מאיר כהן שר הרווחה לשעבר תפר לעצמו תיק הטרדה מינית כדי שטענות מעברו לא יפורסמו ביחד עם רונאל פישר, הדובר אבי בן זיקרי והכתב שלום בר אבי

http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2015-bbeca8b254a8d410/Article-fbc6216007b8d41006.htm

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, חושש שטענות מעברו יפורסמו והוא לוקח עורך דין פלילי עם ראש יצירתי. רונאל פישר, שמפיץ סיפור על קנוניה, מזימה מאורגנת לטפול על השר האשמות על הטרדה מינית.

מאיר כהן ורונאל פישר, הולכים עם הסיפור הזה למשטרה ומייצרים חקירה פלילית.

עכשיו אנחנו חושפים איך גוייס עד מפוקפק בשירות השר והפרקליט.

קנוניה שלא היתה. תחקיר של מתן גז. כתבתם של שרית מגן ונסלי ברדה.

יאיר לפיד: "נמאס מהמושחתים. ונמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה. מושחתים!"

כך פותח יאיר לפיד כשמאיר כהן לצידו.

הוא היה שחקן הרכש המושלם לנבחרת החלומות של יאיר לפיד. איש חינוך מוערך וראש עיר מצליח שעשה את כל הדרך מדימונה עד לשולחן הממשלה.

מאיר כהן: "המשימה החשובה ביותר היא השבת אמון הציבור שאבד בנבחריו".

אבל לפני קצת יותר משנה, בעוד מאיר כהן יושב על כסא שר הרווחה, הוא רוקם ברית עם עורך דין רונאל פישר. בימים ההם, פישר עדיין בלי אזיקים. יחד, השר ופרקליטו הסתבכו בפרשה מטרידה. סיפור הקנוניה: "המזימה – להפיל את השר".

הסיפור הזה מעלה שאלות קשות. האם באמת הייתה קנוניה פלילית נגד השר?

מאיר כהן מתקשה לתת תשובות.

– ברדה: שלום אדוני, שמי נסלי ברדה מ"עובדה".

— כהן: שלום.

— ברדה: אני רוצה לשאול אותך למה אתה לא מוכן להיפגש ולענות לטענות? מה יש להסתיר?

— כהן: אין לי שום דבר להסתיר.

ברדה: אתה התלוננת על קנונייה, יכול להיות שהכול היה המצאה אחת גדולה? אדוני, למה אתה לא מוכן לענות? מדוע אתה מתחמק?

מאיר כהן על דוכן הכנסת, הצהרת אמונים של שרי הממשלה ה- 33:

"אני, מאיר כהן, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".

זה קורה לו דווקא בפיסגת הקריירה. מכיוון דימונה מתחילות לעלות טענות מהעבר שמאיימות על השר הטרי: "המלך הוא עירום". לתקשורת מגיעות טענות על התנהלותו האישית של כהן בימיו כראש עיר, ומידע על התנהגות מינית בלתי הולמת של בכירים בעירייה. הטענות הללו לא הוכחו ומקורבי השר כבר מתדרכים תושבים שעלולים לדבר. מקובת של כהן (בשיחה מוקלטת): "תיזהרי לא לפלוט שום דבר,  מקסימום שני משפטים שאמרתי לך… תגידי לה… "אני מכירה את מאיר כהן כראש עיר מראשי הערים הטובים שהיו בדימונה… וזה מה שיש לי להגיד" כשתגיעי הביתה תכתי לך את 3, 4 המשפטים האלה…  שלא תתבלבלי, תישארי באותו קו".

מאיר כהן, מוטרד מאוד. זה אולי טבעי אך מה שהשר עושה מאותו רגע מטיל צל כבד על תדמיתו הנקייה, וזה מתחיל כשמאיר כהן מצטייד בעו"ד פלילי מכובד רונאל פישר.

בטלפון רונאל פישר פרקליטו של כהן בפגישה עם אנשי "עובדה: "אני ביקשתי את הפגישה הזאת בנושא של השר מאיר כהן.קורה שם משהו שאני חושב שהוא בעייתי, שהוא קשה."

פישר עושה סידרת שיחות עם התקשורת ומפיץ סיפור מצמרר שיער. בפגישה הזו עם אנשי עובדה, הוא מנסה לשכנע גם אותנו שקבוצה של דימונאים רקמה קנונייה זדונית נגד השר מאיר כהן. מחתרת של ממש, מאורגנת וממומנת על ידי איש עסקים מקומי שכל מטרתה להפיץ על כהן עלילות שקריות.

רונאל פישר: "קבוצה של אנשים במטרה לתפור למאיר תיקים, סיפור של הטרדות מיניות וכיוצא בזה, שהקבוצה יודעת במפורש שמדובר בשקרים ובדברים שלא היו ולא נבראו".

לפישר יש הוכחה. עד מסתורי מדימונה ולא סתם. לטענתו זהו ראש הקנוניה בעצמו. מי שמביא את העד הזה לפישר הוא לא אחר מיועץ התקשורת של השר: אבי בן זיקרי.

רונאל פישר: "יש כאן תצהיר חתום של בן אדם שהוא ראש ההתארגנות. לא קרה כלום בלי רשות שלו. התצהיר נוגע ספציפית למשל, להטרדות מיניות, אבל אני יודע מהאיש גם על כל השאר, על נושאים של ענייני בנייה ומינויים, כל מיני סיפורים אחרים שהם המציאו, והוא עומד מאחורי זה.

עובדה: הוא היה שותף להתארגנות, שהיא בעצם נגד מאיר כהן. אבל הוא בא אליכם ואומר את זה?

פישר: הוא החליט שמוסרית, זה נראה לו שהוא הלך עם זה רחוק מידי, זה מה שהוא מסביר. הוא לא מקבל מזה טובות הנאה או רוצה ממני עכשיו מכונית מהשר.

עכשיו, עם העדות הזאת של האיש שגם יזם קנונייה נגד כהן וגם מיהר אל השר כדי להסגיר את עצמו אפשר לעבור שלב.

השר מאיר כהן ועו"ד פישר מערבים את לשכת המפכ"ל, והפרקליטות. יש פה הרי מזימה נגד שר רווחה בישראל, ופישר הולך למגרש הביתי שלו: יחידת העילית להב 433. הוא נפגש עם ראש היחידה. שם על השולחן את התצהיר של העד שלו, ודורש שסיפור הקנונייה יהפוך לחקירה פלילית.

בלהב 433, כנראה לא מוטרדים מזה שמי שמשדך להם את חבר הקנונייה נגד מאיר כהן הוא בעצם פרקליטו של שר הרווחה מאיר כהן, ועושים את מה שפישר מבקש.

רונאל פישר: התוצאה של מה שעשינו היא שיש חקירה היום. ואני אגיד יותר מזה, יש חקירה של ממש. זה לא הוגש במשטרת דימונה, ויש מי שחושב במשטרה שהנושא כבד מאוד. לכן אמרתי שאני יודע לאן זה נוסע. אני יודע במובן של "אני מבין" ולא שמישהו אמר לי. אני לא מנהל דיאלוג עם המשטרה של מידעים, כי זה לא לעניין.

פליטות הפה של פישר מדהימות. הוא מנסה להסתיר אבל בעצם רומז שהוא שולט היטב במה שקורה בתוך המשטרה. ועכשיו, החקירה שהניע עבור כהן, מרחפת כאיום מעל כל מי שיעז לדבר נגד השר.

ספטמבר 2013, ימים בודדים לאחר פתיחת החקירה ניידת ובה קציני משטרה מגיעה במיוחד לדימונה, עוצרת במרכז העיר  ואוספת את העד של עו"ד פישר ומאיר כהן אל מול עיני התושבים.

העד שנלקח לחקירה – אבי בר שלום (עיתונאי בידיעות דימונה): כל מי שדיבר עם "עובדה" מובל לחקירה. אני נחקרתי במשך שבע שעות. שבע שעות של חקירה.

רונאל פישר: בעצם כל אחד מאיתנו, כל מי שמתוודע אל זה ועושה פעולות שקשורות לעניין, עלול להסתבך בשיבושים, 'שמבושים'. אם תגידו לי, תשמע לך תמצוץ לסוסים, אנחנו לא איכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים. אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט. אל תתעלמו ממני, אל תגידו "בסדר, ההוא אמר". אני מבקש מכם לקחת אותי ברצינות.

במשטרה באמת לוקחים את פישר ברצינות. העד שלו ושל שר הרווחה מאיר כהן, זוכה לקבל הסכם הגנה מפתיע. הוא יספר על הקנוניה אבל לא יופלל. מי שהולך לפרקליט המדינה לאשר את ההסכם הוא ראש אגף החקירות בעצמו, ניצב מני יצחקי. עד הזהב של מאיר כהן, מסגיר למשטרה את מי שלטענתו היו שותפיו למזימה. אל הרשימה הזו הוא גורף את שמותיהם של מתנגדים ומבקרים בולטים של השר מאיר כהן, כדי שהם יהפכו לחשודים.

