משרד הרווחה מודה: "אנו עוסקים בסחר ילדים לאימוץ"

משרד הרווחה מודה: "אנו עוסקים בסחר ילדים לאימוץ"

ידיעות אחרונות, 8/9/11, משרד הרווחה מודה: "אנו עוסקים בסחר ילדים לאימוץ"

בכתבה שפורסמה ביום 08/9/11 בידיעות אחרונות על האימוץ הבין-ארצי של ילדים מחו"ל הודה משרד הרווחה כי בתהליך זה מתקיים סחר בילדים, תמורתם משולם שוחד לפקידים, עובדים סוציאליים מקומיים, שופטים, מנהלי בתי יתומים ומאעכרים במדינות העולם השלישי.

סחר בילדים מנוגד לחוק הבינלאומי ולאמנת האג להגנת הילד האוסרת להפיק רווחים מאימוץ ילדים.

10 עמותות ישראליות הפועלות בהיתר משרד הרווחה לייבא ילדים מחו"ל, ביניהן עמותות המעסיקות עובדות סוציאליות ופקידות סעד לשעבר,  הודו כי הן משלמות שוחד מתחת לשולחן לפקידים מושחתים במדינות המוצא, על מנת שאלו יספקו להם ילדים לאימוץ. משרד הרווחה הודה כי למרות שהוא מודע לתשלומי השוחד, הוא אישר לעמותות להמשיך לפעול. שחיתות צרופה.


שוחד הוא דבר מקובל

"בחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל…", כך טוענים מנהלי העמותות, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מן ההיבט המוסרי וההרסני של התופעה החולנית הזו שהתפשטה למימדי מגיפה.

נזכיר לכם כי בחלק מהמדינות מילת נשים היא דבר מקובל.

בחלק מהמדינות רצח על כבוד המשפחה הוא דבר מקובל,

ובחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל  . . .

המאמר 'השקרים שאנו אוהבים לשמוע' מתאר באופן נרחב איך מתנהל סחר הילדים לאימוץ בעולם.

חסרים ילדים לאימוץ אז שומרים את הילדים הטובים לישראלים

"יש הרבה זוגות שמתחרים על כל ילד, וצריך לשלם למנהל בית היתומים בחו"ל כדי שישמור את הילדים הטובים לזוגות מישראל", כך טוענים בעמותות.

זה מזמן אנו טוענים כי ישראלים לא מאמצים מטעמים הומניטאריים אלא מטעמים אגואיסטיים. אם היו הומניטאריים באמת, היו מאמצים ילדים נכים וחולים שאף אחד לא רוצה אותם, אבל הישראלים רוצים את מה שקשה למצוא – תינוקות בריאים, זאת משום שנדיר מאד כי אם תנטוש את תינוקה הבריא, גם אם היא דלת אמצעים. לדרישות המאמצים הישראלים יש השלכה הרסנית על הילד. ההורים המאמצים שותפים בעקיפין לגרימת נזק לילדים אותם הם מאמצים בשני מישורים:

1. הביקוש לילדים מאומצים שלא קיימים יוצר היצע מלאכותי. הוא מדרבן את מקבלי השוחד להוציא יותר ילדים לאימוץ, משום שעל כל ראש הם מרוויחים כסף שחור. התוצאה: ילדים למשפחות נורמטיביות אך מוחלשות מוצאים מהבית לאימוץ כפוי כדי לספק את הביקוש לילדים, קרי לספק את צרכיהם של ההורים המאמצים. האימוץ כשלעצמו, קרי ניתוק הילד ממשפחתו ומורשתו הוא טראומטי לילד וגורם לו נזק רגשי.

