ד"ר מרינה סולודקין ח"כ הלכה לעולמה – יום עצוב ביותר על אובדנה של אשה אהובה. יהי זכרה ברוך!

ד"ר מרינה סולודקין, שכיהנה יותר מ-16 שנה בכנסת, נמצאה ללא רוח חיים במלון בריגה בלטביה. היא הגיעה לשם לכנס נגד פאשיזם. בסטטוס האחרון שפרסמה ביום שישי התריעה: "בתקופה האחרונה הנאו-נאציזם מרים את ראשו המכוער במזרח אירופה. חייבים להיות עירניים".

ד"ר מרינה סולודקין (60), שכיהנה כחברת כנסת במשך יותר מ-16 שנים, הלכה אתמול (שבת) לעולמה במלון בריגה שבלטביה לשם הגיעה במסגרת כנס נגד פאשיזם. היא הותירה אחריה בעל ושני ילדים. בין התפקידים הרבים שבהם שימשה: סגנית שר הקליטה ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה.

 סולודקין הייתה אמורה להגיע לאולפן טלוויזיה וכמה שעות לאחר שלא הגיעה, חיפשו אותה בחדרה במלון – שם אותרה על הרצפה ללא רוח חיים. סיבת המוות עדיין לא ברורה וייתכן שלקתה באירוע מוחי. ממשרד החוץ נמסר כי משטרת ריגה זיהתה את הגופה והזיהוי נמסר לקונסולית ישראל. המידע נמסר למשפחה על ידי המחלקה לישראלים בחו"ל במשרד החוץ, שמסייעת למשפחה בסידורי הבאת הארון לישראל.

מרינה סולודקין סטטוס

כך סיכמה בדף הפייסבוק שלה את כהונתה בכנסת ה-18: "הגשתי יותר מ- 150 הצעות חוק, מתוכן חמש עברו בשלוש קריאות וארבע נוספות נמצאות בשלבי חקיקה מתקדמים. ב- 2012 הגשתי עתירה לבג"ץ בנושא אפליה בסיוע בשכר דירה והיעדר השקעה בדיור ציבורי חדש מכספים שיועדו לכך. יחד עם מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס פתחנו בבדיקת נושא של הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה.

הקמתי בקדנציה הנוכחית שלוש שדולות: למאבק בהוצאת ילדים מהבית, רפורמה במערכת החוק והסדר וכינון יום זיכרון לחסידי אומות העולם. במסגרת עבודתי היומיומית, קיבלתי והשבתי לכמעט עשרת אלפים מכתבים ואינספור שיחות טלפון מאזרחים במצוקה. מקווה לקבל מכם את המנדט לארבע שנים נוספות בהן אוכל להמשיך לשרת ולהילחם למען הציבור" (לקריאת הדו"ח המלא על פעילותה).

יהי זכרה ברוך !

ההספדים לסולודקין – שיא הצביעות / פרופ' אסתר הרצוג

22.3.13

היא ספגה עלבונות קשים, אך עמדה בעוז מול הפקידות הכוחנית של הרווחה ונאבקה נגד הוצאת ילדים ובני נוער למוסדות. ספק אם מישהו ייאבק כמותה למען המוחלשים והנרדפים ביותר.

 התגובות על מותה הפתאומי והכואב של ד"ר מרינה סולודקין חושפות, שלא במפתיע, את הצביעות והפחדנות של פוליטיקאים ועיתונאים. כשקוראים את הדיווחים ואת דברי ההספד על מותה של מרינה מתברר כי ל"עושי צרות" לשלטונות כדאי למות בארצנו. אחרי מותם כולם יאהבו אותם וידברו בשבחם.

ומרינה עשתה הרבה צרות לרשויות הרווחה, בשל מאבקה נגד מדיניות הוצאת ילדים ובני נוער למוסדות.

גם לאחר מותה, כמו בחייה, מאבק זה הושתק והועלם מידיעת הציבור.

ראש הממשלה שיבח את מרינה כ"נציגת ציבור ערכית שאוזנה הייתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו".

מתי שמעה מרינה דברים כאלו מחמיאים בחייה מראש הממשלה, הנוכחי או מקודמיו?

ציפי לבני, שלא ראתה במרינה פרטנרית ונציגה ראויה עם הקמת מפלגתה החדשה, שיבחה אותה ברוחב לב: "מרינה ציונית אמיתית, עולה ותיקה שמעולם לא שכחה את קשיי היום-יום של העולים, הייתה כתובת ואוזן קשבת לכל אדם".

