חנה שנק וגיא אנוש מאשימים את משרד הרווחה בגזעניות נגד ילדים מזרחיים. עו"ס יקותיאל צבע: האינטואיציה של העו"סיות מובילה ליותר חטיפות ילדים מעדות המזרח

5.8.2015 – הכתב המתחנגל מהארץ, אור קשתי, פרסם כי על פי מחקר, העו"ס לחוק הנוער גזעניות נגד הורים מזרחיים, ונוטות יותר לחטוף ילדים לפנימיות מהורים מזרחיים. הכלבה הבכירה במשרד הרווחה חוה לוי טענה שהמחקר "לא בדק את מנגנון קבלת ההחלטות". כאילו שאפשר לבדוק את מנגנון קבלת ההחלטות במשרד שהחשאיות בו היא ערך עליון, ואפילו הכור האטומי בדימונה פחות חשאי ממנו.

הסבר אחר לגזענות נתן יקותיאל צבע, כלבלב מצחין במשרד הרווחה. הוא טוען שהעובדים הסוציאלים עובדים לפי האינטואיציה, ולא על פי מדיניות כוללת.  פירושו של דבר, שלעו"ס יש הגנה לגזענות: "זו האינטואיציה שלי". התשובות של משרד הרווחה לכל התעלולים שלהם פשוט מצחיקות.  יקותיאל צבע הוא מנהל האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצה של מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.  בקיצור: חוקר אינטואיציות במשכורת של 60,000 ש"ח בחודש.

מה שחסר לנו במחקר של חנה שנק ומר גיא אנוש, הוא כמה מהעו"סיות הללו הן מזרחיות בעצמן. האם העו"סיות מעדות המזרח סובלות מתדמית עצמית נחותה, שהן חושבות שאמא מעדות המזרח, כמוה ממש, היא קנדידטית טובה יותר, על פי האינטואיציה כמובן, לחטיפת ילדיה.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2698426

בתמונה: מנהל אגף המחקר של משרד הרווחה למעשה מודה שהעבודה שלו מיותרת כי העובדות הסוציאליות פועלות לפי אינטואציה, ולכן אין מה לחקור. יקותיאל צבע. טינופת אוכל חינם.

Untitled2

מחקר: עובדי רווחה דירגו ילדים ממוצא מזרחי בסיכון גבוה יותר

לפי המחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ילדים מזרחים וחרדים מדורגים בסיכון גבוה יותר במשפחה מאשכנזים וחילונים. בכירי משרד הרווחה דנו בתופעה: "הנתונים מצערים מאוד"

עובדים סוציאליים שהתבקשו להעריך את רמת הסיכון הנשקף לילדים במשפחה, דירגו ילדים ממשפחות מזרחיות וחרדיות ברמת סיכון גבוהה יותר מילדים במשפחות אשכנזיות וחילוניות. בכל המקרים המאפיינים היו דומים: הורים נשואים, תיאור לא ברור של סיכון לילדים, ומשפחה מרקע סוציו־אקונומי נמוך. "ניכרת התייחסות שונה באופן מובהק אל ילדים ממוצא מזרחי לעומת ילדים ממוצא מערבי", כתבה עורכת המחקר, חנה שנק. "הקשה זהירה ממדגם זה לאוכלוסיית מטופלי הרווחה עשויה להצביע על התערבות הרת אסון בהחלטות גורליות כהערכת סיכון והוצאה חוץ־ביתית". שאלת אופן קבלת ההחלטות על ידי עובדים סוציאליים, וההטיות שנראה כי כרוכות בו, נידונה לפני כמה חודשים בדיון סגור של בכירי משרד הרווחה.

