יובל בגנו עיתונאי זבל בלתי אמין, מגמתי ומוטה, מדוע נותנים לו לכתוב זבל ושטויות לטובת משרד הרווחה שפוגע באתיופים יותר מכל אוכלוסיה אחרת?

האתיופי יובל בגנו שכח עם מי הוא אמור להזדהות: עם קורבנות בני עמו שסובלים ממשרד הרווחה. במקום זה הוא לוקה בסינדרום האישה המוכה. הוא מחרטט לנו על עו"סיות שנאבקות לשרוד ולגמור את החודש. כתבה כל כך מגמתית וחד צדדית מזמן לא ראינו. מרוב מלל שנועד לגרום לנו להזיל דמעות על העו"סיות "המסכנות", אפילו פעם אחת אין תגובה של המטופלים ע"י העו"סיות, או של עורכי הדין המייצגים את מטופלי הרווחה, או לפחות ציטוטים מנפגעי טרוריסטיות הרווחה שנכחו ביום שישי בהפגנה.

לנו נראה שיובל בגנו הוא עלם צעיר שרק אתמול סיים בגרות (?) ואפילו קורס בסיסי באתיקה עיתונאית לא עבר. להבא אנו מייעצים לבגנו שיימנע מכתבות בלתי מאוזנות, אשר בנקל ניתן להבחין שהסיפור האמיתי הוא אחרת לגמרי. לפחות הקוראים הישראלים לא סתומים, כי הקהל שהגיב בטוקבקים קבע שהכתבה מופרכת לחלוטין. מה שכן, מומלץ לבגנו להירשם למגמת תסריטאות. אולי שם יבואו כשרונותיו על סיפוקם. עיתונאות אותנטית היא לא הצד החזק של הבחור. נציין שנהוג בין כתבי הביצה והשלולית לקבל "הודעה לעיתונות" מוכנה מראש, וכאשר אין זמן, לוקחים את מה שכתוב וחותמים על זה.  יכול להיות שזה מה שקרה פה.

כל מפגש עם עובדת סוציאלית גורם למטופלים שלהן רצון להתאבד.

להפגנה הגיעו גם שני חברי כנסת צבועים ונאלחים, מיכל בירן מהעבודה ואילן גלאון ממרץ. שניהם משתמשים בקלישאות הידועות שככל שמשלמים יותר כסף לעו"ס, כך מקטינים את העוני. איזו מחשבה נדירה?? איך בדיוק יורד העוני אם הכסף הולך לעו"ס ולא לציבור? מדוע האוצר לא מקציב קריטריונים ברורים לזכאות לסעד, דיור ציבורי, סיוע ומענקים, שאז בכלל לא צריך עו"סית שתתווך בין האזרח והרשות שמחלקת את הסיוע? הרי כל מה שיש לעו"סיות להציע זה טיפולים, אבל אף אחד לא שואל מה הטיפולים האלה מניבים? אפס תוצאות. ועכשיו העו"סיות רוצות עוד 3 מיליארד שקל לנפח את משכורתן עבור אפס תפוקה?

לפחות ההפגנה עברה לא בלי התנגדות ציבורית. צפו במוטי לייבל המהולל עושה לעו"ס קרקס.

הפגנת העלוקות הסוציאליות לתוספת בשכרן – פרופוגנדת השקרים של חוטפות הילדים.

העובדות הסוציאליות ידועות ברמיסת התא המשפחתי וריסוק המשפחות, והבאת חלק מהם להתאבדות. העובדות הסוציאליות נוהגות תדיר להתלונן ולהתבכיין על שהן לא גומרות את החודש, ברם לעולם הן אינן חושפות את תלושי השכר שלהן.

כך לדוגמא, פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי, לשכת רווחה נהריה, מרוויחה בחודש 13,738 ש"ח נטו. את הנתונים הנ"ל העובדים הסוציאליים לא מציגים ולא בכדי. תרבות השקר של העובדות הסוציאליות היא כל כך מוטמעת בד.נ.א. שלהן, אי אפשר לגרום לעו"ס לעולם לומר את האמת.

העובדות הסוציאליות עוברות חינוך מחדש, שהחברה זקוקה להן לעשות "עבודת קודש" בשם מקצוע העבודה הסוציאלית, ושהן יודעות יותר טוב מהציבור מה הצרכים של הציבור.

