"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי"

"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי"

כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי".

איילת רוטה-גבאי, 20.2.2014

טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.

הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.

מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.

בלי הילדים

בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".

את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".

 למה ילדייך נלקחו ממך?

"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".

 זה נכון?

"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".

 האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)

האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)

 האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".

 "לא דיברו איתי"

עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".

 עשית את האיבחון?

"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".

לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".

האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".

 "לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".

 אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".

לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.

תגובות

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "לעניין בני הזוג, לשכת הרווחה החלה לטפל במשפחה בעקבות תלונות של הקהילה ומערכת החינוך על מצב הילדים. הלשכה הציעה לבני הזוג לעשות הערכה במכון 'שקד' כדי לקבל המלצות טיפול ולבדוק דרכי טיפול במשפחה. בני הזוג הסכימו ללכת למכון 'שקד' ושיתפו פעולה. התשלום עבור האיבחון נעשה על ידי שירותי הרווחה. מכון 'שקד' ערך בדיקה למשפחה וקבע חד משמעית כי יש להוציא את הילדים מהבית. מכון 'שקד' הוא מכון עצמאי ומקצועי מאוד שמבצע בדיקות כאלה. למשרד הרווחה אין כל השפעה על החלטות המכון.

"לעניין האם: בית המשפט, בדיון שקיים בנוכחות שני ההורים בתאריך 8.9.13, קבע כי על ילדי המשפחה לעבור איבחון רגשי מעמיק. על כן בית המשפט קבע כי על משרד הרווחה לקבוע מכון מתאים שיבצע את האיבחון. בחירת המכון נעשתה על רקע העובדה כי מדובר במכון מקצועי ביותר, המורכב מצוות פסיכולוגים קליניים, בין היתר בכירים. המכון בעל ניסיון רב בתחום האיבחון והטיפול. היות שהמוקד הינו איבחון עבור בדיקת טובת הקטינים, הוחלט כי שירותי הרווחה יממנו את האיבחון כדי שההורים לא ימנעו את ביצועו עקב קשיים כלכליים.

"חשוב להדגיש: אין בין משרד הרווחה ומכון 'שקד' קשרים כלכליים. התשלום הינו על ביצוע האיבחון הספציפי.

"טענותיה של האם לגבי סיום סמכויות לא תואמות כלל את המציאות העובדתית: בית המשפט ממשיך עד היום לבקש את מעורבות והתייחסות שירותי הרווחה. פניית המכון לבית המשפט לקבלת הנחיות הייתה בעקבות מכתב בעל תוכן מאיים מבא כוחה של האם.

 "לעניין טענותיה לסגירת תיקי המשטרה: האם הורשעה לאחרונה בבית המשפט השלום בהליך פלילי שהתנהל נגדה. בין היתר הורשעה בגין התנהגותה האלימה כלפי עובדי ציבור. שירותי הרווחה ימשיכו לפעול לקידום צרכי הקטינים של המשפחה".

* מדובר בשקר וכזב, האם לא הורשעה מעולם – מדובר בהכפשה נוספת פרי מוחה הקודח של פקידת הסעד שמסרבת להפנים כי הילדים שייכים לאם, ועליה להחזירם אליה, ויפה שעת אחת קודם.

 ממכון שקד נמסר בתגובה: "מטעמים של חיסיון אין ביכולתנו להתייחס באופן ישיר לתלונות המדוברות, אלא באופן כללי בלבד לעבודתו של המכון. מכון שקד עוסק בטיפול ובאבחון של ילדים ונוער ובני משפחותיהם. עובדים בו פסיכולוגים מתחומי העיסוק הקליני, החינוכי, ההתפתחותי והשיקומי. "במכון נערכות הערכות מסוגים שונים, הן עבור הורים ומשפחות הפונים באופן עצמאי, והן עבור כל שרשרת הגורמים המעורבים בעבודה עם ילדים ונוער בסיכון: גורמי טיפול במערכת החינוך, לשכות רווחה, פנימיות, קלטי חירום, מרכזי הגנה, שירותי אומנה, השירות למען הילד, בתי המשפט לנוער ולמשפחה ועוד.

 "המכון נותן שירותים לגופים אלה, אך הוא אינו "עושה דברם". לא "יושבים בו" גורמי רווחה. המכון משמש כגורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי הנותן חוות דעת המבוססות על אמות מידה מקצועיות ואתיות בלבד. לעיתים הממצאים תומכים בכיוון או בהערכה של הגורם המפנה, ולעיתים הם בניגוד מוחלט להלך הרוח של הגורם המפנה, כל מקרה לגופו, על פי העניין. המכון אינו משמש כחותמת גומי של גורם כלשהו, אינו "מתאם עמדות" ואינו משרת אינטרסים כאלה או אחרים, זולת האינטרס של הילד הנמצא בסיכון, כדי שיקבל את הטיפול וההגנה להם הוא זקוק לצורך ביטחונו והתפתחותו התקינה.

 "במסגרת העבודה הקשורה בילדים ונוער בסיכון נדונות לעיתים קרובות סוגיות קשות וטעונות מאוד עבור ההורים שילדיהם, או הם עצמם, מאובחנים במכון. סוגיות אלו כוללות שאלות של הגורם המפנה לגבי מסוגלות הורית, גיבוש דרכי טיפול לילדים ולמשפחותיהם (לעיתים בחסות החוק), בדיקה של פגיעה או הזנחת ילדים על ידי הוריהם ועוד. כאשר ממצאי הערכות אלו נמסרים להורים, הם חווים לעתים רגשות קשים של כעס, עלבון ועוול.

 הניסיונות להצביע על מחדלים או להציע דרכי טיפול נחווים כפלישה לרשות הפרט או כאקט רודפני. חלק מההורים מצליחים לרתום את התובנות המוגשות להם באמצעות התהליך האבחוני לטובת ילדיהם ולטובתם. חלק אחר מגיב בניסיון לתקוף אישית את הגורם המאבחן או את הגורם המפנה, להאשים אותם בחוסר מקצועיות או במגמתיות, ולהשליך את האחריות אל מחוצה להם. כחלק מעבודתנו בהגנה על ילדים אלו, אנו – כמו כל הגורמים המעורבים בהגנה על ילדים – מהווים כתובת לכעס ולהאשמות חסרות שחר".

 הסיפור המלא בגיליון סופ"ש של 'ידיעות רחובות'.

קישורים:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s