וכך השתפך יו"ר קדימה שאול מופז, שדחק את מרינה למקום מעליב ברשימתו לכנסת: "הייתה לי הזכות להכיר ולעבוד לצד מרינה סולודקין. הכרתי אישה ישרת דרך, שהקדישה את חייה לעשייה למען הכלל, למען שוויון הזדמנויות וצדק חברתי". ומי יזכור את הזלזול וההשפלה?

בעיתונות, שהתעלמה ממרינה בחייה ולעיתים גם לא חסכה ממנה לעג על העברית המשובשת, על לבושה ועוד כהנה וכהנה, נכתב: "היא נחשבה לפרלמנטרית חרוצה ועסקה בעיקר בקידום חוקים חברתיים". כמעט דבר מכל פועלה הפרלמנטרי העשיר לא נידון בעיתונות העברית (בשונה מהמדיה בשפה הרוסית) לאורך שנותיה הרבות של מרינה בכנסת.

 יותר מהצביעות מקוממת הפחדנות של הפוליטיקאים, חברי כנסת ושרים לדורותיהם, שבלטה עוד יותר בזכות אומץ הלב יוצא הדופן של מרינה סולודקין. כמי שמעורבת כעשרים שנה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון", לא ראיתי אף חבר כנסת שפעל בנחישות, בתקיפות ובאומץ כמוה.

היא ספגה עלבונות קשים ואף נרדפה על ידי הפקידות הבכירה של מערכת הרווחה ומשרתיה הפוליטיקאים, אך עמדה מולם ללא חת.

לאורך השנים ראיתי חברי כנסת ושרים כמו אורה נמיר וזבולון אורלב שהתקפלו מול כוחנותה של פקידות הרווחה, שהציגה מצג שווא של "דאגה לקטינים במצוקה, בהזנחה ובסיכון", שהסתתרו מאחורי חיסיון בית המשפט. "אי אפשר להתערב בתיקים הנידונים בבית המשפט", הסבירו לנוחיותם.

 ראיתי חברי כנסת "ערכיים" שהפנו עורף להורים והסבירו שאינם יכולים להתערב, ובמקביל תמכו בהרחבת החקיקה לחיזוק אימפריית הרווחה ומדיניות הוצאת ילדים ממשפחותיהם והשמתם במוסדות. בתבונתם הפוליטית הבינו כמעט כל חברי הכנסת שכדאי להיות חברים של הרווחה יותר מלעמוד לצד הורים וילדים שמערכת הרווחה הפעילה נגדם את כל העוצמה השלטונית, בתי המשפט, המשטרה, התקשורת ואחרים, כדי להשתיק את קולם ואת סבלם. כדי להגיע לכנסת ולעמדות כוח מוטב להיות לצד החזקים, המוברגים היטב במנגנונים הבירוקרטיים.

הגדיל לעשות יצחק הרצוג. בהיותו שר העבודה והרווחה תקף את מרינה בבוטות ובזלזול, התלונן עליה בפני ועדת האתיקה ותבע לחקור את הלובי שהקימה בנושא הוצאת ילדים מבתיהם והשמתם במוסדות. ייאמר לזכותה של ח"כ שלי יחימוביץ', שהייתה יו"ר הוועדה, שהיא דחתה את תביעתו של הרצוג לחקור מיהם באי הלובי, מהם מניעיהם ואת "מקורות המימון" שלו (לבורקסים, למיץ ולקפה שהוגשו בישיבות הלובי). אך יחימוביץ' וגם יו"ר הכנסת, שקיבל תגובות חריפות על הניסיון החמור של הרצוג לפגוע בפעילותה החברתית החשובה של סולודקין, לא ביטאו את סלידתם מההשתקה האגרסיבית של פקידות הרווחה באמצעות הרצוג ולא הביעו תמיכה ציבורית בחברתם המותקפת.

 מותה של ד"ר מרינה סולודקין הוא אבידה חסרת תחליף למאבק החברתי הקשה והחשוב למען ילדים והורים מוחלשים, המשמשים משאב מרכזי לצורכי מנגנוני הרווחה. לדאבון הלב, לא נוכל לצפות שיקום ח"כ שייאבק כמו מרינה למען המוחלשים והנרדפים ביותר בחברה.

קישורים:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s