בשם עבודת הקודש הזו הן מנתקות ילדים מאבות, משקרות בכל הזדמנות, טופלות עלילות על נשים חלשות ולוקחות מהן את הילדים לאומנה ופנימיות ועוד מקבלות בונוס אישי על כך. המקצוע הזה פרזיטי ואינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמתפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מי שמגיע אליהן בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות.

מקצוע העבודה הסוציאלית דורש אישיות ניבזית, נרקיסיסטיות.

העו"סיות נעזרות בחברי כנסת הנחזים להיות חברתיים, בעוד שמדובר בחברי כנסת שתולים מטעמם של משרד הרווחה כמו הנכה אילן גילאון וחברתו מיכל בירן. מדובר בביוב של המדינה. חברי כנסת המקבלים שכר עובדי ציבור להרס חיי הפרט והמשפחה.

אבל כעת אנו רוצים להתייחס לעו"סיות שטוענות שהן עובדות בעמותות כקבלניות. הדוגמא שהביאו היא עמותת "יחדיו". עמותת יחדיו – רוח מדבר. 

עמותת יחדיו מנהלת אי שם בנגב מוסד כליאה לנערות שהוצאו מהבית, והושמו בפנימיות.  מי שלא מקבלת את מרות הפנימייה, נשלחת אי שם למדבר למוסד הכליאה של עמותת יחדיו. שם אין גישה להורים והנערות מבודדות.

התיאורים באתר העמותה מציגים את המקום כגן עדן עלי אדמות: "כפר רוח מדבר הינו קהילה שיקומית מובילית להתמכרויות המעניקה טיפול ושיקום כולל ומקיף לנגמלים מסמים ואלכוהול מכל חלקי הארץ, בוגרים וצעירים,  בתנאי פנימייה, בהתאם לגישת הקהילה הטיפולית וברוח 12 הצעדים. הכפר הוקם בשיתוף של המועצה האזורית רמת נגב, קרן רש"י, הרשות למלחמה בסמים, קק"ל, מפעל הפיס ובסיוע משרדי הממשלה השונים.  הכפר מופעל ע"י "עמותת יחדיו" ונתמך ע"י פארמדום וקרן רש"י. הכפר מתמקד בהתמכרויות מסמים, אך בנוסף מוסמך הצוות המקצועי לטפל בהתמכרויות נוספות כגון אלכוהול, הפרעות אכילה ודרי רחוב.  הכפר משתרע על שטח נרחב הכולל מבני מגורים מרווחים ומגוון חללים ציבוריים, ביניהם חדר אוכל רבתכליתי,  מגרשי ספורט, חדר כושר מאובזר, מדשאות ועוד. כל המתקנים נגישים לנכים.  נופי המדבר, תחושת המרחב והרוגע מהווים מרכיב חשוב של הסביבה הטיפולית  ,השילוב בינם לבין השירותים הניתנים בכפר תורם להצלחת תהליך.  השיקוםתהליך השיקום מלווה באמצעות טיפול להעלאת החוסן הנפשי כאשר תהליך ההחלמה הוא ארוך ומחייב". הכפר הזה מפעיל מסגרות חירום, מסגרות טיפוליות ומסגרות לגיל הרך.

מי שמנהל את מסגרות הכליאה הללו הוא טיפוס בשם יאיר באר. הוא כותב על עצמו:  מנהל בכיר בעל תפיסה מערכתית רחבה (עסקית/טכנולוגית), ניסיון עשיר בייזום, ניהול והובלת פרויקטים עתירי טכנולוגיה ואנשים. ייזום וניהול שינויים חוצי ארגון, קידום תהליכים מורכבים ושיתופי פעולה (רבי זרועות). בעל חשיבה אסטרטגית, תוצאתית ויכולת התמודדות עם ריבוי משימות בו זמנית תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים במיוחד, קבלת החלטות והנעת עובדים. Specialties:כושר מנהיגות, יכולת הנעת עובדים וקבלת החלטות, יכולת מוכחת לבניית צוותי עבודה בצורה יעילה ואפקטיבית, ראיה מערכתית רחבה ויכולת גבוהה מוכחת לזיהוי כשלים, ניתוח, תכנון ופתרון בעיות, הסתגלות מהירה, התמודדות בתנאי אי וודאות, הובלת שינויים והתמודדות עם משברים, ניתוח תהליכים עסקיים בדגש לתהליכים ארגוניים חוצי מערכות ורשתות, ניהול מו"מ, חשיבה יוצרת ומהירה.

