרופ' אסתר הרצוג: כשאין סולידריות בתוכנו אין לצפות להבנה ולשיתוף פעולה מאויבנו – על נשות השמאל "נשים עושות שלום" כשלידן מפגינות אימהות מוחלשות שילדיהן נחטפו על ידי משרד הרווחה

פרופ' אסתר הרצוג, פרלמנט נשים:

https://www.facebook.com/pages/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/382265370469

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האימהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום".

רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי.

והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה.

אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן.

ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש.

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

דניאלה הרשאג ומרי גולד קולינס, האימהות המוחות להשבת ילדיהן

דניאלה הרשאג ומרי גולד קולינס, האימהות המוחות להשבת ילדיהן

טיוח דוח ועדת ישראל צבי גילת כאספקלריה לשחיתות סחר בילדים ופשעים נגד האנושות במשרד הרווחה

אוגוסט 2015 – מאפייני השחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות של צמרת משרד הרווחה, בעלי תפקידים באותו תפקיד עשרות שנים כגון היועצת המשפטית של המשרד בתיה ארטמן, אורנה הירשפלד פקידת אימוץ ראשית, חנה סלוצקי פקידת סעד ראשית לנוער, ועוד. מאפיין נוסף של פשעי צמרת משרד הרווחה היא אי קיום מסקנות הוועדות לקבע את פשעיהם נגד החברה בישראל, כלומר הוועדה היא מריחה לזרות חול בעיני הציבור.
להלן דו"ח ועדת גילת.

דין-וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם (ועדת גילת) מוגש אל הרב שלמה בניזרי, ח"כ שר העבודה והרווחה

ע"י עו"ס עו"ד שמעון תאג'ורי, מרכז הוועדה
ירושלים, כסליו תשס"ג, נובמבר 2002

רשימת חברי הוועדה:

ד"ר ישראל צבי גילת, יושב-ראש הוועדה
ד"ר ז'ק אייזנברג
פרופ' רמי בנבנישתי
ד"ר משה ברבי
עו"ד שושנה גלס
מר עמוס דניאל
פרופ' אסתר הרצוג
עו"ס מרדכי (מוטי) וינטר
ד"ר אהרן יורק
עו"ד יעקב (קובי) סגל
עו"ס צבי סלנט
עו"ס אסתר (אתי) פרץ
פרופ' אבנר חי שאקי
עו"ס עו"ד שמעון תאג'ורי – מרכז הוועדה
————————————————————————————————————————
בס"ד
לכבוד הרב שלמה בניזרי, ח"כ
שר העבודה והרווחה
כב' השר,
הריני מתכבד להגיש לך דין וחשבון הוועדה לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן. הדו"ח מכיל בראש ובראשונה, את מסקנות הוועדה, מהן על דעת כל חברי הוועדה ומהן על דעת הרוב. במקרים של חילוקי דעות הובאו מסקנות המיעוט בנפרד תוך ציון ואזכור של שמות התומכים בדעת הרוב והתומכים בדעות המיעוט.
ביום 27.1.2002 הוצאת, כב' השר, כתב מינוי לחברי הוועדה, ארבע-עשר במספרם והם (לפי סדר א-ב):
  1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.
  2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתימטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1972-1967)
  4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן (2000-1994) בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;.
  5. שושנה גלס, עורכת-דין, משרד עו"ד גלס תל-אביב, מכהנת מזכ"ל לשכת עורכי-הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת כסגן יושב-ראש ועד מחוז תל-אביב
  6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה.
  7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center for Cross-Cultural Research on Women in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה
  8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה
  9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1997-1994); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1998-1997).
  10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת-גן ועיתונאי.
  11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1995-1965 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970.
  12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל .
  13. אבנר חי שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' אורח School of Law, York University, בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר-כנסת במשך תשע-עשרה שנה; סגן שר החינוך (1973-1969) ושר לענייני דתות (1992-1988).
  14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי,
תוכנו של כתב המינוי שהובא לכל חבר בוועדה סוגנן כדלהלן:
"הריני למנותך כחבר בוועדה לבדיקת פעולות וועדות ההחלטה. הובא לידיעתי מאת אנשי מקצוע, משפטנים, וכן ממחקרים שנעשו בנושא זה כי פעולת הוועדות הינה מתוך הוראות המצויות בחוזר מנכ"ל ולא מתוקף חוק או תקנות.
כ"כ נטען כי במקרים מסוימים, ולא מעטים, אין תהליך שימוע להורים החפצים בכך, לא נמסר להם מידע מלא ונשללת מהם האפשרות להגיש ערר. בנוסף, נטען כי פקידי הסעד אמורים להגיש תסקירים המכילים המלצות לבתי המשפט, פקידי הסעד אינם מהווים מקשה אחת וכל אחד פועל במסגרת הרשאתו, הוועדה מסמיכה פקיד סעד אחד בלבד להגיש את תסקירו ולהמליץ המלצותיו, דבר הפוגם בהליכי ההערכה של בתי המשפט.
לפיכך אבקשכם לבדוק את פעולות הוועדות ולהמליץ בפניי תוך 3 חודשים מתוקף המינוי לגבי דרכים מומלצות לעבודת הוועדות תוך מזעור הפגיעה בילדים ובמשפחות.
בראש הוועדה יעמוד ד"ר ישראל צבי גילת, ירכזה עו"ס שמעון תאג'ורי
בברכה,
(-)
הרב שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה"

מאז תחילת פברואר 2002 הוועדה ישבה כמליאה 26 ישיבות שכל אחת נמשכה בממוצע שלוש וחצי שעות. מלבד זאת התקיימו דיונים על בסיס פרטני בין חברי הוועדה עצמם וכן בין חברי הוועדה לגופים אחרים. (אזכיר רק את הישיבה עם ועדת הקליטה של הכנסת בה הוזמנו רבים מחברי הוועדה על-ידי מר צבי הנדל, ח"כ, יושב-ראש הוועדה הנ"ל). ישיבות הוועדה תועדו בפרוטוקולים. מהישיבה השנייה הואיל המשרד שבראשותך להקציב לוועדה הקלטה ותמלול. סך כל עמודי הפרוטוקול של דיוני הוועדה הם 2852 עמודים בערך.

לפני הוועדה הונח כבר בתחילת עבודתה מחקר על ועדות ההחלטה בישראל שבוצע ביוזמת משרד העבודה והרווחה ונערך ע"י גב' טלל דולב, פרופ' רמי בנבנישתי ומר אמנון טימר שהוגש כבר במאי 2001 (בסיוון, תשס"א). המחקר מאיר היבטים חשובים רבים מנקודות זווית שונות שהוועדה, שאנו חברים בה, עסקה בהן רבות.
בנוסף ניהלה הוועדה ישיבות. ברוב הישיבות שהתקיימו במליאת הוועדה הופיעו מומחים מן האקדמיה, ראשי מחלקות מאגף שירותים חברתיים ואישיים שבמשרד העבודה והרווחה וכן ממונים במערך שירותי רווחה בתחום הילדים בסיכון של עיריות תל-אביב וירושלים שהאירו את עניינה של הוועדה מנקודות מבט שונות. הדיונים בישיבות אלו עסקו בתפקידן של וועדות ההחלטה ושל פקידי הסעד מולן. הדיונים נסובו באופן עקרוני לגופם של תפקידים ולגופם של הליכים בהם מעורבים קטינים ומשפחותיהם, אך לא דנו בהם בגופם של אירועים ואנשים שעניינם נידון במסגרת שירותי הרווחה, ובוודאי לא השיגו על ההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם. בנוסף לא דנה הוועדה בשאלת תפקודם האישי של בעלי התפקידים המעורבים ב"וועדות ההחלטה" ושל פקידי הסעד הנוגעים לנושא הוועדה .
אביא את רשימת העדים המומחים, לפי סדר הופעתם בוועדה:
  1. עו"ד בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של שר העבודה והרווחה
  2. ד"ר מאלי מאסס, מרצה בכירה (בדימ.) בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
  3. כב' השופט (בדימ.) אלי שרון, לשעבר סגן נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  4. ד"ר שבתאי נוי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה בטראומה נפשית
  5. גב' דינה שלום, מפקחת ארצית על תחום הקהילה בשירות הילד והנוער
  6. גב' שלווה לייבוביץ, מפקחת ארצית לאומנה, שירות ילד ונוער ומרכזת השמה ארצית
  7. גב' מרים פבר, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער
  8. גב' טלל דולב, מנהלת מחקר בתחום ילדים ונוער, מכון ברוקדייל
  9. גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים
  10. גב' אורנה הירשפלד, פקידת סעד ארצית לחוק אימוץ ילדים
  11. כב' השופט אברהם שיינפלד, נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  12. גב' חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
  13. פרופ' עמנואל מארקס, פרופ' (אמר.), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל
  14. גב' אורית מוסל, מרכזת נושא חוק הנוער, מינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  15. גב' ברוריה כץ, מנהלת תחום ילד ונוער ומשפחה במינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  16. גב' עדנה שטרית, יו"ר תא פקידי הסעד לחוק הנוער באיגוד העובדים הסוציאליים. מדריכה ומרכזת פקידי סעד לחוק הנוער, עיריית נס-ציונה
  17. גב' צפורה לפלר, מנהלת המחלקה לילד ונוער, עיריית ירושלים
  18. גב' רות מטות, פקידת סעד עירונית לחוק הנוער, מנהלת היחידה לילד בסיכון במחלקת ילד נוער ומשפחה, עיריית ירושלים.
  19. גב' רונית צור, פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
  20. גב' יעל הרמל, מנהלת המחלקה לרווחת הפרט והמשפחה, לשעבר פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-דין
  21. מר חיים פוזנר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים
  22. כב' ח"כ הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.
אביא ראשית את מסקנות הוועדה:


א. קריאה אל הנהלת משרד הרווחה על בניית "אמנת שירות" עם צוותי הלשכות לשירותים חברתיים וארגוני ציבור חברתיים העוסקים בקטינים ובמשפחותיהם (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאחר ששמעה הוועדה את המומחים שהופיעו בפניה ואת אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון נוכחה הוועדה לדעת כי בין אנשי שירותי הרווחה קיים רצון כן ואמיץ להפוך את ההליכים המורכבים והחשובים כשלעצמם, לבהירים יותר ול"שקופים" יותר ולשם כך מעונינים הם לשתף את המשפחות ואת הקטינים עצמם יותר ויותר בהליכים שבהם נידון עניינו של קטין שכזה. בייחוד במקרים שבהם עולה אפשרות שהקטין, בכורח הנסיבות, יוצא מביתו, לא יבוצעו החלטות שכאלה אלא רק לאחר שהמשפחה – קרי האב והאם ביחד ולחוד, שותפו בלבטים ואף נשאלו לדעתם. מלבד זאת, הוועדה נוכחה לדעת כי אנשי שירותי הרווחה מכירים בזכותה הבסיסית של המשפחה להחזיק את בנה או בתה ברשותה ולעצב בעצמה את אישיותם ואת אופיים, ואף במקרים בהם נאלצו שירותי הרווחה להמליץ בפני הערכאות המוסמכות להרחיק את הקטין ממשפחתו, יש מקום להגיש למשפחה כל סיוע פסיכולוגי או נפשי אחר מתוך הבטחה לדיון חוזר שייערך בהגינות לשם החזרת הקטין לחיקה.
בכפוף להמלצות הוועדה שתובאנה להלן, קוראת הוועדה לבניית "אמנת שירות" שמטרתה ליצור גשר של אימון בין אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון לבין המשפחות שבנם נמצא בסיכון, וקוראת לה ליישם את ההצעה שהועלתה כבר על-ידם ולהכריז כבר בשנה הקרובה על בנייה של "אמנת שירות" של ההנהלה וכל אנשי שירותי הרווחה כלפי הקטינים הנזקקים ומשפחותיהם. אמנה זו תושתת על עקרונות של "טובת הילד" ו"זכויות הילד" מזה וחיזוק התא המשפחתי ברוח "כבוד האדם וחירותו" כפי שבאים לביטוי באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הנהלת המשרד תחייב את מחוזות לפעול ברוח "אמנת השירות" תוך שנה מיום פרסומה, וכל לשכה לשירותים חברתיים תפעל לפתיחת ערוצי הידברות בין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, פקידי הסעד המקומיים, מרכזי וועדות החלטה


