בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה

פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה.

למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים).

אירוע 1 – חטיפת תינוק בלידתו לבית ילדים בעוד ניתן להחזיקו בבית בעלות מזערית בליווי סומכת – פק"ס זויה לרנר.

בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי.

שופטת המחוזי שושנה שטמר ביקרה את חטיפת התינוק מהוריו והמתח והבלבול שיצרו הרווחה ובית משפט לנוער במשפחה: "בנסיבות אלו, הוצאת התינוק ממשמורת ההורים היא התנהלות בלתי מידתית ובלתי ראויה. ניתן היה ליצור "רשת בטחון" כמו מתן שירותי סומכת. כמו כן יש להתחשב בהודעתו של הבעל שהוא מפסיק את לימודיו בטכניון על מנת להמצא עם אשתו ולעזור לה בטיפול ברך הנולד. המערערים (הורי התינוק) אף מוכנים לרכוש שירותי סומכת נוספת בכספם. מתח זה בו היתה האם שרויה עקב התנהלות המוסדות, בא לידי ביטוי גם בישיבה מיום 4/4/11 שהתקיימה במשרדי גורמי הרווחה במסגרת ועדה רב מקצועית, ומכאן הדיווח השלילי על המערערת, כפי שהתרשמו ממנה גורמי הרווחה באותה ישיבה".

אירוע 2 – הוצאה בכפייה קשישה מביתה וכליאתה בבית אבות ביותר מפי 2 עלות עד סוף ימיה.

פברואר 2012 – תא 1492-08-11 – מדובר באישה כבת 67 אשר פקידת סעד מלשכת הרווחה חיפה מנסה להוציאה מביתה בכפייה בניגוד לרצונה באמצעות הליכים שיפוטיים לבית אבות "בן יהודה".

עלות החזקת האישה בבית אבות הנו כ- 10,000 שקל בחודש בעוד להחזקתה בבית ידרש תוספת תשלום של 3,400 שקל לטיפול ע"י עובדת זרה, נוסף על 2,400 שקל תקבול מביטוח לאומי.

שופטת השלום בחיפה עדי חן ברק קבעה כי הקשישה תישאר בביתה בשלב זה בתיקצוב מחסכונותיה, ודרשה ממשרד הבריאות כי ימצא פתרון לאבסורד. השופטת קבעה: "אין לי ספק שטובתה של המשיבה, בשלב זה, מחייבת הישארותה בבית בלוית מטפלת ובפיקוח שירותי הרווחה והקרן לטיפול בחסויים, תחת העברתה למחלקת תשושי נפש (מחלקה סגורה) בבית אבות – העברה (לה היא מתנגדת בתוקף) אשר תשלול את חירותה, ואשר עלולה לגרום להתדרדרות במצבה הנפשי… אבסורד זה חובה לבחון במסגרת הליך משפטי מתאים שיש לנקוט בדחיפות (בג"ץ או בית משפט לענינים מנהליים, כולל סעד זמני)".

סוף דבר
פקידות הסעד ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים זרוע אכזרית של מוסדות פרטיים מלכ"רים מאבחנים ומטפלים תאבי בצע הרוצים לעשות כסף קל על גבם של אוכלוסיות מוחלשות. התוצאה היא סבל ונזקים קשים בלתי הפיכים. הוצאת קשיש ו/או ילד מביתו למוסד כליאה, לא רק שהיא בעלות כפולה אלא הורסת את חיי הפרט המשפחה והחברה.

האחים קורידו – דוגמא אחת מרבות היא פרשת האחים קורידו אשר נחטפו ע"י עובדים סוציאליים ושופטי נוער משום שנראו בגיל 5 "משוטטים" ברחוב. רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער כלאו את האחים קורידו בפנימיות הרווחה שם נאנסו במשך שנים והפכו לפדופילים מסוכנים. בתום תקופת "ההכשרה" לפדופיליה השליכו רשויות הרווחה את האחים קורידו ל"התמחות" ו"התמקצעות" ברחוב על ילדי ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s