האיש הזה יאיר באר מחזיק נערות פנימייה בכפייה בכעל כורחן ומכריח אותן לקבל טיפולים נפשיים בשיטת 12 הצעדים בעל כורחן, וגם כולא אותן בחדרי צינוק אם הן לא עושות כנדרש היה איש צבא. בחיל האוויר היה מפקד גדוד קשר טקטי (סא"ל) שנתיים ואחר כךראש מחלקת תקשוב (אל"מ).  מה הקשר שלו לרווחה ולכליאת בנות בפנימיות???  כסף!!!!  יאיר באר | LinkedIn

יאיר באר - רב כלאי של נערות פנימייה

יזמי העמותה הינם: הגב' אסתר עמר ז"ל, מר אלי אלאלוף ומר יעקב טרנר. מייסדי העמותה: מר אלי אלאלוף, מר משה טל, הגב' אליזבט הומנס, מר מקסים אוחנה, הגב' רחל לב, הגב' מירי לוין – רוזליב והגב' רות פז אינגולד. נרשמה ביום כ"ג בכסלו התש"ס (2.12.1999) כעמותה מספר 580323889.  בשנת 2004, הוסכם כי עמותת יחדיו תצטרף לקרן רש"י כעמותת בת.  חזון העמותה הוא ליזום, לפתח להפעיל שירותים חברתיים איכותיים עבור אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה, לצמצם מצבי סיכון ולגלות מעורבות פעילה בקביעת מדיניות בתחום החינוך והרווחה.  הכפר הוקם בעלות של 60 מיליון ש"ח. 

עכשיו שימו לב לחגיגת המשכורות בעמותת יחדיו:  יאיר באר, בנוסף לפנסיה העצומה שהואר מקבל מחיל האויר, מקבל 304,850 ש"ח פלוס 81,563 ש"ח ועוד 3,505 לטלפון סלולארי. סה"כ 390,000 ש"ח משכורת בשנה, שזה 33,000 ש"ח בחודש, וכאמור מקבל 50,000 ש"ח פנסיה מחיל האויר.  המנהלת לימור זיו מקבלת רק 300,000 ש"ח בשנה.

זו המנהלת שמקבלת 300,000 ש"ח בשנה, לימור זיו.

ואלה דו"חות העמותה:

00010002 0003

עכשיו אנחנו רוצים לדעת, על מה מפגינות העו"סיות הללו?  נגד מי הן מפגינות? בשביל מה הן מביאות את אילן גילאון ואת כ"ח מיכל בירן להפגנות שלהן בתל אביב? הרי העמותה שבה הן עובדות מפוצצת בכסף. המנכ"לים של העמותה חוגגים על הכסף. הבוסים שם חולבים את הקופה הציבורית ב 400,000 ש"ח וגם 300,000 ש"ח לשנה. אז למה העו"סיות האלה לא מפגינות נגד המעסיקים שלהם בדימונה, איפה שמעסיקים אותם? יש להן בוס, יאיר באר, ומנהלת לימור זיו, שמרוויחים הון תועפות. מישהו השקיע 60 מיליון ש"ח בהקמת מתקן הכליאה הזה, אז למה הן לא מפגינות בשערי מתקן הכליאה? למה הסיסמאות שלהן הן כאילו שאם לא משלמים להן יותר כסף, הציבור לא יקבל שירותים סוציאליים, ומתברר שהציבור כן מקבל מיליונים של שקלים שזורמים למפעילי העמותות שמעסיקים אותן?  למה הן פשוט לא שובתות?  מפסיקות להגיע למתקני הכליאה, ואז יאיר באר ולימור זיו יצטרכו למצוא עובדים אחרים לטפל בנערות המשוכנות שם ב"רוח מדבר"?

מה זו הצביעות הזו שהן משתמשות בססמאות כאילו הציבור תלוי בגודל המשכורת שלהן, ומתברר שבכלל מי שהקים את הכפר הזה הוא בכלל המרוקאי שהוא חבר כנסת במפלגה של כחלון  חה"כ אלי אלאלוף, זה שעמד בראש ועדה למיגור העוני (בדיחה מצחיקולה).  למה העו"סיות לא הולכות אליו ומפגינות לו מתחת לבית? הרי הוא זה שאחראי למשכורות שלהן. הוא זה שדאג לכך שהבוסים בעמותה זוללים מאות אלפי שקלים בשנה, ואילו העו"סיות עובדות בזול. 