2. בחלק מהמדינות נדרש כי טרם העברתו של הילד לאימוץ מחוץ למדינה, יש לאפשר להורים מאמצים מקומיים לאמץ את הילד. אם עוברת שנה והילד לא אומץ ע"י מאמצים מקומיים אזי הוא יכול להיות מאומץ באימוץ בינלאומי. במהלך שנה זו התינוק נמק במוסד, סובל סבל תהומי בשל התנאים הקשים במוסד וההזנחה הקשה, וכשהוא יוצא מן המוסד לאחר יותר משנה של שהות בו, נגרמים לו נזקים רגשיים והתפתחותיים קשים, ותהליך השיקום של הילד הוא ארוך.

מדוע הילד שוהה שנה במוסד? כדי לשרת את האינטרסים של ההורה המאמץ


ישראלי משלם 22 אלף יורו עבור אימוץ ילד מחו"ל. בפועל לא מאפשרים למאמצים מקומיים לאמץ את הילדים, משום שלמקבלי השוחד אין מהם רווחים. למקבלי השוחד יש רווחים רק ממשפחות מחו"ל. לכן, הפקידים ומנהלי בתי היתומים מחביאים את התינוקות הבריאים מפני המאמצים המקומיים כדי למסור אותם לאחר שנה למאמצים ישראלים ואחרים. הפקידים המקומיים מראים למאמצים המקומיים רק את הילדים החולים והנכים, ואלו נמנעים מלאמץ אותם כי גם הם רוצים ילדים בריאים.

בינתיים, הילדים הבריאים נמקים במהלך אותה שנה במוסד, ממתינים להורים הישראלים ש"יצילו" אותם מהמוסד, בו הם עוברים התעללות קשה שמקורה בהזנחה ותת גריה. התינוקות אמנם בריאים בגופם אך כשהם יוצאים מן המוסד לאחר שנה של התעללות, הם פצועים קשות בנפשם, קרבנות גחמותיהם של מאמצים שאובססיביים לילד בכל מחיר, גם במחיר סבלו של הילד.

התוצאה: הילדים עוברים טראומה קשה שמצריכה תהליך שיקום ארוך. לרבים מן הילדים הללו יש בעיות קשב והיפראקטיביות כתוצאה מהשהות במוסד. פירוט נרחב על סבלם של הילדים הללו ניתן לקרוא בתחקיר של אריאלה איילון: לא לילד הזה פיללתי.

הכתבה "אימוץ בסכנה" / ידיעות אחרונות

חלומם של ישראלים רבים, שמבקשים לאמץ ילד מחו"ל ואף פתחו בהליכים הדרושים לשם כך, עלול להתנפץ בקרוב.

הסיבה: עמותות המסייעות לזוגות האלה מתריעות כי מרחפת עליהן סכנת סגירה, מאחר ורשות המסים דורשת מהן לשלם מיליוני שקלים – ומאשימה אותן בתשלום שוחד לבתי יתומים בחו"ל.

עשר עמותות פועלות בהיתר ממשרד הרווחה ומטפלות כיום בבקשות לאימוץ מחו"ל. וכך, נוסף על 150 התינוקות הישראלים שנמסרים (נחטפים) לאימוץ מדי שנה – מגיעים לארץ בכל שנה עוד כ- 130 תינוקות וילדים ממדינות אחרות. בעיקר ממזרח אירופה.

העמותות הללו פועלות לכאורה ללא כוונת רווח."

בפועל, כל אב ואם פוטנציאל יאמרו לכם שהם שילמו מעל 100,000 ש"ח כדי לזכות בתינוק.

משרד הרווחה מתיר להן לגבות מהמאמצים 22 אל, יורו, לא יותר, עבור תהליך האימוץ.

אלא שמסתבר שחלק מהכסף הזה משמש לתשלומי שוחד לבתי יתומים ולפקידים במדינות שבהן מאומצים הילדים. "אין לנו ברירה. בחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל", הסביר גורם באחת העמותות. "יש הרבה זוגות שמתחרים על כל ילד וצריך לשלם למנהל בית היתומים בחו"ל, כדי שישמור את הילדים הטובים לזוגות מישראל".

במשך שנים התבצעו התשלומים האלה "מתחת לשולחן" וללא הפרעה. במשרד הרווחה ידעו ולא התנגדו.

