פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – בעבור חופן דולרים – כך פועלת שיטת המאכערים

פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – בעבור חופן דולרים – כך פועלת שיטת המאכערים

הם אורבים מחוץ לסניפים, מחכים שה"טרף" הנכון יגיע. בדיוק כשהאזרח הנזקק – קשיש, נכה, אם חד הורית – יוצא מדלת הביטוח הלאומי, עט עליו המאכער ומציע הצעה שקשה לסרב לה: אתה תשלם לנו כסף (לעתים אלפי דולרים ) – ואנחנו כבר "נסדר הכל" מול פקידי המוסד.

ומה עושה ביטוח לאומי כדי להיאבק בתופעה שפוגעת במקרים רבים דווקא בקורבנות החלשים ביותר בחברה הישראלית? כלום.

"7 ימים" חושף: כך פועלת שיטת המאכערים.

המוסד לקיפוח לאומי – כתבה חמישית

תחקיר 7 ימים ידיעות אחרות, שוש מולא ועופר פטרסבורג

"מאכער במוסד לביטוח לאומי זה קטע שעובד טוב ובמשך שנים", אומרת ש', מאכערית ידועה, תשע שנים בענף. "את צריכה להיות עם המון קשרים ויכולה להרוויח המון כסף. מאכער ממוצע מקבל בין 50 ל- 100 אלף ש"ח בסך הכל על כל תיק, ונטו נכנס לו מזה לכיס כ- 30 אלף ש"ח בשחור. אצלי זאת נחשבת עבודה עיקרית, אבל אצל רוב המאכערים זאת הכנסה צדדית, והם עובדים ביום – יום כמתווכים, כסוחרי רכב או כסוכני ביטוח".

— איך זה עובד בפועל?

"בהתחלה זה עבר מפה לאוזן דרך בני משפחה או חברים וכך הגיעו אלי לקוחות. היום אני די מפורסמת. נגיד שהלקוח עבר אירוע לב ורוצה קצבה. אני גובה ממנו 2,000 דולר לפתיחת תיק ומסכמת איתו בהמשך על עמלה של 20 אחוז ממה שקיבל, עד לגיל הפנסיה. אני מוציאה לו טפסים דרך האינטרנט, ממלאת לו אותם ומבקשת שיביא לי את כל הניירת הרפואית המתאימה. אני לוקחת את התיק שלו לרופאים שיצרתי איתם קשר".

— ולמה שהרופא יסכים לשתף איתך פעולה?

"כי אני משלמת לו סכומים שנעים בין 1,000 ל- 2,000 ש"ח כדי שיתן לי 'סיכום מידע רפואי'. זה לא כמו חוות דעת משפטית שיכולה לנוע מ- 5,000 עד 15 אלף ש"ח ונועדה להגשת תביעה בבית משפט. המהות של חוות דעת משפטית היא שרופא חותם על אחוזי נכות ועל מסמך שאחר כך הוא עלול להיחקר עליהם בבית המשפט, מה שמעמיד אותו בסכנה שייתפס.

אצלי הוא אפילו לא רואה את הלקוח, אלא רק מסתכל על הניירת הרפואית שלו וכותב סיכום רפואי".

— גם כשמדובר בחוות דעת פסיכיאטרית?

"כן, אותו דבר. אני עובדת עם שלושה פסיכיאטרים שונים. הם רואים את התיק הרפואי של הלקוח וכותבים שיש לו בעיות או שהוא סובל מפוסט טראומה בלי לראות אותו בכלל.

יש לי פסיכיאטר שבחמש השנים האחרונות עושה את זה. הוא מקבל ממני בין עשרה ל- 15 תיקים בחודש ומקבל את כל הכסף בשחור, אז מה רע?"

— למה שהלקוח יבוא אלייך במקום לפנות לעורך דין?

"כי זה שוק שחור. עדיף לו לשלם למאכער שיש לו קשרים טובים במוסד כדי להבטיח את התביעה שלו.

לעורך דין את משלמת שכר טרחה והוא מודיע לך מראש לא לצות ליותר מדי ולא לטפח חלומות, כך שאנשים חוששים מזה".

— באילו תיקים את מתעסקת?

"תאונות עבודה וגם תיקים של נכות כללית. יש כאלה שתובעים על פוליו, גזזת, בעיות ניידות, אלו תביעות שמוגשות בכמויות. אני מצרפת לזה 'סיכום מידע רפואי', שמציין את המגבלות של הלקוח ועם זה אני מגישה בשמו את התביעה.