העד שנלקח לחקירה – שלום בר אבי: אני מודיע שזה לא רק אני. שורה ארוכה מאוד של אנשים ייחקרו בימים הקרובים.  כולם ייחקרו כולל בחגים.

רדיו דרום, שודר בספטמבר 2013: מקורב לחקירה אמר לנו כי כל אדם אשר התראיין או מסר פרטים אודות השר עתיד להיחקר במשטרה.

אירוע בהשתתפות השר מאיר כהן בדימונה, ספטמבר 2013: "לכבוד לי להזמין את מאיר כהן שר הרווחה".

עו"ד רונאל פישר והשר מאיר כהן משלימים את המהלך.

מאיר כהן: אתם יודעים שיש איזו משלחת של מלאכים רעים שדואגת לשמי הטוב בזמן האחרון, ולצערי, כולם תושבי דימונה, אבל זה סיפור אחר.

אנשי השר מאיר כהן ופרקליטו פישר, מייצרים ספין.

עד המסתורין (שלום בר אבי) ששלחו קודם אל המשטרה, מגיע עכשיו אל מצלמות הטלוויזיה, בהצללה כמובן:

"החלטנו להפיל את מאיר כהן בכל מחיר. איש לא ידע על הקבוצה. היה מידור מסודר. מידרנו כל אפשרות שמישהו יזהה שישנה קבוצה שחברה לקשור קשר… יצר הנקמה היה חזק מאיתנו".

בדימונה, המסר ברור. מי שידבר נגד שר הרווחה מאיר כהן, יישלח למשטרה. החודשים חולפים ואז, רעידת אדמה.

"היום לפנות ערב פשיטה של חוקרי המחלקה לחקירת שוטרים על ביתו של רונאל פישר.

החשד שפישר שיחד שוטרים בתמורה למידע על חקירות וסגירת תיקים של חקירותיו.

נראה שאין גבול להסתעפויות בפרשת רונאל פישר.

במח"ש חוקרים כעת כעשר פרשיות חדשות. זו שחיתות מהסוג השפל והחמור ביותר".

מימדי השוחד והשחיתות של פישר ושותפיו אוכפי החוק, מתגלים ומטלטלים את המדינה וגם מחדדים את הספק אם פישר מואשם שניצל את קשריו שבתוך המשטרה על מנת להשפיע על חקירות, מה זה אומר על תיק הקנונייה שיזם עם השר מאיר כהן.

כל סימני השאלה מובילים אל העד המסתורי של השר ופרקליטו. זה שסיפר למשטרה ולתקשורת על הקנונייה הזדונית. אנחנו מגלים עכשיו, שמאחורי הצללית עומד האיש הזה: שלום בר אבי, עיתונאי דימונאי וגם מתברר, חברו של יועץ השר אבי בן זיקרי.

שימו לב מה בן זיקרי אומר עליו: "מה שהיה עם שלום (בר אבי) נתן להם מכה לתחקיר. נתן להם מכה והמשטרה חקרה את האנשים. אני אוהב אותו. זה איש יקר, שלום. יש לו נפש טובה".

צולם במצלמה נסתרת:

כאן זה? אני חושבת שזה הרחוב.

— נראה לי גם.

אנחנו מגיעים לדימונה, מבקשים לאתר את שלום בר אבי בעצמו כדי לנסות להבין מה באמת קרה. האם הייתה כאן מזימה פלילית נגד השר מאיר כהן, ואיך זה מסתדר עם קשריו הקרובים עם יועץ השר.

— עובדה: שלום.

— כן, שלום. שלום וברכה.

— עובדה: זאת שרית. שמי נסלי ברדה.

— אהלן.

— עובדה: אנחנו עובדים ב"עובדה". מה שלומך?

— שלום בר אבי: מה שלומך?

— ברדה: מצויין. תגיד יש לך שתי דקות? אני רוצה לדבר איתך על משהו.

— שלום בר אבי: תראו. אני יודע למה אתן כאן. אני לא רוצה לשתף פעולה. לא עם זה ולא עם כל מה שקשור למאיר. אני מחוץ לתמונה, אני לא, לא מתראיין יותר.

— ברדה: אני מבינה שאתה רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אתה לא מחוץ לתמונה.

— אבי בר שלום: אני לגמרי מחוץ לתמונה. אני לא חייב יותר לאיש הסברים. לא רוצה לחזור לזה. לא רוצה לחזור למשרדו של רונאל פישר.

שלום בר אבי מתחמק, אבל לבסוף משמיע עדות דרמטית ששופכת אור על סיפור הקנונייה.

— ברדה: עשית קנונייה?

— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.

— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.

— אבי בר שלום: נכון.

— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.

— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

שלום בר אבי טוען בפנינו שאנשיו של מאיר כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנונייה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך להתייחס בזהירות. לא ברור מי גרר את מי לתוך המהלך הזה, אבל ממה שיספר עכשיו אי אפשר להתעלם.

אבי בר שלום מתאר איך פרקליט השר מאיר כהן השיג עבורו את הסכם ההגנה מהמשטרה והפרקליטות על עדותו המבויימת.

מאיר כהן ביים קנונייה נגדו כדי להעלים מידע חיוני מהסדר יום הציבורי

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433. 

— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?

— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.

— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?

— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

עכשיו התמונה ברורה. חקירת המשטרה נסגרה, כי בלהב 433 לא מצאו ראיות לכך שהייתה אי פעם קנונייה פלילית. עו"ד רונאל פישר, פשוט הפך את כחולי המדים לחרב להשכיר, ובאשר לשר מאיר כהן ואנשיו, נותרה השאלה המדאיגה מאוד: האם היו מוכנים להרחיק לכת בנתיבים מפוקפקים רק כדי להסתיר את מה שעלול להיחשף אודות השר לשעבר.

שרית מגן ומתן גז, עבדו עם נסלי ברדה, על הכתבה הזו.

— אילנה דיין: צריך קודם כל לומר מילה אחת לגבי השאלה: האם אפשר לומר בוודאות, מה מאיר כהן ידע על העד הזה, אם הוא משקר או לא?

— נסלי ברדה: אז באמת צריך לומר שלא בטוח שמאיר כהן ידע שהעד הזה, שהעד שלו משקר, אבל מאוד מוזר לראות שברית כזו נרקמת בין מי שכביכול היה ראש הקושרים לבין השר שהוא קשר נגדו ופרקליטו עו"ד רונאל פישר.

— אילנה דיין: אז בעניין הזה נביא את התגובה של מאיר כהן עצמו מטעמו. נמסר לנו ש: "לאורך תקופה ארוכה הייתי נון תאיומים מצד גורמים בדימונה שביקשו לנקום בי על מעשיי כראש עיר ולהרוס את הנכס היקר לי מכול – שמי הטוב", פרקליטו מוסרים: "למיטב הבנתו של ח"כ מאיר כהן, אכן ניסו לסחוט אותו גורמים שונים שחברו לאותה קנונייה. בכל מקרה אין לו כל נגיעה להחלטותיה של המשטרה. נושא הקנונייה לא פורסם על ידי ח"כ מאיר כהן או מי מטעמו ואין לו מושג מי הביא לפרסום. הוא לא יודע מי הפיץ מסרים מאיימים סביב החקירה – ומגנה מסרים אלה. ככל הידוע לו, שלום בר אבי חתם על תצהירו מרצון, מבלי שהופעל עליו לחץ או תמורת טובות הונאה כלשהן."

אבי בן זיקרי יועץ התקשורת של מאיר כהן, לא הגיב לשאלותינו בטענה שהן מגמתיות ומתבססות על עובדות מסולפות. השאלות כך לדברי הדובר, הופכות את המופרך למציאות ואת הטוב לרע.

— אילנה דיין: לגבי רונאל פישר, אפשר בכלל לדעת מה גירסתו?

— נסלי ברדה: צריך לומר שגם במקרה שלו אולי הוא לא ידע, על הבעייתיות של העד שהוא שלח אל המשטרה . אולי במקרה הזה רונאל פישר פעל בתמימות, בכל מקרה, רונאל פישר נמצא היום במעצר ופרקליטו סירב להגיב בטענה שמדובר בשמועות שלא נחקרו עד עתה.

— אילנה דיין: אבל במשטרה, שם שמעו את הגירסה של העד שהוא הביא להם, שומעים עכשיו את ההיפך.

— נסלי ברדה: הם כמובן מופעתים דרמטית מעדותו של אותו אבי בר שלום ואומרים: "אם הדברים אכן נטענו, יהיה עליהם להיבדק בתיאום עם הגורמים המוסמכים, שכן מדובר בטענות שיש בהן כדי להעלות חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית ולהתנהלות שיש לראות בחומרה. החקירה כולה נוהלה בכפוף לתיאום ולהנחיות פרקליטות המדינה. סוגיית החסינות במקרה המדובר מצוטיה בסמכותם הבלעדית ואושרה על ידם, לרבות היקפה".