אם כן לעו"סיות יש כתובת לטענותיהן: חה"כ אלי אלאלוף. למה הן לא הולכות אליו? למה אילן גילאון ומיכל בירן לא פותחות ג'ורה על החבר שלהם בכנסת שאחראי למצב המשכורות של העו"סיות בעמותה הזו? למה הציבור צריך לראות מחזות מבישים של עובדות סוציאליות בכייניות מפנות זעמן נגד המדינה או האוצר, כאשר יש להן כתובת מדוייקת לבוא ולדרוש את השכר שהן רוצות, והן יכולות בקלות להתפטר ולהשאיר את העמותה ריקה מעובדים?

העובדים הסוציאליים נגד העסקתם כעובדי קבלן: "דורשים להתפרנס בכבוד"

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-489297

לקראת איום השבתת המשק, עובדים ועובדות סוציאליים קיימו הפגנה בדרישה להעסקה ישירה: "מי שאמונות על הקהילות המוחלשות ביותר, בעצמן נאבקות בעצמן כי לשרוד"

העובדים הסוציאליים קיימו היום (שישי) תהלוכת מחאה בתל אביב לקראת איום השביתה במשק בשבוע הבא, סביב העסקת עובדי קבלן בשירות הציבורי.

לקראת סבב השיחות המכריע בתחילת השבוע בין משרד האוצר לבין הסתדרות על סוגיית קליטת עובדי הקבלן במגזר הציבורי, הכוללים כ-40% מכלל העובדים בו, והעברתם להעסקה ישירה, התכנסו הבוקר בככר הבימה בתל אביב מאות עובדים סוציאליים המועסקים בקבלנות כדי למחות על תנאי העסקתם. המוחים קיימו תהלוכה לכיוון בניין קרית הממשלה והתאספו לעצרת מחאה במתחם שרונה הסמוך.

באותו המקום אתמול קיימה ההסתדרות הפגנת הזדהות עם עובדי הקבלן אבל את תשומת הלב בהפגנה נטלו מורי הקבלן, ביניהם גם כאלה המועסקים עשרות שנים במערכת החינוך בתכניות העשרה מסובסדות, שבתקופה זו של חופשת הקיץ מוצאים עצמם מדי שנה ללא הכנסה וללא זכויות סוציאליות, במעמד מפוטרים.

העובדות הסוציאליות יחד עם פעילי תנועת "עתידנו – למען עתיד העבודה הסוציאלית בישראל", מחו היום למען שיפור תנאי העסקתם, ונגד "הפגיעה המתמשכת בשירותים החברתיים ומדיניות ההפרטה שפוגעת אנושות בעובדים, בשירותים עצמם ובלקוחותיהם", כדבריהם. לטענתם המחאה מתמקדת גם במחסור המשווע בתקנים לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות עליו מצביעים בעקביות גם דוחות מבקר המדינה. מאבק העו"סים האחרון היה ב-2011 אבל הסתיים ללא הישגים מספקים והעובדים נחושים הפעם לנצל את שיתוף הפעולה של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כדי להביא להישג משמעותי.

עו"ס אלה כהן, יו"ר תנועת עתידנו, אמרה לקראת ההפגנה: "השטח בוער, כ-19 אלף עובדות ועובדים סוציאליים מצפים לבשורה משמעותית באשר לתנאי העסקתן ובאשר להפסקת הפגיעה בשירותים החברתיים".

בדברים שנשאה בהפגנה אמרה כהן: "אנחנו פה כי אנחנו לא מוכנות להשלים עם המציאות הזאת. אנחנו מאמינות ביכולת שלנו לעשות שינוי ולעבוד בתוך מערכות רווחה הוגנות, מקצועיות, ויציבות. אני פונה אליכן העובדות הסוציאליות – לא להסתפק בהפגנה אחת. זהו תהליך ארוך שעל כולנו להיות חלק ממנו".

"אנחנו לא 'מלאכיות' ולא 'עושות עבודת קודש'"

כהן הדגישה כי "המאבק שלנו הוא חלק ממאבק רחב יותר למען החזרת אחריות המדינה על תחום הרווחה, על אזרחיה בכלל ועל תנאי העסקתם בפרט".