אני מגיעה לסניף, מעבירה את התיק לפקידות בביטוח הלאומי שמכירות אותי כבר והן מעבירות את התיק לוועדות הרפואיות".

— ואיך מגיבים אלייך עובדי המוסד?

"הם מעולם לא פנו אלי ושאלו, 'מה את עושה פה?' היו אפילו מצבים שליויתי את הלקוח שלי לוועדות הרפואיות עד שהוא נכנס בדלת כדי לתת לו הרגשת ביטחון שאני איתו ומלווה אותו".

ש' אינה המאכערית היחידה שמעידה על אדישות המוסד לתופעה. החלק החמישי של סדרת הכתבות "המוסד לקיפוח לאומי" מטפל בתופעת המאכערים הלא חוקית, שמשגשגת בשנים האחרונות במסדרונות המוסד לביטוח לאומי; תופעה שלפי ממצאי תחקיר "7 ימים" צמחה על רקע סחבת ממושכת בטיפול בתביעות של לקוחות, חוסר שקיפות בעבודת הארגון ונהלים שאינם ברורים תמיד, וגם בשל אדישות המוסד לביטוח לאומי לקיום התופעה וממדיה ואי נקיטת אמצעי הרתעה מצדו נגד המאכערים.

מדובר בעסקנים, במתווכים ואפילו במבוטחים לשעבר, שבמסווה של קשרים אישיים וידע בנעשה במסדרונות הביטוח הלאומי מבטיחים עזרה במילוי טפסים ובהגשת התביעה. הם גובים אלפי שקלים במזומן ובשחור – תמורת שירות שיכלו הפונים לעשות בעצמם או בעזרת עו"ד, שבמקרה הגרוע היה גובה מהם אחוזים תמורת הגשת התביעה.

קיפוח לאומי1

"תני 500 שקל ואני עוזרת לך"

אין צורך לטרוח לאתר מאכער, הוא כבר ימצא אותך לבד. כתבי "7 ימים" הגיעו לסניפי הביטוח הלאומי עם שני סיפורי כיסוי. בתוך דקות התייצבו לצדם אנשים שהציעו להדריך אותם במבוכי המוסד. בתשלום, כמובן.

עד כמה נושא המאכערים הוא אכן תופעה שכיחה ונגישה בביטוח הלאומי גילינו כשיצאנו לסניפים.

עם סיפור כיסוי של מזכירה מובטלת, הגענו ביום שלישי בבוקר לסניף הביטוח הלאומי ברמלה, שם לפי המידע שקיבלנו, תופעת המאכערים פופולרית.

כבר בכניסה לאולם, לאחר שעוברים את מחסום המאבטחים, נראה כי הצפיפות במקום חוגגת. אני לוקחת מספר ונעמדת בתור עם עשרות אנשים קשי יום, קשישים, חולים מדדים על קביים, אמהות חד הוריות מטופלות בילדים ובני מיעוטים שגודשים את המקום. אחרי שנראה כי התור הארוך לא יתקצר בקרוב, אני שואלת בקול: "סליחה, מישהו כאן יודע מאיפה לוקחים טפסים?" ולפני שאני מסיימת את המשפט, קופצת לעברי אישה מחומצנת ומבוגרת שיושבת באולם. "בואי, אני אעזור לך, מותק. ראיתי אותך ישר כשנכנסת. את חדשה פה? זאת הפעם הראשונה שלך, מותק?"

— כן.

"יופי, אז אני אעזור לך".

— תודה. את עובדת פה?

"סוג של. את דואגת? אל תדאגי, כולם מכירים אותי. אני פה בשביל לעזור למי שצריך. תראי מותק, את יכולה לקחת טפסים מהמתקן הזה שם שעומד בחוץ (בכניסה לדלת) או לפנות לאיש הזה פה עם הכיפה", היא מצביעה לעבר הפקיד שעומד מאחורי הדלפק ומכוון את תנועת האנשים. "אבל לא כדאי לך, כי שמה לוקח הרבה זמן לעמוד בתור".

— אבל אני רואה שהוא מסביר לאנשים איך למלא את הטופס.

"מותק שלי, את לא סומכת עלי? הנה, בואי", היא גוררת אותי ביד לעבר המתקן שעומד בחוץ ומתחילה לשלוף ממנו החוצה בזריזות טפסים שונים. "בשביל מה באת לכאן? מזונות? תאונת עבודה? רגע", היא סורקת אותי בזריזות, "אל תגידי לי כלום. הבטחת הכנסה. נכון?"