קישורים:

הצצה לרשת ניהול הוסטלים בפיקוח משרד הבריאות של פרויקטים שיקומיים בע"מ – תחקיר

מי עומד מאחורי רשת פנימיות והוסטלים לנערות שנחטפו מהוריהן? הרבה כסף זורם בהוסטלים הללו. תחקיר שנערך גילה כי כנופיה של אנשים מסתוריים הצליחה להשתלט על המכרזים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לניהול הוסטלים לנערות חטופות עם צרכים מיוחדים, בעיקר נערות שמתייגים אותן כעברייניות וחולות נפש, בגלל שהן רוצות לחזור הביתה לאבא ואמא. האם השמות הללו מוכרים לכם: חיים ליוקומוביץ, יוסף כהן, עו"ד ערן כהן – מנכ"ל פרויקטים שיקומיים בע"מ, גרשון מירה – סמנכ"לית של פרויקטים שיקומים בע"מ, ועו"ד מעיין לבבי – כל אלה הם החוגגים על הקופה הציבורית במסגרת רשת חברות בע"מ בשם "פרויקטים שיקומיים בע"מ".

למערכת נודע שבין חיים ליוקומוביץ ועו"ס רות מטות מירושלים, יחסים קרובים ביותר של משחד – משוחדת, והיא זו שדואגת לאספקה טרייה של בנות, בדרך כלל מאיזור ירושלים.

קחו לדוגמא את פנימיית בית גאיה לנערות חולות נפש. הקימו פנימייה והחליטו שצריך למלא אותה בנערות חולי נפש. איך עושים את זה? לוחצים על הנערות שרוצות לחזור הביתה עד שיתחרפנו, כותבים עליהם דו"חות עו"ס ומדביקים להם הפרעות התנהגות. ככה מכינים את הקרקע כדי לאכלס את הפנימיות לחולות נפש.

הורה המחפש חומר על פנימיית הזוועות בית גאיה יראה מלל מכובד ותמונות יפות. ההורה לעולם לא ימצא את שמות האנשים שעובדים שם, כי כולם שומרים על אנונימיות. גם הרשת התמנונית של חיים ליוקומוביץ שומרת על עמימות ואנונימיות. אבל בדייקה במאגרים משפטיים מגלה שהם כל הזמן נתבעים על הטיית מכרזים, ובתי המשפט תמיד דוחים את העתירות האלה.

אל תאמינו למה שכתוב. על בית גאיה כתוב שזו פנימייה שהוקמה במרץ 2009 ונמצאת בפיקוח משרד הרווחה, השרות לילד ונוער. בית גאיה הינה מסגרת ארצית. מטרת פנימייה לשמש מסגרת שיקומית ייחודית לנערות לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה מניעתית לאשפוזים פסיכיאטריים.  הפנימייה מהווה מסגרת ייחודית ל 40 נערות בגילאי 10-18 . הפנימייה פועלת בשיתוף עם השירות לילד ונוער, משרד הרווחה. מערך הפנימייה מורכב מפנימייה ובית בוגרות המותאם לנערות אשר עברו תהליך שיקום ומשולבות באופן מלא בקהילה. מאפייני האוכלוסייה בבית גאיה: נערות הסובלות משילוב או מחלק מהליקויים הבאים: ADHD, הפרעות התנהגות, הפרעות נפשיות ורגשיות, הפרעות אישיות ומחלות נפש, שיש בהן לעיתים סיכון עצמי וסיכון האחרים. הגדרה זו כוללת : הפרעות בתפקוד הרגשי, קשיים בוויסות דחפים, הפרעות בשיפוט, הפרעות במישור היחסים הבין אישיים, הפרעות בתהליכי למידה והבנת תהליכי סיבה ותוצאה, והפרעות באפקט.

הבעיה היא שהנערות המגיעות לבית גאיה לא מגיעות בגלל בעיות פסיכיאטריות, וגם לא מאבחנים אותן כחולות נפש. שולחים אותן אחרי ועדה סודית במשרד הרווחה, שם פקידות הסעד מלכלכות על הבנות ותופרות להם תיק בגלל בעיות התנהגות. כך מאכלסים את הפנימיות הללו בנערות שאינן חולות נפש, והורסים להן את החיים. על 40 בנות מדביקים כמות לא מבוטלת של עלוקות: מנהלת, צוות עו"סים, פסיכיאטר ילדים, אם בית, פסיכולוג, רכזת חינוכית, צוות מדריכים שיקומיים, אחות, צוות פסיכותרפיסטים מגוון.

תמונה מהאתר של בית גאיה

תמונה מהאתר של בית גאיה

באתר של פרויקטים שיקומיים תקראו שהתוכנית הטיפול כוללת: טיפול התנהגותי קוגנטיבי, פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, טיפול מיני, טיפול באומנות, טיפול בבע"ח, טיפול במוסיקה וכדומה".

האמת הרבה יותר אכזרית ממה שמתפרסם. מדובר בקן קוקייה של ממש. נערות שדוחפים להם כמויות נכבדות של סמים פסיכיאטרים ללא הגבלה וללא פיקוח. משטר אלים של משמעת ועונשים, כולל חדר בידוד, כליאה, איזוקים, הולדינג והענשה גופנית. מי שמגיעה לשם משתגעת רק מלהיות שם.

הנה כמה תגובוות שליקטנו מהאינטרנט:

תגובה אחת: גם אני מכירה נערה חוסה שנמצאת בבית גאיה באשקלון. בזמן הקצר שהיא נמצאת שם , נדהמתי מהעונשים שהיא קיבלה, כמו בית כלא: מניעת שיחות וביקורים, איום במניעה לצאת הביתה. עונש להישאר בחדר. נערה שיותר מכל זקוקה לחום ואהבה הגיעה בעצם לתחליף כלא. בית גאיה אשקלון.

תגובה שנייה: אני בבית גאיה כבר 9 חודשים, והעונשים שמקבלים שם הרבה יותר איומים מצופייה, כליאת בנות בחדרים, לנקות את כל הבית לבד, להיות מופרדת, נעילה במקלט, כל דבר הכי קטן מזמינים לך משטרה, מונעים לך שיחות וביקורים ויציאות הביתה, לא נותנים לך סיגריות במשך שבוע ימים ועוד מלא דברים … אז אנשים אל תחשבו שצופיה זה מקום גרוע, קודם תנסו את בית גאיה לפני שאתם מדברים על צופיה.

תגובה שלישית: כן יש חדר שנקרא 'פסק זמן', אך הוא משמש בפועל כמו שהוא נקרא לתת פסק זמן לנערות שהחביאו סיגריות אלא לנערות שהגיעו למצב פגיעה בנערות אחרות או צוות. ישנם עונשים כמו אי יציאה הביתה.

בוועדה לזכויות הילד דנו בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעונות הללו לנערות "חולות נפש". האגודה לזכויות האזרח התלוננה על התעללות, והפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעונות הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה "פסק זמן". במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול.

חלק מהשיטה לאלף את הבנות שלא להתנגד צוות המטפל היא פתיחת תיקים פליליים נגד הנערות על כל דבר אפשרי, החל מניסיונות בריחה שלא היו, המשך הקשר עם ההורים ללא רשות הצוות, על שימוש בסמים ושימוש בכוח. כאשר פורצת מריבה הצוות מייד מתקשר למשטרה ומסבך את כל הבנות בתיקים פליליים. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי.

הנערות מופנות למעונות בעוד שאפשר לטפל בהן בקהילה, אבל בגלל הכסף הגדול של הפנימיות אי אפשר להפסיק את השיטה. העובדות הסוציאליות מפנות לשם נערות שהן שאינן חולות נפש. הן גומרות על החיים של הבנות. העו"סיות לא מוכנות להשקיע שקל אחד בהורים, לא מוצאים לנערות האלה פתרון בקהילה ולכן מפנים את הנערות לשם.

הדבר הכי חמור הוא כליאת הנערות בתוך החדרים לפעמים 3-4 ימים. מטרטרים את הבנות בלי סוף. כמו במחנה עינויים נאצי כל היום דורשים מהנערות לקרצף את הקירות. לאחר מכן עושים כאילו נמצאה שריטה בקיר ולכן הנערות צריכות לקרצף את הקירות שוב פעם.

ישנו חדר שנקרא "פסק-זמן" אליו מפנים נערות שנכלאות. כליאה בתוך החדר של הנערה הוא דבר שבשגרה כשכל פעם מישהי עושה משהו שהוא לא בסדר.

אין לנערות ייצוג משפטי, מונעים מהנערות לעיין בתיקים המשפטיים שלהן

נושא ייצוג המשפטי של הנערות. הנערות נקלטות במעון ולאחר מכן יש דיונים שונים. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שהנערה תהיה מיוצגת על ידי עו"ד כדי שהיא תוכל לנסח את הצרכים שלה בצורה הכי יעילה.