ב. כינונה של "ועדה לתוכניות טיפול" במקום "וועדת החלטה" ועיגון מעמדה בחקיקה 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לנכון להמיר את השם "ועדות החלטה" בשם שמשקף את תוכנה המדויק כמו "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: וות"ט) וכדומה, ולעגן את מעמדן בחקיקה. בראש הות"ט יעמוד מרכז הועדה. אף תפקידו יעוגן בחיקוק. הוועדה תעסוק בהצגת תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי הקטין הנטען להיות בסיכון ולפני משפחתו – לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ולפי המתודות המתחדשות מפעם לפעם שייקבעו על-ידי וועדה מדעית מפקחת, כאמור להלן בסעיף יט – ותקבע בהחלטה את התוכנית הנראית לפי שיקול דעתם של רוב חבריה, בהתאם.
סמכויותיה של הוות"ט וסמכות מרכז הוות"ט יעוגנו בתחילה, בתקנות בנות פועל תחיקתי ולאחר מכן ישקול השר לערוך מהלך חקיקתי בכנסת. הוות"ט ידונו בכל טיפול של ילדים ונוער בסיכון עד לגיל הבגירות המשפטית, (היינו – 18) ואולי עד לגיל 21. אין במה שייאמר כדי להפחית מסמכותם של בתי המשפט מתוקף הוראות חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה1965-.


ג. סמכויותיה של "וועדת תוכניות הטיפול" (וות"ט) באשר לקטין ולמשפחתו 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע כי לא יתקיים כל דיון בוות"ט ללא נוכחותם של הקטין ומשפחתו, ולא יוצגו תוכניות טיפול אלא רק בנוכחותם של הקטין ומשפחתו. במקרים בהם יראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחותם של הקטין או משפחתו, יודיע בכתב על כך למשפחה, לכל המאוחר 72 שעות לפני מועד כינוס הוות"ט, וינמק את החלטתו. בסוף הודעתו יציין במפורש את זכותה של משפחת הקטין לערור על החלטתו בפני וועדת ערר, במועד ובדרך הקבועה להלן בסעיף יט. עד לסיום הדיון בוועדת הערר אם יוגש, או עד איבוד זכות הערר, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט. אין במה שנאמר לפגום בסמכות פקיד הסעד להוציא צו חירום במשך זמן זה, לפי המתווה להלן בסעיף יז.
"המשפחה" "משפחת הקטין" "משפחתו" יוגדרו בראש ובראשונה הורי הקטין, באין הורים, קרובי משפחת האב או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו לפי סדר שנקבע בסעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה1965- ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962-.


ד. הטלתה של חובת תרשומת וגילויה כלפי הקטין ומשפחתו
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאור פניות הציבור לוועדה ולאור התלונות שנשמעו בפניה, וכן מעדויותיהם של המומחים, נראה כי רצוי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר וכי לשם כך תוטל כעניין שבחובה תרשומת מדויקת של עיקרי הדברים הנאמרים שם. יש לרשום אפוא את זמני התכנסותן של הות"ט, משכן של ישיבות הוות"ט וכן את רשימת הנוכחים בכל אחת מישיבות הוות"ט. מלבד ההחלטה של הוות"ט שתנומק, יש להביא את עיקר דבריהם של כל אחד מחברי הוות"ט והמומחים המופיעים בפניה בנפרד ובמדויק. יש להביא את ההערכות הנשמעות שם ואת התגובות להערכות אלו מן הקטינים וכן ממשפחותיהם או מנציגיהם במשמעות סעיף ז להלן. מרכז הוות"ט יהיה אחראי לתרשומת ויוכל לבצע בעצמו או להטילה על כוח עזר ככל שימצא לנכון. מומלץ כי השר יורה לממן באופן מיוחד אמצעי ניאות לתרשומת (עד להמצאת סעיף תקציבי מיוחד). לאחר כתיבת הפרוטוקול יש להמציא עותק מיוחד למשפחת הקטין שעניינו נידון לחתימתם. במקרים של אי-הסכמה על תוכנו של הפרוטוקול מצד המשפחה, תהיה המשפחה רשאית בעצמה או באמצעות נציגה להגיש את השגותיה בכתב. השגותיה בכתב יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה שתוכניות הטיפול שיציעו חברי הוות"ט יהיו מגובות בהערכות נלוות או בכל מסמך שהוא יובאו אף הם לידיעת המשפחות לפחות 72 שעות לפני התכנס הוות"ט בעניינה, יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהיו אף הם חלק בלתי נפרד מהם.
במקרים בהם קיים חשש שעקב גילוי המידע יבולע לקטין לדעת מרכז הוועדה, יודיע הוא בכתב למשפחה ולקטין על החלטתו, וינמקה בהתאם ויציין בכתב את זכותם לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה או הקטין יהיו רשאים לערור על החלטה זו במועד ובדרך שנקבעו בסעיף יט. עד להחלטתה של וועדת הערר, או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט.


ה. הרכבה המוצע של ה"וועדה לתוכניות טיפול"
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ראוי להקים צוות קבוע לוות"ט. ההרכב יהיה קבוע ויכלול מלבד מרכז הוות"ט, מספר פונקציות חיוניות, כמו העובד-הסוציאלי המטפל בילד ובהוריו, ביחד ולחוד; ראש הצוות השכונתי שבו מקום מגוריו הקבוע של הקטין; נציג בריאות הציבור (אחות ציבורית, רופא פנימי); נציג בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים); נציג מערכת החינוך (רצוי מאותו זרם חינוכי שההורים מייעדים את בנם אליו). בכל מקרה שהפנייה בעניינו של הקטין אינה נעשית על-פי פניית המשפחה, ראוי לקבוע שלא יתקיים דיון בעניינם בוות"ט מבלי שיהא נוכח פקיד הסעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960- העשוי להביא את עניינו של הקטין לבית המשפט. נוכחותם של שאר חברי הוות"ט תידרש רק כאשר יראה מרכז הוות"ט לנכון מטעמים שיירשמו או שמי ממשפחת הקטין שעניינו נידון יבקש זאת בכתב. משפחת הקטין תהא רשאית לפי בקשה מיוחדת ממרכז הוות"ט כי בעניינה ישותפו גם העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שהקטין ומשפחתו היו מטופלים אצלם בעבר. מרכז הוועדה ימסור תשובתו בכתב.
במקרים בהם ההורים מבקשים לפסול או להחליף את חברי הוות"ט, כולם או מקצתם, בשל מוטות או בשל מתן הזדמנות שניה, יפנו הם אל מרכז הוות"ט, והלה ייתן את החלטתו בתחילת ישיבת הוות"ט. ההחלטה תירשם בפרוטוקול בתחילת הישיבה. הפרוטוקול יימסר לידיה של המשפחה או הנציג מטעמה על-ידי מרכז הוועדה תוך ציון זכותה של המשפחה להגיש ערר על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור על החלטה זו לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ט. עד לסיום הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בווות"ט בעניינו של הקטין.


ו. קביעתו של פרוטוקול ה"וועדה לתוכניות טיפול" כראיה משפטית 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע בחיקוק כי במקרה שפקיד הסעד יידרש לבית המשפט השלום לנוער בעניינו של הקטין יצרף לתסקירו את פרוטוקול הוות"ט על כל נספחיו. בפני השופט יעמוד פרוטוקול הדיונים. ייקבע בהוראה מיוחדת כי עמידתו של פקיד הסעד בפני בית המשפט תפטור מן הצורך להביא לדיון את חברי הוות"ט או מחברי נספחיו של פרוטוקול הוות"ט. יובהר, כי אין בצירוף התסקיר משום הודייה, מצידו של פקיד הסעד, בנכונות העובדות שעליהן מושתתות מסקנות הוות"ט וכי פקיד הסעד רשאי לפי שיקול דעתו להציג בתסקירו עמדה מתנגדת למסקנות הוות"ט.

ז. קביעת זכותו של הקטין ושל משפחתו ליציגות מטעמם  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

חברי הוועדה מרגישים כי רבות מן התלונות שהגיעו לוועדה ממשפחות קטינים באו מהרגשה של עליבותם של המתלוננים בפני וועדות ההחלטה. בנוסף, כי המעמד בעיניהם היה לא ידידותי ובשעת מצוקה גדולה. חלק מהם טענו ש"אולצו", בלשונם, על-ידי המטפלים בהם וכן על-ידי חברי וועדות ההחלטה להסכים לדרך הטיפול וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך. מבלי לפסוק בשאלת נכונותן של העובדות הנילונות ממליצה הוועדה לחייב בתקנות את נוכחותם של הקטין ומשפחתו במשך כל ישיבות הוות"ט בעניינם. כמו כן לאפשר ליווי נציג מטעם המשפחה בדיוני הוות"ט וכן אם יידרש הדבר לדעת מרכז הוועדה, לאפשר נוכחות נציגו של הקטין בנפרד. הוועדה ממליצה שהיציגות לא תהיה משפטית של עורכי-דין אלא של כל אדם שהמשפחה או הקטין יחפצו בהם. רצוי כי תיערך רשימה על-ידי לשכות הרווחה של עובדים סוציאליים מחוץ למערכת שירותי הרווחה המקומית, אשר יהיו נכונים, בהתנדבות או בשכר, ללוות את המשפחות או את הקטינים, בנפרד, במסגרת הדיונים בוות"ט.
במקרים מיוחדים רשאי מרכז הוועדה, אם יראה לנכון, להודיע בכתב על סירובו לאפשר למשפחת הקטין להיות מיוצגת על-ידי נציג מטעמם, ולנמק את החלטתו בכתב. מרכז הוועדה יציין בהודעתו על זכותה של המשפחה לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו להלן בסעיף ט. עד לקבלת ההחלטה בוועדת הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, לא יתקיים כל דיון בעניינו של הקטין.
יש לפתח תהליכי עבודה לשם הכנה טובה של המשפחה והילד לקראת הדיון בעניינם בבית המשפט לנוער, ולשם הליווי שלהם בדיון, כך שיוכלו להשתתף בו בדרך הראויה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מטה פעולה שמטרתו תהא להבטיח התארגנות מקצועית ומנהלית ומתן המשאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם בפני בית המשפט השלום לנוער.

ח. הצגתה של תוכנית טיפול אלטרנטיבית על-ידי המשפחה – זכות מהותית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי במסגרת תוכניות הטיפול תהא משפחת הקטין רשאית להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית מטעמה, בעצמה או באמצעות נציגה, ובתנאי שתהא נוכחת בישיבות הוות"ט בעניינו של הקטין. המשפחה תהא רשאית להיעזר במומחים בתחום בריאות הנפש והחינוך רק בתנאי שיופיעו המומחים עצמם לישיבות הוות"ט לאחר שיוזמנו אליה זמן סביר מראש. חברי הוות"ט ידונו במסגרת דיוניהם בהצעה ובנימוקיה ובמקרה של אי-הסכמה ינמקו זאת בכתב.