— נכון מאוד. איך ידעת?

"מותק, עם נסיון כמו שלי לא מתווכחים. הנה, קחי", היא שולפת בזריזות את הטופס המתאים, "תביעה לדמי אבטלה", ודוחפת לי אותו ליד. "עכשיו", היא לוחשת, "תני לי 500 שקל ואני עוזרת לך למלא את הטופס וגם מעבירה אותו מיד למי שצריך".

— אין עלי פה כסף, רק 200 שקל.

"אין בעיה, תביאי", היא דוחפת בזריזות את השטר שלי לארנק. "ללשכת עבודה הלכת כבר מותק?"

— לא. למה?

"תשמעי מה נעשה, לכי מהר לחתום בלשכה כדי שלא תפסידי אף יום, ותחזרי לכאן עם 300 שקל. לכי מהר לפני שיסגרו. אני בינתיים אמלא לך את הטופס".

— תראי, במחשבה שניה, אני רואה שצריך לצרף אישור מעסיק ותלושי משכורת ואין עלי כלום, אז אולי תשאירי לי טלפון ונדבר בהמשך?

"אין בעיה, תביאי לי את ה- 300 שקל ואחר כך נתראה", היא לוקחת את הטופס ונבלעת בחזרה באולם.

קיפוח לאומי2

*   *   *

מצוידים בסיפור כיסוי נוף, הפעם "צליפת שוט" בעקבות תאונת דרכים במהלך העבודה, אנחנו מגיעים ביום רביעי בצהריים לסניף הביטוח הלאומי ברמת גן. כחצי שעה לפני המועד כבר יש בחוץ תור ארוך של אנשים קשי יום, קשישים וחולים שממתינים לפתיחת הדלתות. במרחק קצר משם אני מבחין בהתקהלות קטנה סביב אדם צעיר שמדדה על קב אחר. בידיו יש ערימה של טפסים ונראה שהוא מסביר עליהם לאנשים שמקיפים אותו במעגל. כשאני מתקרב לשם, הצעיר מבחין בי ומיד משתתק.

"מותר לי לעמוד פה, מה הבעיה?" הוא שואל אותי בטון מאיים.

— כלום. רק רציתי לשמוע גם את ההסבר שלך על הטפסים.

"זה לא שירות של הביטוח הלאומי, אחי, אני אדם פרטי".

— אה, טוב, סליחה.

אני מתרחק משם, אבל חש כי עיניו של הבחור ממשיכות לבחון אותי בחשדנות. כשדלתות הבנין נפתחות לקהל, אני לוקח מספר ונעמד בתור עם כל האנשים, ואז מבחין בזווית העין כי הצעיר מתקרב אלי.

"תשמע, אחי, אתה באמת צריך עזרה?" הוא שואל בטון מרוכך יותר.

— תודה רבה. אני כבר אסתדר.

"בחיאתק" הוא ממשיך. "אל תיעלב. פשוט נראית לי אחד משלהם, אתה יודע. אילו בביטוח הלאומי לא אוהבים שאני עוזר פה לאנשים, אז הם עושים לי בעיות. מאכער קוראים לי. באמא שלך, אחי, אתה נראה לי בחור נחמד, בוא החוצה, אני אעזור לך. אנחנו נסתדר".

כשאני יוצא איתו, הוא רושם לי על פתק "300 שקל".

— מה זה?

"כסף קטן , אחי. זה כמו דמי רישום צטיפול שלי בך, אתה מבין? אני יודע לזרז הליכים, צ'יק-צ'ק תקבל דרכי את הכל. למה באת לפה? תאונת עבודה אתה נראה לי, לא?"

— למה שאשלם לך? אני יכול למלא את זה בעצמי.

"חבוב, הצחקת אותי. אני מכיר פה את כל הפקידים ויודע איך להחליק לך את הבקשה הכי מהר שאפשר. לא סומך עליי, גבר?"

— מה שתגיד.