ישנו גם נושא הפרטיות. אין לנערות שם פרטיות, הן לא יכולות לעיין בתיק שלהן. אין נהלים ברורים מתי כן אפשר לעיין ובאיזה סוג של חומר כן אפשר לעיין.

אנחנו שמענו עוד טענה לפיה לפעמים האנשים שמחליטים לכלוא את הנערה בתוך החדר שלה, לא מדווחים לממונים עליהם. אין דיווח ואין מנגנון של פיקוח ובדיקה. אף אחד לא בודק איך הדברים מתנהלים שם.

נושא הפרטיות הוא מאוד חשוב. יש משוב קבוצתי בו המדריך או העובדת הסוציאלית מספרים לכולם איך הנערה התנהגה ושההתנהגות שלה לא הייתה נאותה. זה דבר שפוגע בפרטיות של כל נערה ששוהה שם. אין משוב אישי, מדובר במשוב קבוצתי.

להורים לעומת זאת מספרים סיפורים אחרים: ש"צוות הטיפול בפנימייה עובר הכשרות מקצועיות ונהנה מהדרכה מקצועית צמודה. הצוות עובד בתקינה מתוגברת וכל חניכה נהנית מליווי מקצועי צמוד לאורך כל שעות היממה. לכל חניכה יש הזכות הבסיסית לחיות את חייה בקהילה מתוך בחירה חופשית ואחריות אישית. מכורח זה זכותן הבסיסית לבחור ולחיות בקהילה תוך הפגנת אחריות אישית על מעשיהן".

בפועל הצוות מתחלף כל הזמן בגלל חיסכון במשכורות. אין כל תפיסה טיפולית אלא מדיניות פשוטה: עבודות לצורך אילוף והעסקת הנערות, בצירוף עונשים ברוטליים.

כמה כסף זורם בחברות המנהלות את ההוסטלים של משרד הבריאות? המון כסף.

על פניו נראה שהמכרזים תפורים מראש, ונראה שתמיד יש זוכה אחת במכרזים האלה: חברת פרויקטים שיקומיים בע"מ, כשעל כל גרורותיה ושלוחותיה של פרויקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-264150-7: קידום פרוייקטים שיקומיים ב.ה. בע"מ (פתרונות דיור ח.פ. 51-329517-0), אתגרים פרוייקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-316575-3, ממחל השקעות בע"מ – ח.פ. 51-382014-2, כשחיים ליוקומוביץ הוא הדירקטור היחיד.

בקידום חיים ליוקומוביץ דירקטור יחד עם יוסף כהן, נועם כהן וערן כהן. בממחל הוא שותף למאיר ממרייב (ממח"ל מתמקדת בשירותי רפואת שיניים).

חברות אלה כולן בבעלותו המיסתורית של חיים ליוקומוביץ ושותפו יוסף כהן.

עד לאחרונה היו שותפים להם גם חברה בשם: כהן ב.ה. השקעות בע"מ בבעלות משה שלו, אולם בעקבות סכסוך בבית המשפט נקבע שחיים ליוקומוביץ ויוסף כהן ירכשו את 25% המניות של משה שלו במחיר של 7.5 מיליון ₪, לפי שווי חברה של 28 מיליון ₪.

משיטוט באינטרנט גילינו כי אלה הם החוגגים על הקופה של פרויקטים שיקומיים בע"מ: עו"ד ערן כהן, מנכ"ל פרויקטים, גרשון מירה, סמנכ"ל, עו"ד מעיין לבבי.

למה זה כל כך אטרקטיבי? הנה דוגמא: בתיק שהגיע אל השופט יהודה זפט בתל אביב, תקפה חברת מדיטון את משרד הבריאות ואת פרויקטים שיקומיים בע"מ על הטיית מכרזים ושימוש באנשי קש באספקת שירותי רפואת שיניים לילדים. זאת בשל העובדה שנחשף מייל שנשלח בטעות מהרוח החיה מאחורי פרויקטים שיקומיים, דר' בורדובסקי, שכתב: "מקסימום נשים איש קש בפרונט".

החברה שהפסידה טענה כי "תוכנה של ההודעה האלקטרונית האמורה מהווה ראיה כי פרויקטים שיקומיים בע"מ (חיים ליוקומוביץ ויוסף כהן) אינה בוחלת בנקיטת דרכי ותכסיסי רמייה כדי לזכות במכרזים", וכמובן שבמשרד הבריאות מעלימים עין.

רק לשם דוגמא למה זה משתלם, פרויקטים שיקומיים סגרה דיל עם חברת קולגייט על קניית מברשות שיניים במחיר של 0.89 ₪ ליחידה, אבל בהצהרת פרויקטים שהומצאה לוועדת המכרזים נקבה בהצעתה 4.30 ₪.

אבני בן צבי מנותק שנתיים מבנותיו בגלל מערכת רווחה שקרנית הגורמת לעיוות ואסונות

במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.

אבני בן צבי: חשבתי שלפקידת סעד יש אינטילגנציה, היא סיימה אוניברסיטה כמוני, אבל אני מרגיש שפקידת הסעד היא יותר מדפ"רית והפסיכומרטי בקושי 400. הטמטום של המערכת שנקראת מערכת שירותי הרווחה מחוז תל אביב, מדובר במערכת של שקרנים. לא רק רקפת עצמון יושבת שם, ניבה מילנר, עדנה גרוס, פקידות סעד שקרניות לחלוטין, שמשקרות, כותבות שקרים, בוועדת החלטה שהוקלטה בה השתתפתי עם העיתונאי מוטי לייבל, כתבה רקפת עצמון שהתנהגתי באלימות, כאשר ההקלטה הושמעה לך.

שקרנים כמוכם גורמים לעיוות ואסונות. אנשים התאבדו בגלל המדיניות של משרד הרווחה פתח-תקווה. במהלך השנה הזו קברנו 7 חברים כשאת אחראית לכך.

במשך שנתיים אני לא רואה את הבנות שלי כתוצאה מעלילות כזב. גם עורכי הדין שלי יניב מויאל, אחיקם גריידי, אבישי גריידי, עורכי דין מפורסמים מהליגה הראשונה כתבו לך, ואת לא מתייחסת. לא רק שאת לא מתייחסת, כשאת מרימה את שפופרת הטלפון ושומעת את הקול שלי, את מנתקת את שיחת הטלפון. האם בן אדם אקדמאי, נשיא רוטרי, מהנדס במקצועו, נחשב בעינייך כעבריין? למה אני לא רואה את הבנות שלי במשך שנתיים? בגלל טמטום של מערכת, בגלל שקרים של פקידות סעד, שטוענות שאני מפגין מול הבית שלהם, כאשר אני בכלל בגרמניה. כנראה שאתן הוזות או שאת חזית באיזה שהיא טרנפורמציה, שאני גם נמצא מול הבית שלך, כאשר אני נמצא בכלל בחו"ל. שקרנים כמוכם גורמים להורים נורמטיביים להתכנס, להיות מרירים, לשנוא את מדינת ישראל, להפגין כעס וטינה כלפי המערכת. בואי נראה אותך עומדת, כאשר ינתקו אותך מהילדים שלך במשך שנתיים, ותושיטי את הלחי השנייה שלך או את הישבן שלך המדושן מרוב כסף, על זה שאתם גונבים ילדים וסוחרים בילדים, ודברים אלו הוכחו בבית המשפט.

http://wp.me/p4HleX-fp

מעניין שכל פקידת סעד גרה בוילה מפוארת. מהיכן הכסף גברתי?

למה אתם לא עונים למכתבים?

האם אתם חושבים שהתפקידים שלכם חסינים בעיני החוק ואתם יכולים לעשות ככל העולה על דעתכם? לצפצף על מערכת המשפט הישראלית, לבזות בתי משפט, לגרום לילדים לניסיונות אובדניים, לגרום לילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים, כי אתם מנתקים ילדים מהורים.

מה שיש לי להגיד לך, שאני בתור נכה צה"ל, לו הייתי יודע לפני 30 שנה כשנפצעתי 4 פעמים למען מדינת ישראל שמטומטמים כמוכם, ואני מדגיש את המילה מטומטמים, ואני אצטרך לעמוד מול שופטת מטומטמת ולחזות בשקרים של פקידות הסעד שאת אחראית עליהן שמשקרות במצח נחושה, והשופטת מאמינה לשקרים שלהם, ואני צריך להוכיח את האבהות שלי, כאשר את יודעת בוודאות שאני גידלתי את הבנות שלי לבד ואת מכירה אותי באופן אישי. נמאס לי משקרנים כמוך. מקומכם בכלא, ואני מדגיש את זה, שיתביישו הילדים שלך שאת מנתקת ילדים מאבות ואימהות. את צריכה להתבייש בעצמך במשרד שאת מייצגת ובתפקיד שאת נושאת.