הדס צוקרט, דוברת "עתידנו", אמרה כי "היום אנחנו אומרים לקובעי המדיניות – אנחנו לא מוכנות יותר לעבוד בתנאים האלה. לרובנו תואר שני ושלישי והכשרות נוספות, אנחנו עושות עבודה קשה, מקצועית, שיש לה מחירים אישיים ומשפחתיים, שיש בה סיפוק אבל היא גם שוחקת. מגיע לנו להיות מתוגמלות בהתאם. אנחנו לא 'מלאכיות' ולא 'עושות עבודת קודש', אנחנו אנשי מקצוע ודורשים להתפרנס בכבוד".

עובדת סוציאלית מרשות מקומית במרכז הארץ סיפרה בעצב: "הגעתי למצב בו אני לפעמים שמחה שלנערים שלי פותחים תיק פלילי כי אז יש מעורבות של קצין מבחן ויש עוד מישהו שמטפל בנער. זה מפנה לי זמן לכפות שריפות אחרות". ענת סרי, מתנועת הסטודנטים "עו"סים שינוי" אמרה בהפגנה: "75% מהסטודנטים לעבודה סוציאלית הולכים להיות עובדי קבלן. למדנו באוניברסיטה איך לתת שירות מקצועי, ואנחנו רואים שבשטח זה בלתי אפשרי בגלל העומסים. אנחנו דואגים מהיום בו נצא לעבוד במקצוע". קרן גרינבלט, מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים שדיברה גם בשם הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, הביעה את מצוקתם של העוסקים במקצוע ואמרה כי "המצב בו מי שאמונות על הביטחון הסוציאלי במשפחות ובקהילות המוחלשות ביותר, בעצמן נאבקות על מנת לשרוד, הוא בלתי נסבל".

בישראל כ-9,000 עובדות ועובדים סוציאליים מועסקים בקבלנות, כמעט מחצית מכלל העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה והבריאות. מהן כ-2,500 עובדות ברשויות המקומיות במתוכנת "כתף אל כתף", כלומר באותם תפקידים של עובדות בתקן מלא המועסקות על ידי הרשות אבל בתנאי העסקה קבלנית וללא זכויות סוציאליות שוות. עוד כ-1,000 עובדות בתחומי הליבה המופרטים של משרד הרווחה כגון מעונות חוסים לנוער בפיקוח חסות הנוער ומקלטים לנשים מוכות. עבור אלה דורשים ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים מהממשלה קליטה מיידית כעובדי מדינה על כל המשתמע מכך. עבור כ-5,500 עובדות סוציאליות אחרות בעמותות המפעילות שירותי רווחה ובריאות הנפש שהמדינה הפריטה עם השנים אך עדיין מפקחת עליהם, דורשים העובדים מהמדינה לפחות להחיל עליהן צו הרחבה שיעניק לאותן עובדות ועובדים את אותם תנאים סוציאליים ותנאי שכר כגון תוספות שכר ודרגה על ותק, זכאות שווה לימי חופשה ולקרן השתלמות.

במידה שההסתדרות ומשרד האוצר לא יגיעו לסיכום המקובל על שני הצדדים באשר להיקפי הקליטה של עובדי קבלן במגזר הציבורי להעסקה ישירה, תשבית ההסתדרות החל מיום רביעי הקרוב בבוקר וללא הגבלת זמן את המגזר הציבורי כולו ובכלל זה כל שירותי משרדי הממשלה, נתב"ג, רכבת ישראל ונמלי הים, חברת החשמל, הרשויות המקומיות וכיבוי אש.

להפגנה הגיעו גם חברי כנסת להביע תמיכה בעובדים בהם ח"כ אילן גילאון (מרצ) שאמר כי "כל עוד עובדת סוציאלית צריכה לעבוד כל חייה בשביל משכורת חודשית אחת של מנהל בנק, יש לנו בעיה רצינית של חלוקת המשאבים בחברה". ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הוסיף: "העובדים הסוציאליים הופקרו. הממשלה שולחת אותם להיאבק בחצר האחורית של ישראל עם משכורות עלובות ותקציבים חסרים. בשבוע הבא אניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק שלי לסיום העסקה הפוגענית של העובדים הסוציאליים ואני קורא לשר האוצר ולממשלה כולה לתמוך בהצעה ללא דיחוי".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s