קיפוח לאומי3

התופעה: איך זה עובד

לכאורה, אין עבודה קלה מזאת. המאכער הממוצע, כך עולה מתחקיר "7 ימים", מגיע לסניף המוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי, ולפעמים הוא גם לוקח מספר ומחכה בתור עם כולם. אגב כך הוא בוחן היטב את קהל היעד שלו באולם, בניסיון לקלוט מי מבין הנוכחים זקוק לעזרה. במילים אחרות: מי טירון במקום, למי יש קשיי שפה, מי מסתובב מבולבל, בוכה או צועק ומי פצוע וחבול. אחרי שאותר ה"קורבן" המאכער פונה אליו ומציע את שירותיו. במקרים אחרים המאכער נכנס לסניף ישירות, כשהוא מלווה בלקוח שהגיע אליו דרך שמועות, מפה לאוזן, באמצעות מכרים, בני משפחה או חברים. הוא ממלא בשמו את הטפסים הנדרשים, מגיש את הבקשה ומתגלגל איתו משם הלאה.

השכר שהמאכער מקבל עבור כל נזקק שהוא מצליח לשכנע לקבל את שירותיו נע בין 500 שקל ל- 2,000 דולר לפתיחת התיק, ובין 20 ל- 100 אלף שקל עבור כל הטיפול בתיק, תלוי באחוזי הנכות שהמבוטח קיבל בסופו של דבר.

בשורה התחתונה מדובר בכסף קל ומהיר, המגיע אליו במזומן ובשחור, ללא מתן קבלות או דיווח לרשויות המס. דרגת הסיכון נמוכה מאוד וסיכויי ההצלחה טובים, לפחות כמו אלה העומדים לזכות מבוטח רגיל שיגיש את הבקשה בכוחות עצמו, אולי עם סיכוי טוב יותר לטובת המאכער, תלוי בוותר ובנסיון שלו או ברמת קשריו באותו סניף.

מהתחקיר עולה כי המאכערים מתחלקים לשלוש קבוצות: האחת מורכבת מעובדים לשעבר במוסד, שמכירים את תהליכי העבודה, מתמצאים בסבך הביורוקרטיה הפנימית ויכולים לסייע למי שפונה אליהם כדי לקבל את שירותי המוסד.

הקבוצה השניה מורכבת מאנשים שעוסקים בתיווך, בביטוח או בעובדים לשעבר במשרדי עורכי דין, שלהם יש קשרים טובים בביטוח לאומי.

עם הקבוצה השלישית נמנים מבוטחים בפועל, שחוו על בשרם את הגשת התביעה והצליחו, וכעת הם עוזרים לאחרים תמורת שכר.

— איך ולמה מתרחשת התופעה הזאת?

עו"ד דוד מנע, לשעבר סמנכ"ל בביטוח הלאומי, המייצג כיום לקוחות נגד המוסד, מאשים: "תופעת המאכערים במוסד לביטוח לאומי היא תופעה מוכרת, נרחבת וידועה זה עשרות שנים. זאת תופעה שצריך למגר, כי מדובר באנשים לא מוסמכים, שמנצלים את תמימותם של הנזקקים, פונים בשמם לקבל תביעות ומקבלים מהם כסף גדול, בשחור ומתחת לשולחן, על פעולות שהמבוטח יכול לבצע בעצמו או באמצעות עו"ד שזה תפקידו והוא מוסמך לכך מתוקף החוק. לדעתי, מי שאשם במצב הזה הוא קודם כל החוק לביטוח לאומי. יש בו סעיף בעייתי, פרצה המאפשרת בפועל את קיומה של התופעה המכוערת הזאת".

— תסביר.

"הסעיף שמגדיר בחוק לביטוח הלאומי מי מוסמך לייצג מבוטחים מולו (ס' 386) קובע: 'קיימות מספר קבוצות של מוסמכים לייצג מבוטחים'. לצד עורכי דין ורואי חשבון, מופיע שם גם 'ידיד קרוב המטפל בענייני הזולת, ללא תמורה'. זה מה שפתח בפועל פתח גדול לכניסתם של המאכערים לתחום, כי בעוד שהמחוקק התכוון במילה 'ידיד' למישהו עם לב טוב שמוכן לעזור לקשיש או לנזקק בהתנדבות, כמו שכן, רב, מעסיק וכו', המציאות אחרת. אני נתקל בתופעות האלה הרבה פעמים".

— למשל?