עושים שכונה לפקידת הסעד הראשית רקפת עצמון שניתקה את האמא לורי שם טוב מילדיה במשך 6 שנים

במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.

העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.

מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.

העיתונאי מוטי לייבל: הפק"ס הראשית רקפת עצמון שולחת הורים למרכזי קשר לראות את הילדים שלהם בתוך כלוב

דיירי רח' עודד, יש לכם שכנה שקוראים לה רקפת עצמון, היא עובדת משרד הרווחה, פקידת סעד ראשית לסדרי דין, אמורה לתת להורים לראות את הילדים שלהם. בפועל, כל מה שהיא עושה זה אחד מהשניים:
או לנתק את הילדים לגמרי, או לשלוח אותם למרכזי קשר. מרכז קשר זה כלוב קטן שבו אבא או אמא רואים את הילד.

מרכז קשר התפקיד היחידי שלו במדינת ישראל זה לקבל כספים מהממשלה לעיריות. כל מרכזי הקשר שייכים לעיריות (רשות מקומית), כל שעת פגישה בין הורה לילד עולים מעל 600 ש"ח פלוס מע"מ. תשאלו למה פלוס מע"מ, כי על סחורה צריך לשלם מסים. אז גם על הילדים שלנו משלמים מע"מ.

רקפת עצמון, את ישנה טוב בלילה כשאת מנתקת ילדים מההורים שלהם, כי ההורים לא ישנים טוב בלילה. את צריכה להתבייש או להתפטר כמו סימונה שטינמץ הקודמת שלך, אז תתפטרי אם את לא מסוגלת להיות לטובת הילדים. רקפת עצמון פקידת סעד במשרד הרווחה מצפצפת על החלטת שופט. היא מצפצפת על החלטות של מדינת ישראל.

נחמה דר פעילה חברתית שואלת את רקפת עצמון: מי את שתשללי מההורים את הזכות הטבעית לגדל את הילדים שלהם?

נחמה דר: רקפת  עצמון, את אמא? אני גם אמא וגם סתבא. אני יודעת מה זה להיות אמא. את באמת יודעת מה זה להיות אמא? אם את יודעת מה זה להיות אמא, איך את מסוגלת להרחיק ילדים מהאימהות שלהם? איך את מסוגלת להרחיק ילדים מהאבות שלהם? איך את מסוגלת לתת לילד לגדול בלי אבא או אמא?

איך את מסוגלת לגרום ללורי שש שנים להילחם על הילדים שלה? שש שנים ארורות שבהם היא לא רואה את הילדים. את יכולה להסביר לי את התופעה הזו? ולא רק שאתם לא נותנים לה לראות את הילדים שלה, אתם מגדילים לעשות, אתם לא מרשים לה להילחם עליהם. אסור לה במדינת היהודים להילחם על הילדים שלה. כבר יש תביעות על לשון הרע, אתם מחפשים אותה בפינה פה ובפינה שם. תחזירו לה את הילדים. תפסיקו לקחת ילדים.

הילדים הם לא שלכם. הילדים הם לא סחורה, תפסיקו לעשות כסף על הילדים שלנו. תחזירו את כל הילדים הביתה. וגם ילדים שצריכים באמת להוציא אותם מהבית, עדיין יש להם זכות מלאה לראות את ההורים שלהם, ולא משנה מי ההורים שלהם, מה ההורים שלהם. מי את שתשללי מהם את הזכות הטבעית הזו? מי את שתשללי מילד את ההורים שלו? באיזה זכות יש לך? תסבירי לי את התופעה הארורה הזו, איך אפשר לקחת ילד מהורים? איזה מן לב יש לך? הכסף לא יכול לענות על הכל, תאמיני לי. בסופו של דבר כולם ישלמו את המחיר. כולם. יש בית דין, אם אין למטה, יש למעלה. ואת ואני נהיה שם, ואני אהיה שם להעיד, מי את ומה את, וכמה כאב את גורמת. ואת תשלמי על זה בסופו של דבר. זו הבטחה. אני אפילו לא אומרת 'בלי נדר', כי את תשלמי. כל מי שעושה כל כך הרבה רע, בסופו של דבר ישלם. אני מבטיחה, ובע"ה שאני גם אזכה לראות את זה פה.

העיתונאי מוטי לייבל – מחאה נגד רקפת עצמון פק"ס ראשית במשרד הרווחה ניתקה אמא במשך שש שנים מילדיה

העיתונאי מוטי לייבל: נערוך תהלוכה קטנה, כדי שלא רק אלה שמסביב לבית של רקפת עצמון ידעו מה היא עושה, כדי שכל השכונה תדע מה היא עושה.

השכנה שלכם שקוראים לה רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית במשרד הרווחה. התפקיד שלה לתת להורים לראות את הילדים שלהם, אבל רקפת עצמון עושה בדיוק ההיפך! מנתקת את האמא לורי שם טוב מהילדים שלה כבר שש שנים. למה? לרקפת עצמון יש מנטרה אחת לשקר בבתי משפט ולא לתת להורים לראות את הילדים שלהם. אנחנו באנו להגיד לכם שהשכנה שלכם רקפת עצמון, לא נותנת להורים לראות את הילדים שלהם.

מבחינתי, זה הופך את רקפת עצמון לפושעת בחסות משרד הרווחה שגם ככה בנוי כולו מחבורת פושעים וחוטפי ילדים.

רקפת עצמון לא נותנת להורים לראות את הילדים שלהם בחסות משרד הרווחה, השכנה שלכם רקפת עצמון חוטפת ילדים מההורים שלהם, היא עומדת בבתי משפט ומשקרת ומעלילה על הורים שהם לא כשירים. אין לה בושה.

רקפת עצמון, כמה את יכולה להתעלל בהורים? האם מישהו מכם היה מוכן שינתקו אותו מהילדים שלו למשך שש שנים?

רקפת עצמון ניתקה ילדים מאמא שלהם במשך שש שנים!!!

שש שנים רקפת החוטפת עצמון לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה.

ועכשיו שיר:

רקפת רקפת ילדים היא חוטפת

לא נותנת להורים לראות ילדים

רקפת החוטפת ילדים היא חוטפת

בחסות משרד הרווחה.

העיתונאי מוטי לייבל קורא לפקידת הסעד רקפת עצמון להשיב לאבא מומי אברג'ל את בתו החטופה

העיתונאי מוטי לייבל: האבא מומי אברג'ל, לא רואה את הילדה שלו. מסתבר שמי שמושך בחוטים, זו הגב' רקפת עצמון.

מומי מתגעגע לילדה שלו, אבל רקפת לא תתן לו לראות את הילדה שלו, היא צריכה למלא את המוסדות.

סתיו הילדה של מומי בוכה, היא מבקשת את אבא מומי, אבל רקפת החוטפת חושבת שצריך למלא את המוסדות ושצריך לשים את הילדים במצב פסיכיאטרי.

כשנותנים לילד תרופות פסיכיאטריות ולוקחים אותו לפסיכיאטר, הילד מתויג כנכה בביטוח לאומי, ואז מה שעושים במשרד הרווחה, עמותות והמוסדות, דורשים מביטוח לאומי דמי נכות על הילד ולוקחים את זה לכיס שלהם.

רקפת החוטפת באנו לדרוש ממך, להפסיק לנתק ילדים מההורים שלהם.

קישורים:

אבני בן צבי מנותק שנתיים מבנותיו בגלל מערכת רווחה שקרנית הגורמת לעיוות ואסונות

רקפת עצמון עו"ס עבריינית – ביזתה פסק דין שופט לקביעת הסדרי ראיה בין אמא לילדיה תמ"ש 47888-11-11

השקרנית רקפת עצמון מתיימרת בתואר עו"ס ראשית לסדרי דין, ביזתה את פסק הדין של השופט נפתלי שילה, הקובעת כי האם תוכל לראות את ילדיה במרכז קשר.

מדובר באמא לורי שם טוב, שילדיה נחטפו ממנה לפני 6 שנים על ידי פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי, לאחר שגרושה הגיש נגדה 28 תלונות כוזבות, שכולן נסגרו מחוסר אשמה פלילית.

קישור לפוסט עם סגירת התלונות הכוזבות בקישור כאן:

מאבק בין בלתי שווים – מדינה נגד אמא

לאחר 6 שנות דיונים מתישים ומייגעים, בהם הוכיחה האם כי ילדיה נחטפו בעוולה ונגזלו ממנה שלא כדין על ידי פקידות הסעד, השופט נפתלי שילה, הידוע כחותמת גומי של פקידות הסעד, הוציא פסק דין בחודש מרץ 2015 בו הוא מורה לפקידת הסעד לקבוע הסדרי ראיה במרכז קשר בין האמא לבנה.