שנק ערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, בהדרכת פרופ' גיא אנוש. במחקר השתתפו 120 עובדים סוציאליים, מלשכות רווחה ברחבי הארץ. רובם היו נשים, ילידי הארץ, וכ-85% מהם היו בעלי תואר שני ומעלה. כל עובד קיבל שמונה תיאורי מקרה, בעלי מאפיינים דומים מאוד, למעט פרטי רקע שונים: שמות משפחה אשכנזיים ומזרחיים, ציון מקום הלידה של ההורים, והתייחסות מפורשת שמדובר במשפחה חרדית או חילונית. ככל הידוע, זהו המחקר הראשון שבדק את ההשפעה האפשרית שיש לרקע חרדי על הערכת סיכון לילדים.
פנימיית ילדים בראשון לציון. למצולמים אין קשר לכתבהניר שמול
עוד כתבות בנושא
ועדה במשרד הרווחה ממליצה על שינוי רדיקלי במנגנון הוצאת ילדים מבתיהם 03.03.2014
הדילמה של הילד המאומץ 08.10.2013 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
הילדים בישראל עניים יותר, אך אלימים פחות 29.12.2013
דו"ח המועצה לשלום הילד: מעל שליש מהילדים בישראל עניים 18.12.2012
כך, למשל, קיבלו העובדים הסוציאליים תיאור מקרה של דודו סויסה, בן 10, המשולב במועדונית לאחר שעות הלימודים. סויסה הורחק מהמועדונית עד שההורים יציגו אישור רפואי על הצורך בלקיחת ריטלין, דבר שטרם עשו. אביו של דודו, שמעון, עלה ממרוקו, ועובד כאיש תחזוקה בבית הספר. אמו, רוזי, היא עקרת בית שתוארה על ידי אנשי הרווחה כבעלת "יכולת הורית ואישית לקויה".

בסולם שבין 0 (היעדר סיכון) ל–5 (סיכון גבוה ביותר), הערכת הסיכון הממוצעת במשפחה המזרחית היתה 3.11, בעוד שהנתון המקביל לגבי משפחה אשכנזית היה 2.92. ההבדלים היו מובהקים. במקרה של משפחות מרקע חרדי וחילוני, הנתונים היו 3.07 ו–2.97, בהתאמה. בעבודה מצטטת שנק מחקר אחר, מ–2010, לפיו רק 7.1% מהמשפחות שילדיהן הוצאו מהבית ההורים היו ממוצא אשכנזי. מנגד, מחקר שנעשה לפני כשש שנים ופורסם לפני כשנה מצא, כי ההמלצה להוציא ילד ממוצא מזרחי היתה גבוהה פי שניים מהנתון המקביל לגבי ילד ממוצא אשכנזי. הנתונים מתייחסים למצב סיכון עמום, כמו זה שתיארה שנק במחקר שלה. עם זאת, קשה להשוות באופן מלא בין שני המחקרים, בגלל הבדלים במאפייני הרקע של המקרים השונים.

לפני כמה חודשים הוקדש דיון פנימי של אנשי הסגל הבכיר במשרד הרווחה, לבירור הכשלים והטיות ב"תהליכי קבלת החלטות בעבודה סוציאלית". "חשבתי שחיוני לחשוף את המחקרים בתחום. דברים כאלה קורים, יש הטיות וצריכים להיות מודעים לכך. המטרה היא לבנות מנגנונים שיתמודדו עם התופעות האלה", אומר יקותיאל צבע, מנהל אגף המחקר, תכנון והכשרה במשרד. לדברי חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, האחראית על הוצאת ילדים בסיכון ממשפחותיהם, ממצאי המחקר של שנק "מצערים מאוד, והם חלק מהבעיה הכללית של גזענות בחברה הישראלית". עם זאת, היא מדגישה כי "הכנסנו הרבה חסמים לתוך תהליך העבודה, כדי למגר עמדות אישיות ולשמור על דיון ענייני".

אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפהיובל טבול

על פי נתוני משרד הרווחה, ב-2013 היו כ-11 אלף ילדים ובני נוער במסגרות חוץ־ביתיות, כ-75% מהם בפנימיות שמפעיל המשרד, והשאר במשפחות אומנה או מסגרות אחרות. מדובר בכ-18% מכלל הקטינים הנמצאים בסיכון. עם זאת, בקרב בני 12–17, השימוש בהוצאה מחוץ לבית מגיע ל-55% מהמקרים. 5,951 ילדים הוצאו מהבית באותה שנה בצו בית משפט לענייני משפחה, כלומר — לאחר שההורים התנגדו להחלטת אנשי הרווחה. רק 109 ערעורים הוגשו לבית המשפט המחוזי, ובמשרד לא ידעו למסור כמה מהם התקבלו. להערכת גורמים שונים, מספר המקרים שבהם שונתה ההחלטה של הוועדה המקצועית או התקבל ערעור ההורים בבית המשפט איננו גבוה.

במחקר כתבה שנק כי הממצאים גילו כי אכן "קיימת הטיה בהערכת הסיכון כגבוהה יותר לילדים ממוצא מזרחי". כאשר מוסיפים למשתנים גם את מין הילד, אפשר לשרטט היררכיה של סיכונים: תחילה בן מזרחי (3.26), אחריו בן אשכנזי ובת מזרחית (2.97 בשני המקרים), ולבסוף בת אשכנזית (2.88). באשר להמלצה להוצאה מהבית נרשמו אמנם הבדלים בין מזרחים לאשכנזים ובין חרדים לחילונים, אבל הם לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית.

"היה עצוב לפגוש את ההטיה (של עובדים סוציאליים) נגד מזרחים. מתברר שעדיין יש משקל לזהות העדתית, גם אחרי כל כך הרבה שנים", אומרת שנק.

"ההטיות כלפי מזרחים וחרדים", כתבה שנק בעבודה, מעלות את השאלה "עד כמה הנתונים הדמוגרפיים (המוצגים בתחילת הדיונים ברווחה על הטיפול בילד, א"ק) וכן הפגישה עם הורי הילד, משפיעים על החלטתם של חברי הוועדה. האם לצבע העור או ללבוש תרבותי מסוים תיתכן השלכה על החלטת החברים?". לדבריה, השפעת מוצא הילד על הערכת הסיכון "ממחישה כי עדיין קיימת הטיה משמעותית בתחום, וזאת בניגוד לתחושה כי השפעה זו נעלמת". על ההטיה כלפי חרדים היא כתבה כי הממצאים "עולים בקנה אחד עם השיח הישראלי המכוון לתפיסה סטריאוטיפית של התרבות החרדית וחבריה".
ילדים חרדים בירושלים. בכיר במשרד הרווחה: יש עיסוק מועט מדי בשיפור הליך קבלת ההחלטות של עובדים סוציאליים גיל כהן-מגן מהמחקר של שנק עולה כי במצבים לא ברורים — כמו אלה שהוצגו לעובדים הסוציאליים — המשקל של דעות קדומות וסטריאוטיפים גדול יותר מאשר במצבים ברורים וחד משמעיים. גם לתנאי העבודה יש תרומה לכך. "כאשר כל עובד מוצף במאות תיקים, היכולת לערוך בירור מעמיק של יכולת המשפחה איננה גדולה", אומר פרופ' אנוש.

חוה לוי ממשרד הרווחה מדגישה כי המחקר של שנק "בדק עמדות של אנשים פרטיים, ולא את מנגנון קבלת ההחלטות". אבל בדיון הפנימי שהתקיים לפני כמה חודשים בצמרת משרד הרווחה, אמר עמיתה, יקותיאל צבע כי "(יש) מעט מדי עיסוק מכוון לשיפור תהליך קבלת ההחלטות של עובדים סוציאליים, הבנת המורכבות שלו, ההכרה ב-bias הטמונים בו, הן בתהליכי ההכשרה והן במטה המשרד". הוא הוסיף ש"צריך להכיר בכך שעו"סים מקבלים החלטות על פי ניסיון ואינטואיציה — ולנסות לשפר אותן… ואולם לא גובשה מדיניות כוללת (לכך)".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s