"רק בשנה האחרונה טיפל משרדי במקרים של אנשים מול הוועדות הרפואיות ואבוי להם אם הם היו הולכים למאכערים, כיוון שהכפלנו ואף שילשנו להם את אחוזי הנכות שקיבלו. עורכי הדין, בניגוד למאכערים, מכירים היטב את החוקים ויש להם, שוב, בניגוד למאכערים, זכות להשתתף בדיוני הוועדה, להציג בפניה את הנתונים המשפטיים, להביא מומחים רפואיים להיכן שצריך ואף להגיש בהמשך תביעה לבית הדין לעבודה. ואילו המאכערים, שלא מתמצאים בכך, עלולים לגרום ללקוח נזקים, בעיקר כשמדובר בפניה לוועדות הרפואיות, שעלולה להיות פטאלית עבור המבוטח.

"פנו אלי לא מעט אנשים, שהיו אצל מאכערים וקיבלו אחוזי נכות נמוכים, בבקשה שאייצג אותם מול ועדות הערר של הביטוח הלאומי. רק בשבוע שעבר היה לי לקוח כזה, שהיה אצל מאכער אחרי תאונת עבודה שעבר. הוא נפל מגובה חמש קומות וסבל מפגיעות בגב ובראש. מ- 19 אחוזי נכות שהשיג לו אותו המאכער, העליתי לו את זה בוועדת הערר ל- 51 אחוז".

גם עו"ד גיל קראוס, מבעלי משרד אגרט-קראוס, המתמחה בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, נחשף לדבריו מקרוב לנושא המאכערים. "התופעה האבסורדית הזאת קיימת בביטוח הלאומי בממדים גדולים" הוא אומר. "בא אדם שעושה פעולות בלי שום סמכות חוקית וללא יפוי כח משפטי ופועל בשמם של לקוחות. אז מעבר לתשלום, שהם נותנים לו בשחור, הם מסכנים את עצמם בקבלת אחוזים נמוכים מצד אחד או בהגשת תביעה רשלנית מהצד השני. מה גם שאם המאכער עשה פעולה לא חוקית, הלקוח עלול גם ליפול יחד איתו ולאבד את כל זכויותיו אפילו אם הוא זכאי להן כחוק".

— לדוגמא?

"היה לי לקוח שסבל מפוסט-טראומה בעקבות תאונת דרכים והפסיד כמחצית מזכויותיו בגלל מאכער שפנה אליו. אותו מאכער גבה ממנו, לדבריו, 5,000 שקל עבור פתיחת התיק עם התחייבות לעוד 15 אלף שקל במקרה של הצלחה. כלומר, אם ייקבעו לו עשרה אחוזי נכות ומעלה".

— אז מה השתבש?

"הבעיה היתה שהלקוח לא הבין בתמימותו שהוא לא חייב ללכת במקרה הזה דווקא לביטוח הלאומי, אלא שעדיף לו לתבוע את חברת הביטוח בבית המשפט. במקרה כזה השופט ממנה מומחה מטעם בית המשפט והוא ממליץ על אחוזי הנכות. עבור המאכער, כמובן, הדרך הזאת לא מובילה לשום מקום, אז הוא שיכנע את מרשי ובני משפחתו להסתפק בפניה לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי כדי שיוכל להוציא ממנו כספים. מומחים שבחנו את מצבו בדיעבד קבעו שאילו הלך עם עורך דין במסלול בית המשפט, הוא היה מקבל לפחות כפול ממה שקיבל. עכשיו נותר לו רק לבכות על החלב שנשפך".

הלקוחות: חלשים ומיואשים

בפועל, נדמה שכל עוד השוק פרוץ ואין עליו שום פיקוח, תעשיית המאכערים במוסד לביטוח לאומי משגשגת. אז מה בעצם גורם לאותם הנזקקים להתפתות ולפתוח בפניהם את הארנק, המכווץ ממילא?

"הבקשה שלי היתה תקועה במוסד לביטוח לאומי יותר מחצי שנה", מספר א', תושב הצפון כבן 60, מדוע החליט להסתייע בשירותיו של מאכער. א', בעל עסק פרטי, חלה בילדותו בפוליו. לדבריו, בשנים האחרונות החל לסבול מניוון שרירים במסגרת התופעה המכונה פוסט-פוליו, תולדה מאוחרת של המחלה. "פניתי למוסד לביטוח לאומי", הוא מספר, "אחרי שהתקבל בכנסת החוק לפיצוי נפגעי פוליו שמאפשר לנו לקבל פיצוי חד פעמי וקצבה חודשית או מענק. לתומי חשבתי שאני צריך רק למלא טפסים ולהגיש את הבקשה לקבלת הקצבה, אבל לא תיארתי לעצמי שאתקל בכזאת סחבת ביורוקרטית. בכל פעם שהתקשרתי לשם כדי לברר מה עלה בגורלה של הבקשה, ענו לי תשובה אוטומטית: "הנושא נמצא בטיפול".