ט. כינונה של "וועדת ערר" על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי תכונן וועדת ערר על הוות"ט, כפי שקיימת וועדת ערר בחוקים אחרים, דוגמת חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969- או חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח1988-. בוועדת הערר יהיו חברים: משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, שיעמוד בראש וועדת הערר; נציג ציבור שאינו עובד בשירות הציבורי. המינויים יהיו על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי. וועדת הערר תשב תוך 14 יום מיום הגשת הערר ותהיה רשאית, במקרה הצורך, להורות על החזרתו של העניין הנידון לוות"ט לדיון נוסף בליווי הוראות לשמיעה נוספת או להבאת ראיה נוספת.
וועדת הערר תהא מוסמכת להורות על עיכוב כל טיפול שהומלץ על-ידי הוות"ט לשם הוצאת הקטין מביתו על-פי צו בית המשפט עד לקבלת החלטה בוועדת הערר. גם בוועדת ערר זו תהיה חובת תרשומת וייצוג כפי שמומלצים בוות"ט.
ליושב ראש וועדת הערר תהא סמכות עודפת לתת סעדים זמניים לפי שיקול דעתו וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחידי בין המשפחה למרכזי הוועדה.
יודגש כי וועדת הערר לא תוכל לדון לגופו של עניין. תפקידה יהיה אך ורק להחליט אם יש מקום לדיון חוזר בוועדת ההחלטה, ומה יהיו השינויים בתהליך הנדרשים לאור הערר.
אין בסעיף זה כדי לגרוע מכוחו של פקיד הסעד לפעול לפי צו-חירום, כפי שיפורט להלן בסעיף יח.
הוועדה ממליצה כי במסגרת הנהלים ייקבע כי הערר לוועדות הערר יוגש דרך מנהל לשכת הרווחה של אזור מגוריו של הקטין תוך חמישה ימים מיום שקיבלו הודעה בכתב מטעם מרכז הוועדה בעניינם. הערר יוגש בכתב בחתימת המשפחה או בחתימת נציגיהם.

י. עילות הערר המיוחדות על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

מנגנון זה של "וועדת ערר" מיועד לאפשר למשפחות ולילדים החשים שתהליכי העבודה בוועדה (למשל הרכבה, או מניעת השתתפות המשפחה והילד בדיון), או החלטותיה לא היו ראויים. הוועדה ממליצה להורות בתקנות כי בין עילות הערר תהיה בקשה לפסילה או להחלפה של חברי הות"ט, כולם או מקצתם, בשל טענה של מוטות ההרכב וכן בשל טענה למתן הזדמנות שניה עקב שינוי במידע או בנסיבות. בשם אותה עילה יוכלו חברי וועדת הערר, אם ימצאו לנכון, להורות על החלפתו של חבר ות"ט, באדם בעל סמכות או בעל מעמד מקביל. עילת ערר זו תוכל להיות מוגשת מיידית, על-ידי המשפחה או הקטין או על-ידי נציגם, עוד לפני החלטתם של חברי הוות"ט. הערר יוגש במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ז לעיל.

יא. כינונה של "וועדת תוכניות טיפול עליונה" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה על כינונה "וועדת תוכניות טיפול עליונה" במקום "וועדת החלטה ארצית", בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, המפקח הארצי בקהילה ובמקרה שמדובר בהתנגדות הורים להוצאת קטין מרשותם תשב פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער. וכן אדם התופס עמדה מקצועית נכבדה או אקדמית בתחום העבודה הסוציאלית שאינו מעובדי המשרד, לפי מינוי תקופתי על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ועדת הערר העליונה תשב בעילות מסוימות על וועדות הערר. העילות ייקבעו בהמשך לפי ניסיון החיים אך בכל מקרה שאחד מחברי וועדת הערר יראה לנכון כי הדבר ראוי להתברר בוועדת הערר העליונה תדון וועדת הערר העליונה בנידון. הוועדה תסתייע במרכז וועדה שירכז את דיוני הוועדה ויקבע את סדר ישיבותיה. מרכז הוועדה יהיה אחראי על תרשומת הדיונים והפצתם לגורמים הנוגעים לעניין. כאמור, חובת תרשומת תחול גם על ועדת הערר העליונה.
"וועדת תוכניות טיפול עליונה" תתכנס גם באותם המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהן "וועדות תוכניות טיפול" המקומיות מתקשות, לדעת מרכז הוועדה, לקבל החלטה, ומבקשות דיון ברמה הגבוהה ביותר. במקרים חריגים אלו תקבל "וועדת תוכניות הטיפול העליונה" את זכות הטיפול וההחלטה רק בכפוף לשמירת זכויותיהם וטענותיהם של הקטינים והמשפחות שעניינם נידון ב"וועדת תוכניות טיפול" המפנית.

יב. הטמעתם של ההליכים החדשים בין אנשי שירותי הרווחה והנזקקים  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי הוראות אלה יתפרסמו כחוק, אך גם ינוסחו בנוסח שווה לכל נפש, בשפות שונות ויודפסו. המידע הכתוב יישלח בדואר או יימסר במפגש הראשון של המשפחה עם שירותי הרווחה. הוועדה ממליצה כי הנהלת המשרד תיזום מפגשים בין אנשי שירותי הרווחה הנוגעים לטיפול בקטין ובמשפחתו בהם יבוארו השינויים המחויבים.
מומלץ כי המשרד ייזום הכנת תשדירי שירות וחומר הסברה להורים וילדים אודות עבודתן של ועדות החלטה וכן המסגרות הקהילתיות וחוץ-ביתיות הקימות במערכת. דגש מיוחד יינתן בחומר ההסברה לגבי זכויות הורים וילדים לקבלת טיפול .

יג. כינונה של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי בנוסף להליכים הרגילים שתוארו יוקם מוסד של "נציבות קבילות". בראשה יעמוד שופט בית משפט השלום לנוער בדימוס או אדם בעל עמדה ציבורית בכירה (שלא היה במערכת שירותי הרווחה). המינוי יהיה על-ידי שר העבודה והרווחה בהיוועצות עם יושב/ת ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ולצידו יכהנו כיועצים עובד סוציאלי נציג השר ועובד מתחום שירות הילד והנוער. במקרה של תלונה שתוגש ישירות ל"נציבות הקבילות" או בהפניה מלשכת השר, המנכ"ל, היועץ המשפטי של משרד, או מכל גורם שלטוני שהוא, יעביר נציב הקבילות את התלונה עם החומר המצטבר לתגובתם של הנילונים וכן לתגובתה של פקידת הסעד הראשית בעניינם. תגובתם של הנילונים תבוא לעיונו של נציב הקבילות טרם משלוחם למתלוננים. רק בחתימת קיום של נציב הקבילות תישלח התשובה למתלוננים. נציב הקבילות יהיה רשאי להמליץ לשר, בחוות דעתו לפתוח בהליכי בירור משמעתיים כנגד נילונים העובדים במערכת שירותי הרווחה.
הוועדה ממליצה לקבוע מנגנוני תלונה ברורים, ונגישים על פקידי סעד, חברי וות"ט, וחברי וועדת תוכניות טיפול עליונה שיהיו נגישים לא רק באשר לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחותיהם ולנציגיהם, אלא גם לקבילותיהם של ארגונים וולונטריים שיוכלו לקבול על תופעה כללית ולא רק על מקרים פרטיים. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
הוועדה ממליצה שהסדר זה של נציב קבילות יהיה כללי לכל עובדי שירותי הרווחה בכל אגפי משרד הרווחה וכי כל תלונה על עבודתם של פקידי סעד ואנשי המקצוע המעורבים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (כגון על תהליכים לא סבירים, פגיעה באתיקה, התרשלות וכד'), תתברר באותם הליכים ומגנונים שינהגו לגבי כלל העובדים המקצועיים במשרד הרווחה.
נציב קבילות זה יוסמך לבקש בעצמו, או באמצעות הנציבות, לעיין בכל חומר הנדרש לחקירותיו ולא תעלה כנגד דרישתו כל טענה שהיא לחוסר סמכות בשל טענה: של "סודיות", "חיסיון", "דלתיים סגורות".

יד. כינונה של מחלקת רישום ותיעוד בראשה יעמוד ארכיבר (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

בהמשך ממליצה הוועדה לכונן מחלקת רישום ותיעוד שתרכז את כל הנתונים של דיוני וות"ט בהן הוחלט על הוצאתו של ילד מן הבית על-ידי צו שיפוטי, החלטות של סידור חוץ ביתי וכן רשימה מלאה של צווי החירום על נסיבותיהם. החומר יסווג ויהיה חסוי רק לשר, לנציבות הקבילות, למנהל שירות הילד והנוער, לפקידי הסעד הראשיים ולמפקחים הארציים. גם העתקן של תלונות שהגיעו לנציב הקבילות ותגובת הנילונים תרוכז במשמורת מחלקת הרישום והתיעוד. הוועדה ממליצה להטיל את חובת האיסוף והתיעוד בחוק על בעל תפקיד מקרב עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים, שימונה מינוי מיוחד על-ידי השר להיות הארכיבר ויהיה אחראי על-פי דין לרישום ולתיעוד לפי שיטה וסדר שייקבעו.

טו. הטלת חובת מעקב תכופה על ה"וועדה לתוכניות טיפול" ומדיניות ה"חוזה הטיפולי" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רשמה לפניה את רצונם של העוסקים בשירותי הרווחה, לשפר ולתאם את תפקידם עם העמדות הרווחות בין אנשי המקצוע והציבור הרחב באשר לדרך הטיפול בילדים ובנוער הנמצא בסיכון. לפי מה ששמעה הוועדה בדיוניה מן המומחים שהופיעו בפניה מתוך מערך שירותי הרווחה, מדיניות הרווחה המוצהרת היא לצמצם את הוצאתם של קטינים מחוץ למשפחתם עד כמה שאפשר וכן – במקרים שהייתה הוצאת הקטין – את משך זמנה, תוך תמיכה וליווי של המשפחה והקטין בתוכה. הוועדה ממליצה כי המעקב השוטף אחר המשפחות שבנם הקטין נמצא בסיכון, או למצער הוצא מביתו יהא כל ששה חודשים ולא אחת לשנה, כפי שנהוג היום. בנוסף, יהא פקיד הסעד, המטפל בעניינו של הקטין, מחויב להוציא דוחו"ת תקופתיים כל שלושה חודשים.
עד לקבלת החלטה מעשית בעניין הוועדה ממליצה לתרגם באופן מיידי וללא כל עכבה מדיניות זו בהצעה ל"חוזה טיפולי" במשפחה. באמצעות "חוזה טיפולי" זה גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מן הבית תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית, על-ידי עובד סוציאלי או איש מקצועי טיפולי אחר, בתנאי שתתמיד בו. המשפחה שתבחר בתמיכה הטיפולית, תופנה על-ידי מרכז הוות"ט לגורם המתאים בלשכות הרווחה, ובאם אין הדבר אפשרי מחוצה לה. בכל מקרה תוכל המשפחה, בהודעה מראש למרכז הוות"ט, לפנות בכוחות עצמה לתמיכה טיפולית על חשבונה מחוץ לשירותי הרווחה. תוכנית הטיפול תבוא לידיעת מרכז הוות"ט ותוך 6 חודשים תתכנס הוות"ט שנית לדון בעניינה של הקטין ומשפחתו. הדיונים יתקיימו במתכונת המוצעת הרגילה של הוות"ט. באם תראה הוות"ט כי אין המשפחה מסוגלת עדיין להשיב את הילד אל קרבה מבלי לסכנו תנמק זאת כנדרש ותביא את דיוניה והכרעתה בכתב לידיעתה של המשפחה, וכן לידיעת פקידת הסעד הראשית. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהליכי הוצאת צו חירום על-ידי פקידי הסעד כאמור להלן בסעיף יז.