אלא שרקפת עצמון פקידת הסעד, שיקרה בתסקיר שהוציאה, והמשיכה באותה סאגה מתישה ומייגעת למנוע מהאמא לראות את ילדיה ומילדיה של האם את הזכות לגדול עם אמא שלהם, ושיקרה כי הילד לא עבר אבחונים, בתמונה למטה תוכלו לראות שהילדים עברו איבחונים כנדרש. הילדים ואמם עברו אבחונים במשך 9 חודשים אצל הפסיכיאטרית המומחית ד"ר טלי וישנה, שקבעה שמשרד הרווחה טירפד את הקשר בין האם לילדיה וגרם לאמא וילדיה נזקים בלתי הפיכים, ולכן היא ממליצה על חידוש קשר מיידי, הכולל הוצאת הבן הבכור ממשמורת האב.

הילד הבכור אכן הוצא ממשמורת האב והוא נמצא בפנימיית משרד הרווחה. הילד הקטן בן 11 שנים נמצא אצל אביו, והוא מוסת ומנוכר.

פקידת הסעד לא טרחה להתקשר לאם או לברר אם השקרים שמסר האב נכונים. היא ציטטה היישר מפיו ולא עשתה שום מאמץ לחידוש הקשר וזו התוצאה.

לאמא יש פסק דין ביד שלא שווה מאום, והיא לא יכולה לראות את ילדיה.

האמא לא מתכוונת להמשיך בטרטורים של בית המשפט ופקידות הסעד, והיא מביאה היישר את העוול שנגרם לה לביקורת הציבור.

רקפת עצמון התנהגות מופקרת ופרזיטית המהווה קרקע פוריה לעושק, גזל ושחיתות

רקפת עצמון התנהגות מופקרת ופרזיטית המהווה קרקע פוריה לעושק, גזל ושחיתות

פסק דין נפתלי שילהפסק דין נפתלי שילהפסק דין נפתלי שילה

תסקיר הצוררת רקפת עצמון

תסקיר הצוררת רקפת עצמון

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה - רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה – רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה - רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה – רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

קישורים:

נפתלי שילה מתלבט – תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור בית המשפט – ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט דניאל טפרברג: שירותי הרווחה אחראים למחדלים צריך בדק בית

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר – אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי – והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

עומרי אפרים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4657150,00.html

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". 

כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

אב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

אב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

 ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

 לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם.

"נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן",

כתב טפרברג בפתח החלטתו.

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".  

בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן 

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ",

סיפר ח', האב.

"אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

 לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

 באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק – שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת – לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

 "הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע:

"לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם".

עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי:

"בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

 עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

 השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן.

"אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

 לבסוף קבע טפרברג כי:

"חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

 "אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

 פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

 הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

 השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

 בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי… התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

 "אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

בעז גסטהלטר ואייל קומורניק מכון טריאסט – שריג הוציאו דיווחים מכפישים ושקריים בתיק משפחה חסוי נגד אב שמעולם לא שוחחו או פגשו אותו

יוכבד גרינוולד שופטת משפחה מינתה את מכון טריאסט – שריג, לבצע אבחונים בתיק משפחה בעניין קטינות, עליהן דורש אביהן משמורת משותפת או לחילופין הסדרי ראייה מורחבים.

בעז גסטהלטר ואייל קומורניק ממכון טריאסט-שריג, הוציאו דיווחים שקריים נגד האב כשהם מוסרים שלא יוכלו לטפל בתיק המשפחה, מאחר והאב פרסם נגדם סרטון באמצעות העיתונאית לורי שם טוב. מדובר בבדותות. גסטהלטר וקומורניק, לא טרחו לבדוק את הדברים, לא שוחחו ולא נפגשו עם מי מהצדדים, ויודגש, העיתונאית איננה צד בתיק המשפחה, כך שהכפשתה בתיק משפחה חסוי מעיד כי המכון מלכתחילה לא התכוון לבצע אבחון מהימן ונטול פניות.

המכון ייחס לאב המשפחה מהנדס בעל 5 תוארים ושירת במשך 30 שנה במערכת הביטחון של המדינה, מעשים מכוערים שאין בהם שמץ של אמת והם נועדו לתמרן ולהטעות את בית המשפט, על מנת להציג מצג שווא, כי האב אינו משתף פעולה, בעוד שאנשי המכון כלל לא ניסו לברר עם האב האם יש אמת בדברים הנטענים על ידם. מדובר בהתנהגות נפסדת של מכון טריאסט – שריג, המתנהל באופן בעייתי, ולא בפעם הראשונה, כשהוא דורש למפרע מבית המשפט למנוע ביקורת מצד האב על דוח שהתכוון להוציא נגדו. התנהגות המכון צריכה להדאיג כל הורה המופנה מביהמ"ש למכון זה. זה קרה לאבא אבני, זה יכול לקרות לכל אחד.

הסיפור של אבני התחיל לפני כשנתיים עם מערכת המשפט הישראלית, כאשר בעצם נותק ע"י השופטת יוכבד גרינוולד, משתי בנותיו התאומות. ללא שום דיון, נותק מהבנות שלו, אותן הוא לא רואה כשנתיים.  לאב מעולם לא היה עבר פליל והוא שירת יותר מ- 30 שנה במשרד הבטחון. למד בדרך הקשה שבבית משפט לענייני משפחה לא מקיימים דיון הוכחות.

חובתו של מכון היא לבצע את עבודתו ללא משוא פנים ולטובת הצדדים, ובוודאי שלמכון לא הייתה כל סמכות לערב את משרד הרווחה ולכתוב בראש המכתב כי משרד הרווחה נגד האב, כשלמעשה האב מנהל הליכים נגד גרושתו ועל זכותו לשמש אב פעיל בחיי בנותיו מעבר להיותו כספומט המזרים כספי מזונות קבועים מידי חודש בחודשו.

בדיווחי המכון לבית המשפט, פגעו בכבודו של האב ובכבוד צדדים שלישיים שאינם בעלי דין, כשחיללו את פרטיות האב וצדדים שלישיים וחמור מכל: הדברים שנכתבו אין בהם בדל אמת והם נועדו למנוע עשיית צדק בתיק האב.

טוב עשה מכון טריאסט – שריג, כשהודיע לבית המשפט כי אין בכוחו למלא תפקידו ביושר, בנאמנות ובמקצועיות, מחמת העובדה שהיה ברור למכון, כי האב באמצעות ב"כ עו"ד יניב מויאל, יבצע חקירות מקיפות על דיווחי סרק מצד המכון.

להלן תגובת עו"ד יניב מויאל ב"כ האב על דיווחי מכון טריאסט – שריג השקריים לבית המשפט:

הודעת מייל עו"ד יניב מויאל ב"כ האב למכון טריאסט – שריג, קובץ pdf

לכבוד

איל קומורניק
מנהל מכון טרייסט שריג,

כידוע לאדוני כל מסמך המגיע בעניין בעל דין על הח"מ חלה חובה להעבירו ללקוח מכוח חובתו כעו"ד. כך אנהג גם לגבי הודעתך המצורפת.

יובהר כי הודעתך לבית המשפט באשר לאי קבלת המינוי כנגד מרשי מהווה עניין ציבורי שאינו חסוי. לטענת מרשי: אין המכון מכיר אותו, מעולם לא שוחח איתו והוא מעולם לא טען כל טענה כנגד המכון שלכם.

ברם, במכתבכם כתבתם עליו דברים שמהווים כשלעצמם הכפשות כנגד מרשי וייחסתם לו פעולות שלטענתו לא ביצע, והוא ראה לנכון לפרסם פוסט בעניין זה בפייסבוק הפרטי שלו.

ככל הנראה גורמים בחו"ל שסורקים פוסטים של הורים במאבקים מול מערכת המשפט והרווחה, אוספים חומרים וכותבים מאמרים עצמאיים שלמרשי אין כל שליטה עליהם – מדובר באותם אתרים שצירפתם למכתבכם.

לח"מ אין כל שליטה על התנהלות בעלי דין כבני אדם חופשיים להביע את דעתם בכל דרך הנראית לנכון, ובוודאי שאין שליטה על גורמים מחו"ל הפגועים מהמערכת שפועלים באופן עצמאי ברחבי העולם.

מצד הח"מ, הייתה פניה לעיתונאית לורי שם טוב, ששמה הוזכר במכתבכם כדי לקבל את תגובתה באשר לקשר בינה לבין מרשי וזאת כדי שאוכל להתייחס למכתבכם מול בית המשפט.

מכתב כזה כנגד מרשי גרם לו נזק לא מבוטל בתדמיתו מול בית המשפט כאשר ייחסתם לו פעילות כזו או אחרת אותה הוא מכחיש.

היה נכון ראשית לבדוק מולי או מול מרשי בטרם תשלחו מכתב שכזה לבית המשפט ואף אולי לבדוק את מקורות המידע שלכם.