— מה עשית?

"יום אחד הגעתי לסניף של הביטוח הלאומי בעיר והרמתי צעקות. זה כמובן לא זירז את הענין, אבל כשיצאתי משם תפס אותי בחוץ מאכער ושאל אותי איך הוא יכול לעזור. שילמתי לו 2,000 דולר, ותאימנו לי שאני לא יודע איך, אבל בתוך שבועיים אושרה לי הבקשה".

אבל לא כולם מרוצים מהטיפול שקיבלו מהמאכער בתיק שלהם. "הגעתי למאכער דרך חבר ששירת איתי בצבא", מספר תומר, תושב חיפה. "לאבי היתה במשך שנים מכולת בעיר, אבל אז הוא חלה בסוכרת ובאולקוס וסבל גם מבעיות של לחץ דם. לבסוף הוא נקלע לקשיים כספיים ונאלץ לסגור את החנות. דרך החבר שלי הגענו למשרדו של המאכער שישב בנתניה, והופתענו לגלות שעל השלט בדלת היה כתוב בכלל 'מתווך דירות'.

המאכער הוציא לנו מהארון ערימה של קלסרים של אנשים שהוא טיפל בהם, סיפר שיש לו קשרים טובים בביטוח הלאומי ושאם אנחנו רוצים להצליח בתביעה, אבי חייב ללכת לרופאים שהוא עובד איתם. הוא אמר שהוא שולח אותו לרופא ולפסיכולוג, ואחר כך, 'מעביר סוכריה למי שצריך במוסד' ובכך דואג שאבי יקבל קצבה לצמיתות".

— האמנת לו?

"לא היתה סיבה לא להאמין. הופא פתח את הקלסרים, הצביע על הניירות ואמר: 'עזרתי לזה, עזרתי להוא', והבטיח להוציא לאבי 75 אחוזי נכות, שזו הקצבה המקסימלית על המחלה ועל אובדן כושר עבודה. בתמורה לכך המאכער דרש שנביא לו 1,000 דולר במזומן והסכמנו. אחרי חודש חזרנו אליו עם האישורים המתאימים מהרופאים שהוא הפנה אותנו אליהם והשארנו לו גם את המעטפה עם הכסף. המאכער מילא לאבי טופס בעברית וביקש שיחתום עליו. לעולם לא אשכח את כתב ידו שהיה רצוף שגיאות כתיב".

— מה קרה בפועל?

"כשאבי זומן לוועדה הרפואית, התקשרתי להודיע למאכער, והוא אמר לי: 'אל תדאג, הסוכריות חולקו'. אלא שעובדתית אישרו לאבי רק 33 אחוזי נכות. כשחזרתי למאכער עם התוצאה, בטענה שבשביל זה לא היינו צריכים אותו, הוא צעק עלי: 'אביך זכאי עכשיו בזכותי להסבה מקצועית'. אמרתי לו: 'תתבייש, אבי דובר רוסית, לא יודע מילה בעברית, הוא חולה ומתקרב לגיל 50, ועל איזה הסבה מקצועית אתה מדבר?' המאכער ענה: 'טוב, אגיש ערעור, אבל תביאו לי עוד 300 דולר'. 'בחלומות שלך', עניתי לו וניתקתי את השיחה".

"במגזר הרוסי המאכערים חוגגים", טוען אלכס טנצר, אחד הפעילים הפוליטיים הבולטים והפופולריים במגזר. 'מהתלונות שאני מקבל, המאכערים נטפלים בעיקר לאמהות החד הוריות או לנשים מעוטות יכולת, שבאופן רגיל היו יכולות למלא את הטפסים ולקבל באופן אטומטי את הקצבה שמגיעה להן כחוק, אבל מכיוון שהן לא יודעות טוב עברית  ולא מתמצאות בביורוקרטיה הישראלית, המאכערים האלה משכנעים אותן שבתמורה לסכום של כמה מאות שקלים, הם ימלאו עבורן את הטפסים ויגישו את הבקשה".