טז. התנאים בהם יפתחו שירותי הרווחה בהליכים לשם "הכרזת ילד כבר-אימוץ" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת להליכים המיוחדים של הכרזת ילד כבר-אימוץ במקרה של התנגדות ההורים ועל-כן ממליצה כי לא יתקיים דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בדיון בוות"ט ולא ייפתח כל הליך אלא רק אחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות וות"ט אלו תהיה חובת נוכחות לפקיד הסעד חוק הנוער ובנוסף, גם לפקיד סעד לפי חוק האימוץ, תשמ"א1981- ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

יז. עיגון מעמדה של "וועדה לתוכניות טיפול" בהליכי האימוץ  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ברוח העדויות ששמעה הוועדה מפקידי הסעד הראשיים והארציים, ממליצה הוועדה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני-אימוץ וייקבע באופן מוחלט בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם מאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, תשמ"א1981- כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר-אימוץ, עד להכרעה בנידון של הות"ט.

יח. התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת למצבים אפשריים בהם יהיה צורך דחוף להפעיל צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער. עם זאת הוועדה רשמה לעצמה את הודעתה של פקידת הסעד הראשית לפי חוק הנוער, כי גם כאשר הוצא ילד בחירום יוכל להיפגש עם הוריו תוך 48 שעות. לפי הצעתו של נשיא בית המשפט השלום לנוער, יש להטיל מגבלה על משכם של צווי החירום. צו החירום שיוצא יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין שבנה הוצא בצו חירום לא תהיה מנועה מלהיפגש עם הקטין מעבר ל48- שעות מיום הוצאתו בצו. באם תהיה מניעה, לפי דעתו של פקיד הסעד נוער, בשל נסיבות מיוחדות מעבר ל48- השעות, יהיה מחויב הוא לפנות לבית המשפט השלום לנוער ולבקש צו במעמד צד אחד. הבקשה למתן צו שכזה תלווה בתצהיר (ולא רק תסקיר) מטעמו של פקיד הסעד עצמו, או העובד הסוציאלי שטיפל בקטין הנידון על העובדות שיש בהן כדי להצדיק בקשה זו. עותק מכל צו חירום מטעמו של פקיד הסעד, וכן עותק מכל כתבי בי-דין בעניין צווי החירום יישלח אל האחראי על הרישום.

יט. התנאים להפעלת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א -1981 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

כמו כן ממליצה הוועדה, לאחר ששמעה את פקידי הסעד הראשיים הנוגעים בדבר, כי הוצאת צו חירום לפי ס' 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א1981- תתבצע רק לאחר חתימת הסכמתה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער אשר תנמק בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח ס' 11 לחוק הנוער.

כ. כינונה של מועצה מדעית והעמדתו של "ראש מועצה מדעית" בראשה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה להקים מועצה מדעית למכלול שירותי הרווחה בו יהיו שותפים מלאים נציגי הגופים המקצועיים המרכזיים של הרשויות השונות כמו ראשי המחלקות של אגף השירותים החברתיים והאישיים (פקידי סעד ראשיים, מנהלי מדורים: השירות לילד ונוער והשירות למען הילד). בראשות הוועדה המדעית יעמוד איש מדע מובהק מתחום העבודה הסוציאלית שיהיה יועץ מדעי לשר בתחום פיתוח שירותי הרווחה. ראש המועצה המדעית ימונה על-ידי השר בהמלצת יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. המועצה המדעית תהיה כפופה ישירות לשר ותהיה אחראית, באופן שיטתי ומתמיד, לליבונן של סוגיות מקצועיות שונות שייעלו על הפרק וכן על מדיניות מרכזית בנושאי הרווחה כמו סוגיות זכויות ההורים מול ילדיהם המצויים בסיכון. תיזום לפתח ידע מקצועי תקף, ולתרגם אותו ל'תורת טיפול' וכללי עבודה מחייבים. המועצה המדעית תיזום עריכת מחקרים שונים בתחומי עבודת המשרד בייחוד באלה שחשיבותם הציבורית עולה על הפרק בסדר היום הציבורי.
החלטותיה של המועצה המדעית תהיינה המלצות בלבד לשר ולמנהלי האגפים והמדורים בפועל.
המועצה המדעית תיזום בעקבות הדיונים והמחקרים "תורות" מדעיות לנושאים השונים בתחומי טיפולו של משרד הרווחה. ה"תורות" המדעיות תהווינה תשתית להוצאת הנחיות מקצועיות על ידי ראשי האגפים ומנהלי המדורים לכלל העובדים הסוציאליים שבתחום אחריותם.
המועצה המדעית תהא רשאית לערוך מחקרי שטח ולשם כך תוקנה לה סמכות לקבל כל נתון מרישומיהן של וועדות תוכניות הטיפול, וועדות הערר, וועדת הערר העליונה. תסקירים של פקידי הסעד ופרוטוקול הדיונים של בתי המשפט השלום לנוער. המועצה המדעית תהא מוסמכת לתשאל את פקידי הסעד, מרכזי הוות"ט וכל עובד בלשכות הרווחה הנראה בעיניה כיכול לתרום למטרתה. המועצה המדעית אף תוסמך ליזום מחקרי שדה בנפרד או עם גופים אחרים בתחום לשכות הבריאות, החינוך ואף עם מערכת בתי המשפט השלום לנוער ובתי המשפט לענייני משפחה. ואף תקבל את תקציב מחקרה ישירות מאגפי המחקר. המועצה המדעית תוציא לשר דוחו"ת שנתיים על היקף פעילותה וכן דוחו"ת עונתיים לפי הזמנה מפורשת מן השר או המנכ"ל. המועצה המדעית תפקח ותדאג למחשובם של שירותי הרווחה ולשדרוגם מעת לעת.
המלצותיה של המועצה המדעית ייקבעו כמחייבות רק בהסכמת כל חברי המועצה המדעית או בהסכמת השר הממונה. ההחלטה שתתקבל כאמור תחייב גם את הרשויות המקומיות עצמן. לשם כך ממליצה הוועדה לעגן את מעמדן של המועצה המדעית בתקנות ואת הרכבה ב"ילקוט פרסומים".

כא. כינונה של "לשכת המדען הראשי"  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית תיעזר ב"מדען ראשי" שימונה על-ידי השר בהמלצת ראש המועצה המדעית. מומלץ להקים לשכת מדען ראשי, במתכונת דומה למשרדי ממשלה אחרים. לשכה זו, והמדען הראשי שיעמוד בראשה, יקדמו את המחקר ופיתוח הידע בתחומי העבודה של משרד העבודה והרווחה.
המדען הראשי יהיה אחראי בפועל על עריכתם של המחקרים וקיבוץ הנתונים המתנהלים ועריכתם לשם הוצאת דוחו"ת שנתיים ועונתיים. המדען הראשי יהיה עובד המשרד, חבר מן המניין במועצה המדעית ויהיה כפוף לראש המועצה המדעית.

כב. ההיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון שלא נידונו בוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רוצה להבליט את המלצתם של החוקרים: דולב, בנבנישתי וטימר (2001, עמ' 97) שיש לכלול בהגדרת תפקידם של הוות"ט ושל מרכזיהן היבט של מעקב. בהנחיית המועצה המדעית יש לדון בקביעת נהלים למעקב שיטתי ומתועד על ביצוע החלטות וות"ט, וכן בהתווית השתלמויות והכשרה לפי תוכנית לימודים מפורטת שתתווה הוועדה רואה חשיבות רבה במעקב, שאינה נופלת מחשיבותן של אבחנה והתערבות, ואינה משלימה עם המציאות בה אין כל מעקב נעשה עקב חוסר משאבים ומודעות שאינה מספקת. המועצה המדעית לכשתיכונן תעסוק בכל ההמלצות המהותיות שיובאו להלן.
הוועדה ממליצה שעם הקמתה של המועצה המדעית, תדון מיידית בקביעת תקינה של רכזי הוועדות, דהיינו נוסחה לקביעת תקנים של מרכזי וות"ט בהתאם לגודלה של האוכלוסייה הנזקקת. הוועדה ממליצה שהמועצה המדעית תיתן דעתה, בנוסף, לקביעת אחוזי המשרה של מרכזי הוועדות לפי נתוני היישוב.
הוועדה לא דנה בהיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון כשלעצמם, מתוך אמונה כי המועצה המדעית היא לכשתכונן היא המנגנון הראוי ביותר לקבוע את דרכי הטיפול הניאותים בשל קביעותו ובשל הרכבו הבכיר. הוועדה ממליצה אפוא למועצה המדעית לכשתיכונן לדון בכל אחת מן הנקודות הבאות:
  1. מומלץ לאתר ולקבוע 'קווים אדומים' וסייגים שימנעו מצב של פגיעה קשה בילדים עקב הרצון להימנע מלהוציאם מביתם.
  2. מומלץ על בחינה מושכלת, מדי שנה, של חלוקת משאבים שתאזן יותר ויותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. המועצה המדעית תיזום מחקרי שטח בנידון כדי לתאום את האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה למציאות המתחדשת.
  3. מומלץ להגביר במידה משמעותית את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד, ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.
  4. מומלץ כי תיערך עבודה מקצועית-מדעית שתכליתה לבחון את האפשרות ליצור 'הנחיות מחייבות לפרקטיקה' ((practice guidelines בתחום זה.
  5. מומלץ לאמץ את ההמלצות באשר לשיפור תהליך הדיון בוועדות כפי שמופיעות בדו"ח המחקר של טלל, בנבנישתי וטימר (עמוד 96).
  6. מומלץ לתת הדעת לקביעת פרמטרים ראויים לשם תיעוד הליכים בתיקם של משפחות וילדים.
  7. מומלץ לחזק את אמצעי התקשורת בין המטה לשדה ואת ההדרכה והלמידה המשותפת.
  8. מומלץ לפתח תהליכי בקרת איכות שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
  9. מומלץ לפתח כלי מבחן של 'ועדת בדיקה מקצועית'.
  10. מומלץ לקבוע עיצוב מודל לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
  11. מומלץ לערוך מחקר מדעי בלתי תלוי שיתאר ויעריך היבטים מרכזיים בתהליכי העבודה והתוצאות של עבודת פקידי הסעד.
  12. מומלץ לבחון את האפשרות לשינויים בתקנים כדי להקל על העומס.
  13. מומלץ לבדוק את הגדרות התפקיד (וביצוע התפקידים בפועל) של פקידי הסעד, במטרה למקד אותם בתחומי פעילות הייחודיים להם.
  14. מומלץ להכין נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
  15. מומלץ לחזק את תהליכי העבודה המקצועיים, ההתארגנות המינהלית והקצאת המשאבים לשם הגברת ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות החלטה.
  16. מומלץ לקבוע כי הכלל הוא שהורים משתתפים בועדות החלטה וכן, שכל הילדים שעניינם נדון בפני הועדה ישתתפו לפי מידת יכולתם.
  17. מומלץ לבחון את האפשרות ליצור מוסד של 'ידיד המשפחה' ו'ידיד הילד'.
  18. מומלץ לבחון מעת לעת את כל ההיבטים המקצועיים הנוגעים למתח שבין שמירה על פרטיות המשפחה והילד לבין הצורך בדיון רב-מקצועי הנשען על כל המידע הרלבנטי.
  19. מומלץ לקבוע את תפקודם של פקידי הסעד לחוק הנוער מול העובדים הסוציאליים הכוללניים.