נראה כי מר בועז גסטהלטר, לא בדק את העובדות בטרם העביר מכתבו לבית המשפט ואף תמוהה שבשיחת הח"מ עימו בטלפון לאור החלטת בית המשפט להפנות את מרשי אליכם, הוא אפילו לא הזכיר את העובדה כי כבר נשלחה הודעה לבית המשפט ברוח זו.

בנימה אישית יציין הח"מ כמי שחווה את העניינים בספירה המשפטית ביומיום כדלקמן:

המכון שלכם כמו מכונים דומים לו, אכן נמצא בקו האש של ביקורת חריפה מהורים לילדים שעברו תחת מבדקים מהסוג שקובע "מסוגלות הורית" (תיאור שלעצמו בעייתי ואני מניח שזו אינה המצאה של הורים עצמם) הרי מדינת ישראל לא מעניקה רישיון להורות, אבל, גורמי רווחה יחד עם גורמים במקצוע  הפסיכיאטריה והמכונים למיניהם, מצאו דרך לעשות זאת בדרך עקיפה מעין רישיון להורות בדיעבד, ויצרו מבחן שנוי במחלוקת שמתיימר לקבוע "מסוגלות הורית" ואף ליצר היררכיה הורית הורה "טוב" והורה "רע". דבר המעלה את רמת התסכול בקרב הורים שנקלעים לסכסוך משפחתי וזה מובן מאליו.

לכן, גם ביקורת נגדכם והאופן בו אתם מעריכים בני אדם באשר לזכותם הטבעית להיות הורים לילדים או הענקת ציונים מי הורה טוב יותר מההורה האחר, מגביר את החיכוך וההתדיינות המשפטית. לכן הביקורת שלעצמה הינה לגיטימית ומעלה שאלות מוסריות וחוקתיות מדרגה ראשונה בנוגע לרמת המעורבות של המדינה וגורמים אינטרסנטים, בחיי האזרחים תוך ערעור ושלילת זכותם הטבעית להיות הורים לילדיהם (גם אם הם לא מושלמים ונשאלת השאלה מי מהסבתא והסבא של כולנו היו עוברים את המבחנים הללו היום?) או חשיפתם למבחנים שנויים במחלוקת תוך חיובם בסכומי עתק שבא לרוב על חשבון לחמם של ילדיהם.

ולכן גם אם ישנה ביקורת והיא לפעמים נוקבת, עדיין לא אומר שהיא אינה חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע של הגנה על אינטרס ציבורי חשוב.

אי הנוחות שחשים המבוקרים בעניין זה אינו משתווה לפרומיל של אי נוחות שנגרמת להורה שנשללה ממנו הזכות על ילדיו בשל חוות דעת "מסוגלות הורית" שמבצעים בהם בעל כורחם.

הח"מ העביר את מכתבכם למרשו וזה הודיע כי אין לו כל קשר לאותם אתרים בחול המשמיצים שופטים, פקידות סעד, וכל מי שהם רואים לנכון להשמיץ.

למרשי אין חלק בפרסומים אלו ואין לו כל יכולת לקבוע אם להסירם או לא.

אני חושב שהגיעה השעה לכנס את מיטב המוחות בתחום שלכם בתחום המשפט (עורכי דין ושופטים) וגורמי הרווחה ולגבש מדיניות אחידה בעניינים אלו ואולי אף לשים סוף לתופעה שנקראת "מבחן מסוגלות הורית".

כל עוד ישנה דיסציפלינה שמתיימרת לקבוע אם אדם רשאי לממש את זכותו הטבעית להורות אין מקום לצפות שהיא תהייה חסינה מביקורת.

בברכה,

יניב מויאל, עו"ד

ב"כ האב

בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג - דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב

בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג – דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב

בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג - דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב

בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג – דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים נגד הדמוקרטיה וחופש הביטוי

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים - חטפנו להם את הילדים, וכעת נשחט את ההורים. נשחט את ההורים העניים שפרסמו נגדנו, כפי שהג'יהדיסטים שחטו את הקריקטוריסטים של צ'רלי הבדו. בחסות בית המשפט הישראלי, חותמת הגומי שלנו, העניים שפגענו בהם ימכרו כליה כדי לשלם לנו בשל הקריקטורות שפרסמו עלינו - מרחץ הדמים של העובדים הסוציאליים

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים – חטפנו להם את הילדים, וכעת נשחט את ההורים. נשחט את ההורים העניים שפרסמו נגדנו, כפי שהג'יהדיסטים שחטו את הקריקטוריסטים של צ'רלי הבדו. בחסות בית המשפט הישראלי, חותמת הגומי שלנו, העניים שפגענו בהם ימכרו כליה כדי לשלם לנו בשל הקריקטורות שפרסמו עלינו – מרחץ הדמים של העובדים הסוציאליים

ניל הנדל שופט עליון מונע הורות מהאמא אורה מור יוסף – 7 שופטי עליון: אימוץ עדיף על משפחה מחבקת (פונדקאות לא גנטית) בע"מ 1118/14

"בסמוך לאחר שמיעת הדיון בפנינו ניתנה הכרעתנו, בלא נימוקים. החלטנו פה אחד, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות לפי תקנה 410 לתקסד"א והוגש ערעור על פיה, ולדחות את הערעור לגופו בלא צו להוצאות. חוות דעת זו תציג אפוא את הנימוקים לדחייתו של הערעור".

הרכב שופטי "דפוק את האזרח ואל תתן לו דין וחשבון", באים לידי ביטוי בפסק דין מחריד זה השולל מהאמא אורה מור יוסף את אימהותה. הרכב השופטים שהמומחיות שלהם לדחות את העתירות המובאות בפניהם: "תואיל גברתי למשוך את ערעורה" זה השטאנץ הקבוע של שופטי העליון, כך שאין להתפלא שקודם דחו את הערעור ואח"כ כתבו את התירוצים לדחיית הערעור. רבות נכתב על כך, ראו בקישור כאן: כתבת ליקוקי תחת ב'הארץ' על נשיאת העליון החדשה מרים נאור: "איך תיראה כהונת מרים נאור"? רע מאוד!

לפנינו נימוקי בית המשפט העליון מדוע חטפו לאימא היקרה אורה מור יוסף את הילדה מעריסתה, מבית החולים.  הנימוקים הללו כל כך גועליים וחולניים, שפשוט הגיע הזמן להכריז על בית המשפט העליון הכלאה של קרקס וודוויל עם קורטוב של מקהלה באושוויץ.  הגועלון ניל הנדל מוביל כבר יותר מעשור קו פסיקתי נגד הורים, נגד נשים, נגד גברים, נגד ילדים ונגד המשפחה.  הוא מאמין שהמדינה תמיד צודקת, והאזרח תמיד לא צודק.  בקיצור פאשיזם בהתגלמותו.

אותנו כמובן מעניינים היחסים שבין המשפחה והמדינה, כלומר מתי על המדינה להתערב בחיי הפרט ומשפחתו.  באמריקה מאיפה שמגיע אלינו השמוק ניל הנדל כמובן מקדשים את חירות הפרט, וכולם גדלים שם על האקסיומה שהמדינה לא מתערבת במשפחה, אלא אם היא ממש חייבת, ולכל אחד זכות לעשות בביתו מה שבא לו. המדינה לא דוחפת את האף שלה לחדרי המיטות,  אלא שזו לא הגישה ההנדליאנית. רחוק מזה. הגישה ההנדליאנית דוגלת בהתערבות מסיבית של המדינה בחיי המשפחה, וכל זאת באמצעות שוטרי חרש מטעם המדינה הנקראים עובדים סוציאלים שהמשימה המוטלת עליהם היא למשטר את האזרחים בחיי המשפחה שלהן, ומי שלא עומד בנורמות, אחת דינו:  הילדים ילקחו ממנו למרכזי חינוך מחדש:  אומנה, אימוץ, מרכזי חירום פנימיות, ומה לא.  די מזכיר את צפון קוריאה.

כך הגישה ההנדליאנית השתלטה על 6 שופטי עליון נוספים שחתמו על פסק הדין המעוות שלפנינו.  האמא אורה מור יוסף לא יכלה להביא ילדים לעולם, וחפצה בילד או ילדה.  הלכה במסלול של פונדקאות בהודו, כאשר השוני היחיד בינה לבין שאר הורי הפונדקאות מהודו, הוא שהתינוק הוא תוצר של תרומות:  תרומת זרע, תרומת ביצית ותרומת רחם.  לנו האזרחים נשאלת השאלה מה פסול בזה? הרי ביום שהתחילה הפונדקאות זה היה לא נורמלי לשתול זרע וביצית ברחם של אם להשכרה.  כעת כל 3 המרכיבים הם תרומות שאינן קשורות גנטית לאימא אורה מור יוסף.  אז מה?  מה קרה?  מדוע התנפלו עליה וחטפו ממנה את התינוקת שלה?