לדברי טנצר, "יש מאכערים שמסבירים לנשים שהביטוח הלאומי שלל מהן את אבטחת ההכנסה או את דמי המזונות בטענה שהן רימו את המוסד ובפועל חיות עם גבר, ומבטיחים לעזור להן להגיש את טופסי הערעור ולהשיג להן בחזרה את הקצבה. כל זה, כמובן, בתמורה לסכומים שנעים בין 500 ל- 1,500 שקל. מאכערים אחרים", הוא טוען, "לא מהססים ליטול גם את כספם של קשישים וערירים".

לפעמים המבוטחים עצמם חוצים את הקווים. למשל, סיפורה של לילי (שם בדוי) מבוטחת שהפכה בעצמה למאכערית: "עברתי במסגרת העבודה תאונת דרכים. אחרי שקצת התאוששתי, הבנתי שאני צריכה לתבוע את הביטוח הלאומי. לקחתי את ספר החוקים של המוסד והחלטתי שאני מגישה תביעה לבד, כי שמעתי שעורכי דין גובים הרבה כסף. במשפחה סיפרו לי שיש מאכער שעוזר להרבה אנשים ויכול לעזור לי להגיש תביעה ולסדר לי נכות גבוהה".

לילי פנתה אל המאכער, אולם זה ביקש ממנה לשלם 2,000 דולר רק כדי לפתוח תיק ולהעביר לו 20 אחוז מהסכום שתקבל עד גיל הפניה. "זה נתן לי רעיון לעשות הכל בעצמי. בוך שלושה חודשים זכיתי בתביעה ואמרתי לעצמי שאם ככה, למה שלא אפעל כמו המאכער ואתחיל לייעץ גם לאחרים, בהבדל אחד: לא אגבה 2,000 דולר אלא רק 750 דולר לפתיחת התיק, ולא אגבה 20 אחוז עד גיל הפנסיה אלא רק מחצית מהסכום ולשלוש שנים בלבד. היום אני די מפורסמת בענף הזה".

"המרחק בין מאכער שעובד נקי לבין מאכער שמשמן פקידים ורופאים ויכול בכל רגע ליפול הוא קצר", אומר ע', מאכער בדימוס שעובד כיום במשרד עורכי דין מוכר באזור תל אביב. "היום אני נמצא מהצד השני של המתרס, עובד במשרד עורכי דין שמייצג לקוחות נגד המוסד לביטוח לאומי ואני תורם להם רבות מהנסיון שלי בתחום. פרשתי מזה כי בשלב מסוים הבנתי שהפן הפלילי של הענין יכול להשתלט לי ברגע על החיים".

— פן פלילי?

"זאת התעסקות עם כסף שחור וענין של מס הכנסה ומע"מ, ואני משקר ופונה לרופא שמעולם לא ראה את הלקוח ומבקש ממנו שיתן סיכום רפואי על מצבו. גם אותו רופא משקר ונותן מסמכים מזויפים למעשה.

הבנתי שאם יום אחד אותו רופא יסתבך וייפול, אז גם אני נופל איתו. ועם זאת ברור שזה כסף טוב. זה כסף מעולה".

קיפוח לאומי4

הייעוץ: לא לבוא בג'ינס

"עבודת" המאכערים, כך הם מעידים, אינה מסתיימת עם קבלת התביעה שהוגשה על ידם במוסד. "מהרגע שהלקוח שלי מוזמן לוועדה הרפואית, אני גם מכין אותו לקראתה", מספר ז', מאכער מאזור המרכז. "אני מסביר לו בדיוק מה הוא צריך לעשות. כלומר, איך הוא צריך להתנהג בהתאם ל'מגבלות' הרפואיות שלו, שעליהן אנו יודעים ממה שהרופא שאני עובד איתו כתב לו במכתב. הרבה פעמים אני כבר יודע, באמצעות הקשרים שלי עם המזכירות, איזה רופא יישב בוועדה, כך שאני כבר יכול להתקשר אליו יום לפני.

אבל לפעמים יש פנצ'ר והרכב הוועדה נקבע לאותו יום, כך שאני לא יכול לעזור. בפועל, לפי הרופא שיושב בוועדה אני יודע לכוון את הלקוח. יש, למשל, רופא שלא אוהב שהלקוחות מגיעים אליו בג'ינס, כי זה מקשה עליו את הבדיקה, אז אני מנחה את הלקוח לבוא בטרנינג.

"או שיש כל מיני טריקים שהרופאים בוועדה עושים, כמו להפיל על הרצפה עט, שקל או תעודת זהות, ואז הלקוח מתכופף כדי להרים ו'אוכל' אותה, או שהמזוזה בחדר קבועה בכוונה גבוה כדי שהלקוח ירים את היד ואז זה אומר שאין לו בעיה עם הכתף".