כג. נקיטת צעדים בעניינם של פקידי הסעד (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי ישונה שמם של פקידי הסעד לחוק הנוער לעובדים-סוציאליים להגנת ילדים או לחילופין עובד להגנת הילד. מומלץ כי השר יטיל באופן מיידי על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאלית לקבוע היקפי מעמסה לפקידי הסעד בלשכות.
הוועדה ממליצה כי המשרד יטיל על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאליים לקבוע תיאורי תפקיד מפורטים והיקפי מעמסה לפקידי סעד.
הוועדה ממליצה כי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער תפרסם בהקדם קודקס כללי עבודה לעבודתו של פקיד הסעד לחוק נוער. הקודקס יהיה כפוף לדיוניה ולהמלצותיה של המועצה המדעית. המועצה המדעית תיעזר גם באנשי מקצוע בכירים מתחומים שונים שייבחנו את מערך כללי ההתנהגות הניאותים.
הוועדה ממליצה להכין ולפרסם נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
הוועדה ממליצה לשמר ולהגביר את יחסי שיתוף הפעולה בין הועדה לתוכניות טיפול לבין פקידי הסעד. יצוין, כאמור לעיל, כי אין בהמלצה זו כדי לגרוע משיקול הדעת העצמאי והאוטונומיה המוקנים לפקיד הסעד מתוקף החוק.
הוועדה ממליצה להקים "חדר מצב" ארצי בניהולה של פקידת סעד ראשית לחוק הנוער. לחדר מצב זה יגיעו כל דיווחי החירום וצווי החירום בזמן אמת. ויפותחו בו טכניקות חדשניות להתערבויות בשעת חירום. מעקב מיוחד ייערך על צווים אלו. כמו כן, תפותחנה טכניקות התערבות מיוחדות לטיפול בשעת חירום במקרים קשים במיוחד. "חדר המצב הארצי" יכלול אמצעים מחשוביים ומנהליים שיאפשרו למטה לקבל ולעבד מידע ומתן מענים בזמן אמת מחד ויכולת מעקב אחר כלל הדיווחים לצורכי גיבוש מדיניות ותכנון לפיתוח מענים חדשים.

כד. פעולת מטה מיידית של שירותי הרווחה בתחום הטיפול בנושאי הוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה שמעה במסגרת ישיבותיה כי במצב הנוכחי, ייתכנו מקרים שילדים בסיכון יוצאו מן הבית בלית ברירה, היינו, בהעדר פתרונות קהילתיים מיידיים, וכן בשל הפניית מרבית המשאבים לפתרונות חוץ-ביתיים. הוועדה שמעה מפי המומחים השונים שהופיעו בפניה וכן מחבר הוועדה מר מוטי וינטר על רצונו של האגף לקבוע חלוקת משאבים מאוזנת יותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. או כאלטרנטיבה אפשרית, פתיחת אופציות גמישות לניוד משאבים בתוך הרשות המקומית, כדי לאפשר ביטוי בשטח של האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מיידית וועדה מיוחדת של ריאורגניזציה בהרכבה של מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער, נציג השר, רואה-חשבון חיצוני שתמסור דין-וחשבון לשר על העלויות האמיתיות של מוסדות חוץ ביתיים במצבן כיום, ועל ההערכה המסתברת באם יוגדל נתח הפתרונות של ילדים בסיכון בתוך הקהילה.
כמעט כל ההצעות הנ"ל מחייבות העמדת משאבים נוספים לצורך יישומם. על מכאן שעל הנהלת המשרד לחשוף את כל הנתונים לביקורת מקיפה וגם ציבורית, שהרי ללא העמדת משאבים אלו לא ייכון דבר וכל המלצותינו ייעלמו כלא היו.
מומלץ, שתעשה פעולת מטה, שמטרתה תהייה להגדיר כללים מחייבים להערכה ולפעולה (clinical guidelines and assessment checklists). כללים אלו ישקפו את מיטב הידע המקצועי ויסייעו לעובדים לפעול בדרכים היעילות ביותר. מומלץ לפתח תהליכים של בקרת איכות, שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
מומלץ לחזק ולקדם את הכלי הקיים של 'ועדת בדיקה מקצועית'. ועדה זו תופעל כעניין מתמיד בהם, נראה לכאורה, לא רק כאשר נתגלה כשל משמעותי בפעולת המערכת בעניינם של ילד ומשפחתו. חשוב שועדה זו תכלול גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת ותסייע בלמידה ובהפקת לקחים מקצועיים.
מומלץ לקדם את נושא המחשוב כדרך לשפר את העבודה המקצועית של העוסקים ברווחת הילד. מומלץ לפעול לשם עיצוב דגם לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
מומלץ לפתח שירותים והתערבויות, שמטרתם לסייע בהחזרת ילדים הנמצאים במסגרת חוץ ביתית לחיק משפחתם.
מומלץ לקדם את הפיתוח של מסגרות חוץ ביתיות ואת הפיקוח עליהם, כדי להבטיח, שילדים שהוצאו מחוץ לביתם יקבלו את המירב כדי להבטיח את שלומם וטובתם.

כה. קריאה לארגון מחדש של החינוך וההכשרה בתחום הטיפול בקטין בסיכון ובמשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לקדם תהליכי הכשרה של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובמשפחותיהם. הכשרה זו צריכה להגביר את יכולתם לשתף הורים וילדים בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לגישה רב תרבותית מכבדת, ולזכויות הילד והמשפחה.

הוועדה ממליצה להכשיר את מרכזי הועדות לתוכניות טיפול ואת חבריהם הקבועים לפעולתם המקצועית בועדות.

הוועדה ממליצה לקיים תהליכי למידה משותפת של חברי ועדות ההחלטה על ידי ניתוח הניסיון המצטבר שלהם.

הוועדה ממליצה לערב מוסדות אקדמיים בתחום העבודה הסוציאלית בתהליכי ההכשרה ופיתוח הידע.

אין הוועדה רואה עצמה מוסמכת, מתוקף המנדט שניתן לה, להמליץ על תכנים ספציפיים, ובוודאי שאין היא יכולה להמליץ מבלי לערוך מחקר משווה מקיף עם הנעשה בארצות רווחה אחרות. ההערה היחידה היא כי רצוי שקורסי ההכשרה וההשתלמות יהיו מבוארים יותר עם מערכי השתלמות (סילבי) מפורטים יותר.

אולי רצוי שתרגום המאמרים מחו"ל ייעשו לא כבדרך אגב על-ידי פקידי סעד עצמם, מחוזיים או ארציים, אלא על-ידי מתרגמים מומחים שמלאכתם בכך ותלווה בפיקוח מדעי אוניברסיטאי. הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי הסעד תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (דיני ראיות, סדרי דין, עקרונות חוקתיים, דיני משפחה דתיים ואזרחיים) ולא לימוד מכני של חיקוקים בלבד.

עו"ס רונית יצחקי מלשכת רווחה פתח תקווה רוצה לשלוח את שירה סלם בת ה-5.5 לאימוץ ולנתק אותה מאחותה בת-אל בת 7 שנים המתגוררת עם אימה. האמא פונה לציבור: "עזרו לי להחזיר את שירה הבייתה. אני טובה לגדל את הילדה הגדולה אני גם טובה לגדל את בתי הקטנה"

משרד הרווחה רואה ילדים כסחורה לאימוץ. אין לו שום בעיה להפריד בין אחיות, לנתק קשר דם, זה מה שהולך לקרות לשירה סלם בת ה- 5.5 שנים. משרד הרווחה חטף את שירה כשהייתה בת חודשיים ושלח אותה לאומנה, עקב הליך גירושין מר שניהלה האם. להורים בת נוספת, בת-אל, הגדולה משירה בשנה וחצי. היא נותרה במשמורת האמא.

בתמונה: שירה (צד ימין) ובת-אל (צד שמאל) - משרד הרווחה מפריד בין האחיות ורוצה לנתק את קשר הדם, ולשלוח את שירה לאימוץ סגור

בתמונה: שירה (צד ימין) ובת-אל (צד שמאל) – משרד הרווחה מפריד בין האחיות ורוצה לנתק את קשר הדם, ולשלוח את שירה לאימוץ סגור

מדוע משרד הרווחה מתעקש לגרום נזקים לשירה, במקום להחזיר את הילדה לאמא שלה הטובה והאוהבת ולאחותה שגדלה בבית עם אימה? התשובה היא: משרד הרווחה סוחר בילדים לאימוץ ומשתמש בבית המשפט כחותמת גומי שלו.

לאחרונה נאמר לרויטל סלם, כי ביתה שירה נשלחת לאימוץ סגור וכי עליה להיפרד מהבת. במשך 5 שנים מנהלת האם את מאבק חייה להשיב את הבת שלה בחזרה הבייתה, שנלקחה ממנה שלא כדין, ומאמציה אינם נושאים פרי. האמא יוצגה עד עכשיו על ידי עורכת דין מהסיוע המשפטי, שגרמה לה נזקים חמורים ביותר, העלימה ממנה את החומר המשפטי, כשהיא אומרת לאם שמדובר ב"חומר חסוי", ולמעשה הכשירה את השרץ לשלוח את הבת הקטנה לאימוץ סגור.

האמא רויטל סלם. אם עדינה, רכה ואוהבת. התביישה לספר על חטיפת ביתה, מחשש שלא יאמינו לה על מה שהמדינה עשתה לה

האמא רויטל סלם. אם עדינה, רכה ואוהבת. התביישה לספר על חטיפת ביתה, מחשש שלא יאמינו לה על מה שהמדינה עשתה לה

שירונת הקטנטנה שאוהבת את אחותה הגדולה בת-אל יותר מכל וזקוקה לאמא שלה. לא יודעת שבקרוב היא הולכת לאבד גם את בת-אל וגם את אמא

שירונת הקטנטנה שאוהבת את אחותה הגדולה בת-אל יותר מכל וזקוקה לאמא שלה. לא יודעת שבקרוב היא הולכת לאבד גם את בת-אל וגם את אמא

עד כה, האמא רויטל סלם, נאבקה בשקט כשהיא מתביישת לחשוף בפני הציבור כי היא מגדלת רק ילדה אחת, את הבת הבכורה ואילו את הקטנה משרד הרווחה חטף לאומנה. בצערה הרב של האם, כשהתבשרה בבשורת האיוב, פנתה לעיתונאי מוטי לייבל, בבקשה לעזרה: "עזור לי להחזיר את הבת שלי שירה. אין לי חיים בלעדיה. היא כל עולמי. אחותה הגדולה תתפרק לגמרי אם היא תדע שהיא לא תראה יותר את שירה". העיתונאי לייבל, הזדעזע עמוקות, והבטיח לסייע לאם.

התפיסה בציבור "סתם לא לוקחים ילדים, ואם לקחו את הילדה, אז כנראה שזה נעשה לאחר בדיקה וחקירה", אלא שמדובר בסחר בילדים, ומשרד הרווחה לוקח ילדים בהתאם להיצע וביקוש בשוק הילדים. בית המשפט דוגל בהתערבות מסיבית של המדינה בחיי המשפחה, וכל זאת באמצעות שוטרי חרש מטעם המדינה הנקראים עובדים סוציאליים שהמשימה המוטלת עליהם למשטר את האזרחים בחיי המשפחה שלהם, ומי שלא עומדת בנורמות, אחת דינה: הילדים יילקחו ממנה למרכזי חינוך מחדש: אומנה, אימוץ, מרכזי חירום פנימיות, ומה לא. די מזכיר את צפון קוריאה.