התינוקת הועברה בסופו של דבר לאומנים שמתעתדים לאמץ את התינוקת של אורה, שגם להם אין קשר גנטי לתינוקת, כך שהטיעון עליו התבססה דחיית הערעור "הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות" אינה תופסת.

השופט סלים ג'ובראן אומר: "המדיניות המשפטית הרצויה לא יכולה לאפשר הנאה מפירות הנובעים מזריעה שאינה מאושרת על-פי החוק, ועל החלטתנו זו לשמש תמרור אזהרה לפרטים אשר מעצבים את החוק בידיהם ומבקשים להתאימו למעשיהם – לאחר מעשה, חזק רצונם ככל שיהיה".

איזו צביעות. השופט ג'ובראן כל כך להוט למצוא נימוקים לחטיפת התינוקת לאימוץ מטעם משרד הרווחה, שהוא לא יודע אפילו מאיפה להמציא אותם.  בתיק ע"פ 911/14 פלוני נ. מדינת ישראל, טען ג'ובראן בדיוק ההיפך: שיש להקל בעונשה של ערביה אלימה שנסיבות חייה הקשות גרמו להתפרצויות אלימות ולהקל בעונשה שלא תשב בכלא. מדוע בפסק הדין אותו הוביל לא השתמש בפנינים אלו של "תמרורי אזהרה ולקיחת החוק לידיים"?

את התשובה מספק הנקניקון ניל הנדל. הוא טוען שמה שעשתה אורה מור יוסף הוא מסלול עוקף אימוץ ישראלי, ולכן עליה להיענש בגזילת התינוקת שלה. אנו ממליצים לאורה מור יוסף לתבוע את מדינת ישראל, להגיש תביעת הביאס קורפוס, ולדרוש להחזיר את התינוקת לפונדקאית, המשיבה 2 שממנה נולדה וממנה הגיעה. הרי את ההורים המאמצים אי אפשר לתבוע כי לא ידועה זהותם, אבל מי ששימש פה כסוחר ילדים הוא משרד הרוווחה, או יותר נכון עו"ס ארצית לאימוץ אורנה הירשפלד. מכיון שאורנה הירשפלד לקחה תינוקת שהייתה בידיים של אורה מור יוסף, ומסרה את התינוקת כמו סחורה להורים המאמצים, ללא תמורה, על משרד הרווחה להשיב את עלויות הבאת התינוקת לעולם. מדוע שמשרד הרווחה יהנה מתינוקת על מגש של כסף, סתם ככה?  זוהי עשיית עושר ולא במשפט. סיפסור בסחורה גנובה.

יותר מזה, אנו ממליצים לכל הורה שילדו נחטף לאימוץ לתבוע את משרד הרווחה ואת ההורים המאמצים על שווי הסחורה. צריך לגרום למשרד הרווחה לשלם כל שקל שההורה הוציא כדי להביא את הילד לעולם, מרגע ההתעברות, ועד רגע החטיפה. אם כבר משרד הרווחה מתייחסת לילדים כאל סחורה למסירה בשוק האימוץ, אז שישלמו על זה.

מה כל כך קדוש במסלול של אימוץ?  הרי אורה מור יוסף פסולה להיות אימא מאמצת, אז אם היא לא יכולה להיות אימא בדרך של אימוץ מדוע שלא תהיה אימא בדרך אחרת?  ובכלל מדוע להעניש את אורה מור יוסף ולא לשים את התינוקת באומנה בחיק המשפחה, או אפילו במקרה הכי גרוע, אימוץ פתוח?  מדוע הנאלחות הזו?  מדוע האטימות הזו?  מדוע להעניש?  מדוע לשים את הילדה אצל אנשים זרים?  הרי אם הנדל כותב שהורות צריכה שיהיה לה זיקה גנטית, במה טובים ההורים המאמצים מבני משפחה של אורה מור יוסף, שהרי לאף אחד אין קשר גנטי?

ההורים המאמצים הם טיפוסים נאלחים, אנוכיים, נרקיסיסטיים. הם יודעים בדיוק מי האמא שנלחמה להביא את התינוקת לעולם, ונלחמת ברווחה ובבתי המשפט להחזיר לה את התינוקת. התינוקת תגדל תפתח את תיק האימוץ, ותבין שהוריה המאמצים אולי העניקו לה רווחה כלכלית, אבל גרמו עוול עצום לאמא האמיתית, שבזכות מאמציה הבלתי נלאים הביאה אותה לעולם. זה עלול לחזור להורים המאמצים הללו כבומרנג.  כפי שאמרנו, המזור הכי טוב לאורה מור יוסף הוא לתבוע את הרווחה וההורים המאמצים לשלם את עלויות הפונדקאות.  לפחות שזה יעסיק את המערכת.

פסק דין – ניל הנדל שופט עליון מונע הורות מהאמא אורה מור יוסף – 7 שופטי עליון: אימוץ עדיף על משפחה מחבקת (פונדקאות לא גנטית) בע"מ 1118/14, קובץ pdf

0002

0002000300040005 0006 0007 0008 0009 0010 0011 0012 0013 0014 0015 0016 0017 0018 0019 0020 0021 0022 0023 0024 0025 0026 0027 0028 0029 0030 0031 0032 0033 0034 0035 0036 0037 0038 0039 0040 0041 0042 0043 0044 0045 0046 0047 0048 0049 0050 0051 0052 0053

השופטת שפרה גליק: "אני חולה, אני מקווה שאתם תידבקו. זה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי" – חדשות ערוץ 2

חדשות ערוץ 2, גיא פלג כתב משפט:

השופטת שפרה גליק מביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, נתפסה כבר בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין שטענה בפניה "אני אעלה אותך על טיל", עכשיו, היא כנראה מסתבכת באמירה בעייתית נוספת: "אני חולה, מקווה שתידבקו".

גיא פלג: מדובר באותה עורכת דין, באותו תיק שאנחנו כמובן לא ניכנס לפרטיו, אבל השופטת הקליטה את הדיון ואת חילופי הדברים. בין השופטת לבין אותן עורכות דין. בואו נשמע את הדברים.

השופטת שפרה גליק: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום".

עו"ד 1: אני רואה".

עו"ד 2: "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואנחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום".

עו"ד 1: "קודם כל תרגישי טוב".

השופטת שפרה גליק: "אני מקווה שאתם תידבקו, זה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי".

גיא פלג: אנחנו שומעים בהקלטה שהגיעה לידינו שהשופטת נשמעת אומרת: "מקווה שתידבקו מהחום שלי, מהמחלה שלי". צריך לומר שבפרוטוקול קוראים אותו אחרת, כתוב "אני מקווה שלא תידבקו", אבל אלו שמסרו לנו את ההקלטה עומדים על זה שזו הקלטה אותנטית.

ההקלטה הזו יחד עם תלונה חריפה הועברו להנהלת בתי המשפט ומבקר המדינה. בין היתר ההקלטה הזו הגיעה לח"כ אילן גילאון, והוא שאמר לנו "ההקלטה מעידה על התנהלותה של השופטת. חובה לשמור שהצדק יישמר וייעשה גם מאחורי הדלתיים הסגורות" .

מהנהלת בתי המשפט מוסרים לנו את התגובה הבאה:

"יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה ללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים אסורות ואסורים בפרסום". משכך טוענים, ההקלטה אסורה לשידור.

שופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אני מקווה שאתן תידבקו"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4643534,00.html

על-פי הקלטה שהושמעה בערוץ 2 אמרה השופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום". לאחר שהציעו לה סיוע, נשמעה השופטת אומרת: "אני מקווה שאתן תידבקו". הנהלת בתי המשפט: "היא אמרה אני מקווה שאתן לא תידבקו"

"אני מקווה שאתם תידבקו, זה יוריד קצת מהלחץ שיש לי", כך אמרה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, שפרה גליק, לעורכת דין במהלך דיון. כך פרסם הערב (יום ד') גיא פלג בערוץ 2.

 על-פי הקלטה שהושמעה בערוץ 2 אמרה השופטת גליק: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום". אחת מעורכות הדין שהיו באולם אמרה: "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום". עורכת הדין השנייה הוסיפה: "קודם כל… תרגישי טוב". השופטת גליק השיבה לאן: "אני מקווה שאתן תידבקו, זה יוריד קצת מהלחץ שיש לי".

 בפרוטוקול הדיון הדברים לא מופיעים, אלא נכתב שם: "אני מקווה שלא תידבקו". בעקבות המקרה הועברו תלונות למבקר המדינה ולהנהלת בית המשפט.

 מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לערוץ 2: "יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה, אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה בניגוד לדין וללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים סגורות ואסורים בפרסום". בהנהלת בתי המשפט הוסיפו כי ההקלטה אסורה לשידור.