— יש עוד שיטות להצליח בוועדה הרפואית?

"אפשר לנסות להגיע לחלק מהמזכירות הרפואיות. המזכירה הרפואית יושבת עם הרופא כמה דקות לפני שהלקוח מגיע ומציגה בפניו את התיק, ואין לה בעיה להגיד לרופא שישים לב לכך שהלקוח מוגבל או להכניס לו פתק, ואפילו להראות לו פיזית באיזה לקוח מדובר. יש לה השפעה יפה על חברי הוועדה.

"מהרגע שהתביעה אושרה בביטוח הלאומי, בין שבועיים לחודש, הלקוח מקבל פרוטוקול עם אישור דרגת הנכות שנקבעה לו ומעביר את המשך התשלום בהתאם לאחוזי הנכות שקיבל לתקופה של 60 חודשים. אם אין לו כסף לשלם לי, או שאני פורס לו את זה לתשלומים או שהוא משלם חלק במזומן אחרי הנחה".

— ואם הביטוח הלאומי דוחה את הבקשה שלו?

"אז אני כותב בשמו לוועדת הערר. יש גם מאכערים שגובים עבור התהליך הזה עוד 2,000 שקל".

הקלות הבלתי נסבלת שבה כל אחד יכול להיות מאכער ולעשוק את הנזקקים מטרידה גם את ארגוני הזכויות הרפואיות שקמו בארץ בשנים האחרונות במטרה לשרת את האזרח מול המוסד – ופועלים גם הם בתשלום. אלון אהרון, מנכ"ל "זכותי – המומחים לזכויות רפואיות": "עם השנים התפתחו מגוון כלים מקצועיים שעוזרים לאזרח להתמודד עם חוסר הנגישות של המוסד לביטוח לאומי אליו, אבל המאכער הוא לא אחד מהם. מדובר פה בתובעה חמורה ולא חוקית, שמנצלת את המצוקה של האזרחים בלי לספק פתרון ראוי.

— יש גם מי שרואים בארגון כמו שלך מאכער.

"תחום הזכויות הרפואיות מתבסס על חוקים ותקנות ודורש ידע, מקצועיות ונסיון. ארגון כמו שלנו מעוגן בחוק לביטוח לאומי, לעומת אנשים שכל מה שיש להם להציע זה היכרות עם פקידים ובחישה במסדרונות הביטוח הלאומי".

העובדים: לא מתערבים

מנהלי המחלקות בביטוח הלאומי שנחשפים לתופעת המאכערים במוסד מזועזעים. "יש באחד הסניפים מאכער ידוע", מספרת מנהלת המחלקה במוסד, המסרבת להיחשף, "שאף הגשתי נגדו תלונה במשטרה".

— על מה?

"מדובר במבוטח שהגיש בקשה לקבלת קצבת נכות בשמו והצליח, ומאז הפך למעין מתווך בין הנזקקים לבין המוסד לביטוח לאומי. אלא שהוא מתנהג באלימות. השיטות שלו הן זריעת פחד והמטרת צעקות על העובדים. עלי הוא העז לצעוק כיוון שלא אישרתי את אחת הבקשות שהגיש בשם לקוח שלו, אז התלוננתי נגדו".

מבירור שערכנו עולה כי אותו מאכער נקרא למשטרה והוזהר שלא יאיים ולא יפנה אל אותה מנהלת.

"עבדתי עד לא מזמן במשך יותר מ- 20 שנה במוסד לביטוח לאומי באזור המרכז", מספר מנהל מחלקה שפרש. "נחשפתי לתופעת המאכערים מזמן. ראיתי אותם במסדרונות של הוועדות הרפואיות. שמעתי אותם פונים לאנשים שהמתינו שם לתורם ומייעצים להם כיצד עליהם לדבר ולהתנהג בפני חברי הוועדה הרפואית. היו נסיונות שלהם גם להיכנס עם הלקוח לדיון".

— אז איך נתתם לזה לקרות?

"מה רציתם שנעשה? ידינו קשורות במקרה הזה. אם יש מישהו שעוזר לנזקק, שיבושם לו. מי אנחנו שנתערב.

— מה זה עוזר? הוא מקבל ממנו סכומי כסף נאים.

"לנו אין יכולת לטפל בזה, רק למשטרה".

קישורים:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s