שירה הקטנה. לא יודעת שמשרד הרווחה עומד לנתק אותה לנצח מאחותה ומאימא שלה

שירה הקטנה. לא יודעת שמשרד הרווחה עומד לנתק אותה לנצח מאחותה ומאימא שלה

עו"ס רונית יצחקי התנפלה על האם, מיד כשידעה שהאם נמצאת בהליך גירושין מהאב, ממנו ספגה אלימות. הכי קל לקחת מאמא אחרי לידה את התינוקת שלה בטענה שהיא לא ראויה, אבל אם רויטל לא הייתה ראויה לגדל את שירה הקטנה, מדוע היא כן ראויה לגדל את בת-אל, שגדולה ממנה בשנה וחצי? על כך אין תשובה במשרד הרווחה. הם החליטו שאחת תגדל עם אמא שלה והשנייה נחרץ גורלה להוצאה חוץ ביתית.

משרד הרווחה הוא סוחר ילדים, או יותר נכון אורנה הירשפלד עו"ס ארצית לאימוץ ילדים.

מדוע עו"ס רונית יצחקי, מענישה את שירה הקטנה והיא מנתקת אותה מאחותה הגדולה ומאמא שלה? מניין האטימות הזו? מדוע לשים את הילדה אצל אנשים זרים? במה יותר טובים מאמצים מהאמא הביולוגית, אותה אוהבת שירה בכל לבה ומאודה, והאמא מעולם לא פגעה או הזיקה לביתה, ויש ביניהן קשר גנטי חם ואוהב? משרד הרווחה אוהב להתהדר בסלוגן עם הפנים לקהילה, אולם בפועל הוא פועל במהופך. מוציא ילדים מההורים שלהם, משמיץ אותם בתסקירים שקריים ומסולפים וגורם לנזקים בלתי הפיכים במשפחה. במקום לסייע למשפחה הם גורמים חורבן וכמו במקרה הזה, כשהילדה יודעת שיש לה אחות ואימא מהן היא הולכת להיקרע עד הגיעה לגיל 18 שנים.

האומנים המתעתדים לאמץ את שירה הם טיפוסים נאלחים, אנוכיים, נרקיסיסטיים. הם יודעים בדיוק מי האמא רויטל סלם שנלחמת להחזיר את בתה החטופה אליה.

לפני מספר ימים הודיעה עו"ד יערה רשף, לאם כי היא מוכנה לקחת על עצמה את המשימה הקשה ולעצור את האימוץ המזוויע. אנו מברכים את עו"ד יערה רשף, ונשמח לעדכנכם כששירה תהיה חבוקה בזרועות אמא רויטל.

הצצה לתעשיית האומנה סחר בילדים: "אור שלום" 62.5 מיליון ש"ח מתוכם 28 מיליון ש"ח משכורות בכירים לטיפול ב 1,300 ילדים: 550 עובדים 150 מתנדבים

אומנה הפכה מילה כל כך פופולרית לאחרונה. המון מאמרי יח"צ נכתבים על תעשיית האומנה, כאשר כולם מדגישים שיש ילדים בסיכון, אבל לא אומרים לנו איזה סיכון, ושההורים בישראל מסוכנים לילדיהם, ושמחפשים משפחות מתנדבות "לארח" ילדים בסיכון?  אפילו "אורלי וגיא" לא יכלו לעמוד בפיתוי ולקחו להם ילד שחור כצעצוע ממוצא אריתראי. מי עומד מאחורי ההסתה הפרועה הזו שנועדה לחטוף ילדים מהוריהם ולהעביר אותם למשפחות אומנה? אור שלום. וזה הכול בגלל כסף!!

מה אור שלום אומרת על עצמה? 

אור שלום- למען ילדים ונוער בסיכון בע"מ (חל"צ), מספר: 510852981. אור שלום טוענת שהיא ארגון ללא מטרות רווח שמקים ומפעיל בתים לילדים שהוצאו מביתם בגלל התעללות, עזובה ומצוקה קשה, וכן מגוון תכניות למען ילדים בסיכון בקהילה. "הארגון נחשב לארגון הגדול ביותר במדינת ישראל המטפל בילדים במסגרות ביתיות. "אור שלום" נותן פתרונות טיפוליים, חינוכיים ומענה לצרכיהם של ילדים ונוער שהוצאו מבתיהם בגלל התעללויות קשות או הזנחה נוראית. ילדים אלה פגיעים במיוחד, היות ונפגעו על ידי בני משפחותיהם- אנשים שהיו אמורים להגן עליהם והילדים היו אמורים להיות מסוגלים לסמוך עליהם. מאז 1980 "אור שלום" פועלת לשבור את מעגל האלימות ולסייע לילדים להחזיר את האמונה בעצמם,בסביבתם ובעולם המבוגרים. "אור שלום" מטפלת ב- 1300 ילדים, מגיל 0 ועד גיל 22 במגוון תוכניות ומסגרות המעניקות טיפול יחידני המותאם לצרכי הילד בכל רגע נתון. כל ילד זוכה לתשומת לב מרבית, טיפול איכותי ומערך שלם של טיפול והעשרה שיסייעו לו לפרוח". כך טוענת לאה גולן, המנכ"לית.

הביטו בנתונים: 62.5 מיליון ש"ח בשנה ל- 1,300 ילדים

אז הביטו בנתונים: בחל"צ הזו זורמים לא פחות מ 62.5 מיליון ש"ח בשנה! כל זה בשביל לטפל ב- 1,300 ילדים. בעצם ממשפחה ממוצעת נחטפים 3-4 ולפעמים גם 6 ו- 8 ילדים בבת אחת. פירושו של דבר 48,000 ש"ח על כל ילד שזורם לאור שלום בשנה (4,000 לחודש). ומה עושה אור שלום עם הכסף? 28 מיליון ש"ח הולכים למשכורות! עוד 3 מיליון ש"ח הולכים לאדמיניסטרציה.

כלומר 45% מהכסף הולך למשכורות של המנגנון, ולא מדובר על השכר של משפחות האומנה. מדובר על השכר של העובדים וההנהלה. משפחות האומנה הטיפוליות מקבלות רק כ- 5 מיליון ש"ח. בל נשכח שאור שלום מקבלת עבודה בחינם מבנות השירות הלאומי שהמדינה מקציבה לעמותה זו.  כך זורקים פירורים למשפחות האומנה, והבהמות המפוטמות בהנהלה זוללות את הכסף.

שימו לב שיותר מ 8.5 מיליון ש"ח מגחיע מתרומות שנאספות בחו"ל. לצורך זה מפעילים את כל הטריקים הידועים: מצלצלים ילדים בוכים, מספרים לאמריקאים שבגלל צוק איתן הילדים בטראומה מהסירנות, אז הם צריכים יותר טיפולים. אומרים להם שצריך לסייד, וצריך צעצועים. אבל לאן הולך רוב הכסף הזה? 2.25 מיליון ש"ח משולם למגייסי התרומות. כן 2 מיליון ורבע ש"ח משולמים למגייסי תרומות שמביאים 8.5 מיליון ש"ח (26%). זהו יחס לא נורמלי של עלויות גיוס כספים. מי שרוב הכסף זורם אליו הוא טיפוס בשם מייקל פישר שמייצר עלוני הסברה בכיינים וסרטים של ילדים בוכים.

מייקל פישר מספר שההצלחה נמדדת בשיעור ה"מסירה" לצה"ל, כלומר כמה מבוגריהם נמסרו לצה"ל: 70% מתגייסים לצה"ל או שירות לאומי והשאר 30% לטענתו משובצים בעבודות או בקורסים להכשרה של משרד העבודה. אבל האם באמת בזה נמדדת ההצלחה? למה ההצלחה לא נמדדת בשיעור החזרת הילדים למשפחות שמהם נחטפו? במילים אחרות למה המיליונים האלה לא מנותבים אל המשפחות מהן נחטפים הילדים?

ומה לגבי הנתון ש- 1,300 ילדים מטופלים באור שלום?

אז ככה 20 משפחתונים טיפוליים, עם זוג צעיר שבדרך כלל הם בוגרי אור שלום בעצמם שמשחקים בכאילו אבא ואמא חלופיים לקבוצת ילדים חטופים, 2 מעונות נעולים "רעות" לבנים ובית גולדשמיט לבנות, 600 משפחות אומנה ובהם 840 ילדים חטופים, 65 בתי אומנה טיפולית עם 130  ילדים עם צרכים מיוחדים, ומעון לילדים שעברו את גיל 18 ואין להם איפה לגור. על זה מבזבזת המדינה 62.5 מיליון ש"ח, שמתוכו רבע הולך למשכורות של ההנהלה והעובדים. יש להניח שכמו בכל עמותה שכזו, בהנהלה לוקחים כ- 300-400 אלף ש"ח משכורת לשנה, והשאר מקבלים 4-5 אלף ש"ח לחודש.

כמה עובדים יש באור שלום, לא כולל את ההורים האומנים? 550 עובדים ו- 150 מתנדבים

זו התשובה:

6

עכשיו נבקש להבין, איך על 1,300 ילדים יושב מנגנון המורכב מ- 550 עובדים, בעיקר עו"סים ופסיכולוגים, 150 מתנדבים, פלוס בנות שירות לאומי חינמיות שאנחנו לא יודעים כמה כאלה יש, וכל אלה "מטפלים" ב- 1,300 ילדים? למעשה על כל 2 ילדים יש עובד אחד שגובה משרה מלאה. במילים אחרות, על כל ילד באור שלום, יש עובד אחד שלוקח הביתה חצי משרה.

נניח שאור שלום חטפו 2 ילדים מאמא אחת, האם לא היה יותר פשוט לשים את העובד הזה במשכורת מלאה אצל האמא בבית במשרה מלאה? ואז לא צריך להתבזות בחו"ל להוציא כסף מאמריקאים, ולא צריך תעמולה ולובינג הרסני על כמות הילדים בסיכון. לפי החישוב הזה, כל ילד באומנה מקבל חצי יום מלא של טיפולי עו"ס ופסיכולוגים "אחד על אחד". האם הילדים הללו הם ספוג שיכול לסבול את כמויות הטיפולים הללו?

סודיות חשאיות וכספים המוסתרים בויסקונסין

אור שלום לא מפרטת בפומבי את המשכורות של בעלי השכר הגבוה. למרות זאת הם עדיין מקבלים תו ניהול תקין. לאור שלום יש מנגנון שמנוני של העלמת כספים בויסקונסין. שם מחביאים בעלי המשכורות הבכירים סכומי עתק. אלה שמות מקבלי השכר הגדולים: לאה גולן מנכ"לית, רון גרפילד סמנכ"ל כספים, מיכאל פישר סמנ"כל משאבים, חמוטל גורדון שמיר מנהלת מעונות משפחתיים, איריס ליברמן פסיכולוגית ראשית, מרים אילוז עו"ס ראשית ורחל צמח מנהלת מבואה.

בתמונה, הזוהמה במלוא עליבותה: לאה גולן המנכ"לית

leah

מעורבים אחרים בחגיגת המשכורות על הילדים: חיים פיינגולד מנכ"ל שפרש, ענת דונוביץ, מנהלת אומנות, רון גרפילד מתרים כספים. אורן פלוטקין הוא יו"ר הדירקטריון. אודי נחתומי הוא חבר שלו. שלי בן אליעזר עובדת סוציאלית בבית הבוגרים, ענבר אבירם עובדת סוציאלית בבית גולדשמידט – מכלאת הבנות.   