"יש מציאות מסוימת במספר מדינות שצריך להתמודד איתה" מודה נחמה טל, האחראית על אימוץ בין ארצי במשרד."

חטיפת ילדים לסחר אימוץ – ילדה בת 6 במרכז מאבק בין ארה"ב לגואטמלה

עוסבדים סוציאליים משקיעים משאבים אדירים לקידום תעשיית האימוץ

הכתבה ילדה בת 6 במרכז מאבק בין ארה"ב לגואטמלה , מאת ג'ו טקמן ויואן מקאסקיל, גרדיאן , הארץ , ספטמבר 2011
אמה של אנייל רודריגס, שנעלמה ב-2006, טוענת כי ילדה שאומצה בארה"ב היא בתה
ממשלת ארה"ב נקלעה באחרונה למאבק משפטי טעון על ילדה בת שש, שלכאורה נחטפה מגואטמלה ב-2006 ולאחר מכן אומצה על ידי זוג אמריקאי. בית משפט בגואטמלה הורה להחזיר לארצה את אנייל ליסט הרננדס רודריגס, אחרי מאבק ממושך של אישה הטוענת כי היא אימה הביולוגית. השופט פסק כי אם הילדה לא תוחזר תוך חודשיים, יבקשו מהאינטרפול להתערב. ואולם, טימותי וג'ניפר מונהאן מקנזס סיטי שבמיזורי, אמרו ב-2008 כי אימצו רשמית את הילדה שנקראת כעת קארן אביגיל מונהאן.
בראיון ל"גרדיאן", סיפרה לוידה רודריגז מוראלס, בת 26, כי ב-2006 היתה בדרכה חזרה מקניות בסופרמרקט כשאיתה שני בניה ובתה. "נכנסתי לבניין והילדים שלי היו מאחורי. כשנכנסתי לדירה שלי ראיתי שבתי הקטנה איננה. חיפשנו בכל מקום אבל היא נעלמה. אנשים שראו מה קרה סיפרו לנו שאישה לקחה אותה, ונסעה במונית שהמתינה לה". מוראלס סיפרה כי היא דיווחה למשטרה, היא ובעלה הדביקו פוסטרים בשכונה וביקרו בבתי יתומים, אך לשווא.
בעזרת Survivors Foundation, ארגון למען זכויות האדם, נודע למוראלס במארס 2009 שבתה רשומה בתיקים של סוכנות לאימוץ. אך התגלית הגיעה מאוחר מדי. בהתאם למסמכי בית המשפט, אנייל עזבה את גואטמלה בדצמבר 2008.

אנייל רודריגס

"אני רק רוצה להיות שוב עם בתי. עברו כמעט חמש שנים, וזה כל מה שאני רוצה. זה היה קשה מאוד. זו היתה מכה קשה מאוד ללב", אמרה מוראלס.

היא דחתה את טענתם של אלה שאמרו כי לילדה יהיו "חיים יותר טובים" בארה"ב.

"אני יכולה לתת לילדים שלי חיים טובים עם האהבה שנחוצה להם. אנחנו חיים ממה שבעלי משתכר, וזה בסדר. אני אעשה כמיטב יכולתי כדי יהיו להם חיים טובים".

מוראלס הוסיפה שאין היא כועסת על הזוג האמריקאי שאימץ את הילדה. "אני לא יודעת אם הם יודעים שהיא נגנבה. אני רק רוצה לומר להם 'תחזירו לי את בתי הקטנה'", הוסיפה.
בני הזוג מונהאן פרסמו הודעה לתקשורת בה נאמר שלא יוותרו על הילדה ללא מאבק. בהודעה צוין שהם ימשיכו לפעול למען הביטחון והאינטרסים של בתם "שאומצה באופן חוקי", והודגש: "הם ממשיכים להיות מחויבים להגנה על בתים מטראומות נוספות, וימשיכו לנסות לחשוף את האמת על עברה באמצעות הצינורות המשפטיים המתאימים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s