5

בתמונה חיים פיינגולד, הפסיכולג הראשי האחראי למדיניות ניתוק ההורים מילדהם באמצעי שטיפת מוח אינטנסיבית.

3

9,000 ש"ח בחודש עלות הטיפולים הפסיכולגים והפסיכו-סוציאלים לילד אחד!!!!

שימו לב איך אור שלום מציגה לתורמים בחו"ל את הצורך בתרומות.  זו טבלה המוצגת לעלויות קיטנה לילדים במצב חירום, כלומר חטופים טריים.  :

1

החישוב למעלה הוא דוגמא לעלויות 21 יום בקייטנת קיץ לילדים חטופים זה מקרוב: ילד אחד עולה 7,770 ש"ח ל- 21 יום או 11,000 ש"ח לחודש. עלות האפסון בחדר עם אוכל היא 1,150 ש"ח ל- 21 יום או 1,600 ש"ח בחודש. מה שמחריד הוא עלות הטיפולים הפסיכיים והפסיכיאטריים ע"י עו"סים ופסיכולוגים לילד אחד ל- 21 יום 6,250 ש"ח, או 9,000 ש"ח בחודש.

עכשיו הסבירו לנו, מה כבר יש לטפל בילדים בעלויות של 9,000 ש"ח בחודש? כמה טיפולים הם מקבלים? מה האפקטיביות של זה? איך ילד בן 7 או ילדה בת 12 אמורה לספוג בחודש אחד 9,000 ש"ח של טיפולים פסיכולוגיים ולא להתפוצץ??? אחרי כזו קייטנה מי הילד או הילדה שלא ירצה לברוח משם?

היחס בין העלויות של האיפסון הפיסי של הילדים החטופים לעלויות הטיפולים הפסיכו-סוציאלים הוא 1:6.  נראה בעליל שהפסיכולוגים והעו"סים מצאו להם בור בלי תחתית, ילדים שתוייגו בסיכון, ולכן מפציצים אותם ב"טיפולים", כי "צריך שיקום".

בתמונה מימין: אליס ביטון, אם בית באחד ממשפחתוני אור שלום בדרום הארץ. משמאל עופרה מנצור, עוד אם בית במשפחתון של אור שלום.

2

0001

0001 0002 0003 0004 0005 0006 0007 0008 0009 0010 0011 0012 0013 0014 0015 0016 0017 0018 0019 0020

,

כך נראה מכתב לתורמים האמריקאים:

0001 0002

קרן גבאי סוהרת ילדים במחנה אור שלום באר שבע: מחפיצה את תמונות ילדיה כדי להדיח אמריקאים לסייע בתעשיית חטיפות הילדים

תעשיית חטיפת הילדים של ארגון הסחר בילדים "אור שלום" יודעת לנצל היטב את בוגרי מחנות הריכוז לצורכי מסחטות דמעות, כדי להוציא מתורמים אמריקאים הרבה כסף. הפעם התנדבה אחת בשם קרן גבאי להציג את הילדים שלה לצורכי סחיטת תרומות מאמריקאים.

קרן גבאי כעת בת 28. התחתנה בגיל 22 עם אחד בשם עידן וביחד הם מנהלים את מחנה הריכוז של אור שלום בבאר שבע. גם קרן וגם עידן הם ילדים שבעצמם הוצאו מחזקת ילדיהם והושמו באומנה. הגיעו לגיל 18 ולא היה אף אחד בעולם ללוות אותם, כי הם נותקו בברוטליות מהמשפחות הביולוגיות. לשני אלה יש 2 ילדים בני 2 ו 4, והם הסכימו לפרסם את התמונות של הילדים שלהם עצמם בעמודי ההתרמה של אור שלום באנגלית.

שניהם משמשים זוג הורים לילדים שנחטפים מהבית בבאר שבע. כאילו שהכספים הזורמים באור שלום ממשרד הרווחה אינם מספיקים, על מנת להתרים אמריקאים צריך לספר להם כמה שהילדים מסכנים, כמה שהם בוכים, שהם מגיעים למרכז הריכוז, וקרן רוצה לחבק אותם, אבל הם מסרבים לה. היא מספרת שזו עדות לכך שהם הגיעו ממשפחות טראומטיות ולכן הילדים שנחטפו לא רוצים שתיגע בהם. למעשה כמובן שהילדים לא רוצים שמישהו זר יגע בהם, הם בוכים כי הם רוצים הבייתה, ולא מבינים למה הם צריכים להתמסר לליטופים של קרן גבאי. מה הם פודלים??? אבל קרן לא מבינה את זה.

דווקא אחת שנחטפה מהוריה, וכנראה שהיא בעצמה כעת שונאת את הוריה וחושבת שהם הזניחו אותה, לא מסוגלת להבין מה היא מעוללת לילדים החטופים של אור שלום שהיא מאכלסת, ומשמשת להם "הורה" חדש. זוהי תסמונת קלאסית של אסירה שנהפכת סוהרת. קרן גבאי ובעלה יודעים היטב שכאשר נחטפים ילדים לאומנה, הם מנותקים לחלוטין מהוריהם. הילדים עוברים סדרות חינוך בלתי פוסקות ששם מכניסים בהם רעל נגד ההורים, ובדרך כלל מביאים לבאר שבע ילדים מהצפון, ולצפון ילדים מבאר שבע, כדי שההורים יתייאשו ולא יוכלו להגיע לבקר בגלל המרחק הרב, העלויות והזמן בנסיעות.

ועוד תמונה שנועדה לסחוט כסף מאמריקה. לילדים החמודים האלה שבתמונה כנראה שיש סבא וסבתא בישראל אשר מנוכרים מהם לחלוטין. כנראה שכאשר הילדים הללו שואלים את קרן גבאי על הסבא והסבתא, היא אומרת להם שהם היו אנשים רעים שהתאכזרו אליה, וסביר להניח שהסבא והסבתא אפילו לא הוזמנו לברית.

כך הרווחה שולטת על חיי חטופיה. הנחטפים הופכים סייענים לחטיפות ילדים, והם עושים זאת באטימות ובברוטליות, בדיוק כפי שעשו להם.

:

https://www.jnf.co.uk/one-big-family/

לראיון המלא עם קרן גבאי כולל התמונות של ילדיה:

One big family: JNF UK speaks with Orr Shalom

Keren is 28. Six years ago she married Idan, now 33. Together they run an Orr Shalom house in Be’er Sheva, home to their two biological children and the ten children referred to them by the organisation. The children in the pictures are Keren’s own.

Orr Shalom cares for around 1,400 Israeli children in a variety of homes and institutions. The organisation’s flagship initiative is its network of 21 Family Group Homes, of which three are located in Be’er Sheva.

Family Group Homes provide a stable environment for children aged six to 18 who have been removed from their birth families owing to neglect, abuse or tragedy. Each home is run by a married couple who raise the children entrusted to them alongside their own biological families.

JNF UK is helping Orr Shalom renovate and refurbish the three Family Group Homes in Be’er Sheva, replacing old appliances and repairing wear and tear.

We spoke with Keren earlier this week and asked her about her work with Orr Shalom.

“We have two wonderful boys of our own – the older is four and the younger is two. We care for another ten Orr Shalom children ranging in age from seven to 16-and-a-half. We feel like one big family.”

“I was born and grew up in Tel Aviv and Idan was born and grew up in Be’er Sheva. I met Idan when I finished my service in the IDF. At that time I was studying education and was looking for a job as a teacher. I started work in one of the Orr Shalom homes in Be’er Sheva and was there for a year. I fell in love with the children and with the house mother – I was so touched to see how much she cared for the children.”

“I decided that I also wanted to follow her example and look after children at risk. At the time my husband was a counsellor in a dormitory and he would come and visit me in the home, he also fell in love with Orr Shalom.”

“We decided that we wanted to take on this project for our life together and become house parents.”

“Some children come because they have suffered abuse from their biological parents and there are some children who have been neglected by their parents and did not have even their most basic needs taken care of.”

“Many of the children who come to live with us don’t know how to do basic things like how to eat with a knife and fork or shower themselves.”

“Sometimes kids come to us who don’t know how to accept a hug and don’t understand why we want to hold them or ask them how they are feeling. We teach the kids about love. We teach them that not every adult wants to hurt them. We need them to learn that adults can be people who can help and support them and that we are with them through both the good and the painful times, we show them that we will never give up on them.”

“As a house mother I have to create good experiences for the children. When a child who initially hated contact comes and gives me a hug, these are the moments that give me strength to continue in my job. Sometimes one of the children has a nightmare and comes to me in the middle of the night to be comforted, I sit next to them and sing to them until they fall asleep. This is an amazing feeling – a child is sleeping better because of me.”

“Every child arrives with their own past and traumas. Some of the children have had very difficult stories and yet we try as much as possible to treat them as normal kids. They go to regular schools and take part in after-school activities. We provide therapy to help them deal with past traumas. My personal challenge is to find the balance between relating to them as normal children while remaining aware that each child carries with him his own difficult past.”

“Sometimes we get children aged ten, say, who have never celebrated a birthday. We hold a party for them and invite their biological family and friends, we bake a cake together and organize a party. They are so excited. This excitement is contagious and there’s rarely a dry eye in the house.”

“It’s important to know that apart from the highlights and the difficulties there is also the routine of daily life – in our home every meal is like a meal you have on chag – we all sit around a large table – children and staff together and talk about each child’s day and laugh over the different things that have happened. We listen to music together, play gets, watch TV, dance and sing. There’s a lot of energy in the house.”

דניאלה הרשאג שהופרדה מבנה בגלל משרד הרווחה: "העובדת הסוציאלית שולה מאיר כתבה נגדי דוח נוראי" – רדיו 103 FM

דייגו, בנה של דניאלה נחטף ממנה על ידי שולה מאר עו"ס מלשכת רווחה תל אביב. האזינו לשקרים של משרד הרווחה. הם טוענים שכל החלטותיהם ניתנות על סמך בית המשפט, בעוד שההיפך הוא הנכון. בית המשפט ממנה אותן כזרוע שיפוטית שלו, ומה שהן אומרות זה מה שמבוצע בפועל. נוח מאוד לעובדות הסוציאליות לומר "זה לא אנחנו, זה השופט", ואילו השופט טוען "הסתמכתי על תסקירי פקידת הסעד".

כל התסקירים של פקידת הסעד זה אוסף שקרים בלתי מבוססים, כשלא ניתן לחקור את פקידת הסעד על ההשמצות והשקרים שלה. למה? היכנסו לקישור בפוסט למטה ותבינו למה.

יצחק עמית קווים לדמותו של שופט סוציופאט אנטי חברתי שונא ילדים והורים ופטיש אאוגני: "על פקידת הסעד כזרוע שיפוטית" – בע"מ 4746/13

עו"ס אתי דור דוברובינסקי חולירע שלא ברא השטן מלשכת רווחה רמת גן תפרה תיק לאמא מגבעתיים כדי לחטוף ממנה את בתה – ת"פ 17807-12-14 מדינת ישראל נ' אלינור פרץ

אתי דור דוברובינסקי עו"ס נבלה לחוק הנוער, חטפה ילדה מאימא חד הורית בגבעתיים, נגדה כתבה תסקירים שקריים ומכפישים, כשהיא כותבת על בתה שהיא מוזנחת ולא לבושה בבגדים מתאימים. במקום לסייע לאמא ולביתה בכסף ובגדים, היא חטפה את הבת של האם בצו חירום ודאגה שיעצרו את האם, כשבמקביל הגישה נגדה תלונה כוזבת במשטרה על שהאמא צעקה עליה והיא חשה מאויימת.

אותנו מפתיע כיצד עו"ס אתי דוברובינסקי, שטיפלה במשפחה של אלינור פרץ, לא התפטרה מהטיפול בתיק לאחר שחטפה את ביתה והגישה נגדה במקביל תלונה כוזבת במשטרה. אם היא חשה מאויימת מהאם, מדוע לא התפטרה מהתיק עד עתה? זה רק מוכיח כמה שקרנית פקידת הסעד חוטפת הילדים הזו.

אתי דור דוברובינסקי מתיימרת לקבוע שיש לה כלים מקצועיים לזהות קטינה במצוקה וקטינה בסיכון. כאשר נחשף השקר שלה, היא דאגה לקבוע פגישה עם האם בלשכת רווחה ברמת גן ובמקביל הגישה נגד האם תלונה כוזבת במשטרה כשהיא מעלילה על האם עלילות שווא.

במקרה שלפנינו אתי דור בהמה השוקלת כ- 130 ק"ג פלוס או יותר, ואילו האם, היא בחורה עדינה בת 34 שנים השוקלת 48 ק"ג. נראה לכם היגיוני שאמא צעירה ועדינה הנזקקת לשירותי הרווחה, תתקוף את הבהמה הגסה אתי דור שגורלה של הילדה תלוי בידיה? התשובה ברורה. לא. אתי דור חכמה על אמא חלשה ונטפלה אליה כדי להרוס את חייה, מה שצלח בידה בסופו של דבר. האמא נמלטת כעת, לאחר שהבינה שאין לה סיכויים לצאת מהמשפט כשידה על העליונה, ואילו אתי דור ניתקה את הילדה מאימא שלה לצמיתות.

במקום לנסות לעזור לאמא ולבתה, אתי דור נתנה לאמא את הפתרון היחידי שהרווחה נותנת לאימהות חד הוריות: לקחת את הילדה למוסד סגור ולהעליל נגד האמא שהיא אלימה ומסוכנת. הציבור כבר לא אוכל את הלוקשים הללו, מה גם שאתי דור ידועה כמושחתת שמקבלת שוחד, ושעבדה בעבודה מקבילה ביחד עם ירדנה נילמן, כשהיא מוציאה ילדים מלשכת רווחה גבעתיים ושולחת אותם לאפוטרופוסות של ירדנה נילמן חברתה העבריינית המורשעת.

אתי דור דוברובינסקי היא עו"ס זקנה רווקה שהביאה את הבת שלה מבנק הזרע, כי אף אחד לא רצה לזיין את הכוס הדלוח שלה. את הבת שלה שי דוברובינסקי, היא מזניחה, והילדה שלה נצפתה חוצה כבישים סואנים בדרך השלום באור אדום כשהיא ממלמלת לעצמה הברות בלתי ברורות וכששיערות ראשה מלאות כינים וכל המראה הסמרטוטי של הילדה זועק הזנחה. אז אותה עו"ס בהמה מפוטמת שהיא עצמה מוזנחת היא זו שקובעת מי תגדל את הילדים שלה ומי לא? שהבהמה המפוטמת תטפל בעצמה קודם, ואחר כך תטיף לאימהות אחרות איך לגדל את הילדים שלהן.

אתי דור דוברובינסקי ידועה בתפירת תיקים נגד אימהות מוחלשות. בעיר גבעתיים העיפו אותה קיבינימאט לאחר שהתגלתה כלא אמינה, קונספירטיבית ושקרנית אולטימטיבית, ואילו בעיר רמת גן, שם כל פקידות הסעד זהות לה, היא מצאה את מקומה הטבעי, והיא חוטפת ילדים באין מפריע. הנבלה הסדיסטית הזו לא מפסיקה להזיק לאימהות וילדיהן ולמלא את מוסדות הטינופת בילדים חטופים.

אנו מאחלים לאתי דור דוברובינסקי שהבת שלה תגיע לאחד מהמוסדות הפסיכיאטריים אליהם היא חוטפת ילדים, וזה יקרה בקרוב מאוד. האיחולים שלנו תמיד מתגשמים. עכשיו לנבלה תהיה סיבה להגיש תלונה כוזבת נוספת למשטרה על שאיחלו לבת שלה להגיע לאשפוז פסיכיאטרי.

כתב האישום השקרי הוגש ע"י המתחנגל צוריאל שגב, הידוע כרב שגל שקרן ורמאי בדיוק מאותו החומר ממנו קורצה הטינופת אתי דור. אנו מאחלים לו איחולים לבביים שתצמח לו פטריה על הזין ושהוא ידביק את אתי דור חברתו הבהמה שצריך סכין מצ'טה להגיע לחור הפעור לרווחה שלה.

כתב אישום נגד אלינור פרץ על תלונה שהגישה אתי דור, קובץ pdf

כתב אישום נגד אלינור פרץ על תלונה שהגישה אתי דור

כתב אישום נגד אלינור פרץ על תלונה שהגישה אתי דור

Document-page-002 Document-page-003(2) Document-page-004

שתי אימהות שובתות רעב מול בית ראש הממשלה: "השיבו לנו את ילדינו" – סחר בילדים במשרד הרווחה

בנה של דניאלה הוצא מביתה משום שלא הספיקה לרשום אותו לבית הספר, והתאומות של מרי נלקחו לפנימייה "לצורך אבחונים". עד שיפגשו את ילדיהן, שובתות השתיים רעב מול ביתו של נתניהו ודורשות לקבל תשובות. "הגילויים יזעזעו את המערכת"

דנה ויילר פולק, http://news.walla.co.il/item/2881790

"סחר בילדים המתרחש בחסות החוק". הרסג' וקולינס (צילום: נועם מוסקוביץ)

"סחר בילדים המתרחש בחסות החוק". הרסג' וקולינס (צילום: נועם מוסקוביץ)

"ראיתי אותו ביום שבת והוא צעק לי מהחלון, זו הפעם היחידה שראיתי אותו בחצי השנה האחרונה", כך סיפרה דניאלה הרשטג, אם חד-הורית השובתת רעב מאז תחילת השבוע מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, בשל הוצאת בנה מחזקתה על ידי שירותי הרווחה. יחד עמה שובתת מרי גולד קולינס, אם חד-הורית לתאומות. השתיים מוחות על מה שהן מגדירות "סחר בילדים המתרחש בחסות החוק", במסגרתו, כך הן טוענות, מוציאה המדינה ילדים מביתם ללא סיבה, שמה אותם בפנימיות ומסכנת את שלומם.

בנה של דניאלה הוצא מביתו לפני שנה וחצי כשהיה בן עשר. מאז נאבקת אמו על השבתו הביתה. "לטענתם, הוא לא הלך לבית ספר וזה הספיק להם על מנת להוציא אותו לפנימייה", היא סיפרה. "אבל האמת היא שרציתי לרשום אותו לבית ספר לאמנות, ומשלא התקבל כי אין לי קשרים, ניסיתי לרשום אותו לבית ספר רגיל, אך שום בית ספר כבר לא הסכים לקבלו", תיארה הרשטג, את האירועים שהובילו למצב העגום. אך הרשטג לא ויתרה ופנתה במכתבים לכל מי שהיה יכול לסייע לה. עד כה, היא זכתה להתעלמות.

"זה ממש פשע מאורגן ולנו אין מה לעשות מול זה" (צילום: נועם מושקוביץ)

"זה ממש פשע מאורגן ולנו אין מה לעשות מול זה" (צילום: נועם מושקוביץ)

שירותי הרווחה שהוציאו את בנה של הרשטג מביתו התבססו על דוח פסיכיאטרי, שלטענת הרשטג הינו "דוח פיקטיבי", שכן הפסיכיאטר החתום עליו מעולם לא פגש את בנה. "אני טוענת טענות ואיש לא מקשיב", אמרה. "יש להם אנשי מקצוע שיכתבו מה שהם רוצים ושופטים שיחתמו על מה שהם רוצים, זה ממש פשע מאורגן ולנו אין מה לעשות מול זה".

בנוסף, כך טוענת הרשטג, בפנימייה שאליה נלקח בנה, הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות באישור שופטת, על אף שהיא עצמה אסרה על כך. גם אותה, לדבריה, ניסו להציג כלא-יציבה. "העובדת הסוציאלית טענה טענות שקריות לגביי בבית המשפט ואיש לא שואל שאלות. רק הורסים לי את החיים".

"פרשת 'ילדי תימן' בחסות החוק"

ביום שבת האחרון ראתה דניאלה את בנה מרחוק, כששהה בחופשה אצל סבו וצעק לה כמה מלים מהחלון. באותו רגע כואב החליטה דניאלה שהיא חייבת לפעול על מנת להשיב את בנה לחזקתה. "הוא אמר שפגעו בו, אז החלטתי שאין לי ברירה, ובתחילת השבוע התייצבתי פה כדי להגיד לראש הממשלה 'תחזיר לי את בני והפסק את הסחר בילדים שמתחולל כאן מתחת לאף של לכולם'. מה שקורה כאן זה פרשת 'ילדי תימן' בחסות החוק. חייבים לבדוק לעומק את מה שקורה פה והגילויים יזעזעו את המערכת".

לצידה של הרשטג יושבת עופרה ענקרי, שמלווה את השתיים, וקולינס, שהגיעה למקום עם אמה. קולינס היא אם חד-הורית לתאומות בנות עשר שהוצאו מביתן בנווה צדק בתל אביב לפני שנה. "עד עכשיו לא ממש ברור לי למה הוציאו אותן מהבית, כשהטענה הייתה לביצוע אבחונים, אך אלו מעולם לא בוצעו", אמרה.

ההיכרות של קולינס עם שירותי הרווחה החלה כשביקשה סיוע של סטודנטית שתשהה עם הבנות יום בשבוע אחרי לימודיהן בבית הספר הדמוקרטי בעיר. "הם סייעו לי אך יום אחד הפסיקו את עבודת הסטודנטית וחודש לאחר מכן הוציאו את הבנות לפנימייה", היא תארה את המקרה. "זה היה יום מטורף כשלא האמנתי למה שקורה. ניסיתי לדבר, לברר, אבל אין עם מי לדבר".

כיום שוהות הבנות בפנימייה, שם הן מבלות יחד לזמן מוגבל מאוד, ואימן עדיין לא מבינה מדוע בנותיה לא בבית. "אף אחד לא מדבר או מסביר בזמן שמתנהל פה סחר בילדים", קבעה קולינס. "מדינה שחתומה על אמנה נגד סחר בבני אדם סוחרת בילדיה שלה על מנת למלא מקומות ולגלגל כספים. מדובר בדיני נפשות ועל המדינה יהיה לתת את הדין".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il

קישורים:

שלי מנהלת במרכז חירום ויצ"ו הדסים אבן יהודה משקרת אבא בטלפון "יש לי צו בית משפט שאני יכולה לקחת את הילד לשלוותה" כשהאבא ביקש לקבל את הצו היא אומרת "יש לי צו מפקידת הסעד"

שלי מנהלת במרכז חירום ויצ"ו הדסים אבן יהודה משקרת אבא בטלפון "יש לי צו בית משפט שאני יכולה לקחת את הילד לשלוותה" כשהאבא ביקש לקבל את הצו היא אמרה לאב יש לי הוראה וצו של פקידת הסעד.

הקשיבו לשקרנית שלי עו"ס מרכז חירום ויצ"ו הדסים אבן יהודה.