השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה: עו"ס טל גופנא עושה כרצונה במפורט בהחלטות בית המשפט – לשכת רווחה חולון הפסידה בתביעה ת"א 46665-10-14 יוסף יוסי ברכה נגד משרד הרווחה חולון

דבורה וגמן

יוסף יוסי ברכה תבע את לשכת רווחה חולון על הוצאת דיבה, עוגמת נפש ורשלנות בטיפול בתיק שלו, וזכה.

ברכה טען שביהמ"ש קבע ביום 28.1.07 שצריך להמציא תסקיר דחוף בעניינו בתוך 45 יום, אולם התסקיר הוגש ביום 30.8.07 לאחר 8 חודשים ומשרד הרווחה נהג שלא על פי הוראות בית המשפט, והורה לו לפגוש את בתו במרכז קשר, כשהם דוחים אותו בלך-ושוב, ובמשך 3.5 שנים הוא פגש את בתו במרכז קשר, מה שמנע ממנו את זכותו להסדרי ראיה.

השופטת אושרי פרוסט לא חסכה ביקורת משתי האנטי-סוציאליות הללו:

"צודק התובע בטענתו, שהנתבעת הגישה את התסקיר לביהמ"ש, שמונה חודשים לאחר החלטת בית המשפט ולא תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה.

אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.

בחקירתה העידה טל גופנא שאין לה מסמכים בהם נקבע צו הרחקה ל 45 יום, שאינה יודעת אודות שיחות טלפון שהתקיימו בין התובע לבין מי מטעם הנתבעת. לשאלה מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.

דבורה וגמן ששימשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן (תוך 45 יום) את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.

אין לקבל תשובה שפקידת הסעד וסדרי הדין לא זוכרת מדוע התסקיר ערך זמן כה רב. ככל שהתסקיר היה מוגש בזמן יתכן שהיה מצטמצם הפער בין הזמן הארוך שהתובע אמור היה לראות את בתו במרכז הקשר, לבין הזמן שזה ארך בפועל.

מעדותה של גב' גופנא עולה, שהנתבעת עושה כרצונה במפורט בהחלטות בית המשפט".

השופט פרוסט-פרנקל קיבלה את טענותיו של ברכה, שהעובדות הסוציאליות התרשלו באי מילוי הוראות בית המשפט והוסיפה: "היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו, ולא להפר אותם ויהי מה. אני מקבלת את הטענה הזו של התובע".  ניכר בעליל מדברי השופטת בפסק הדין, שהעו"סיות הללו עצלניות, פרזיטיות, בהמות מגדר קליניות עם הפרעות סוציאליות קשות, אשר לא מהססות לשקר, לרמות ואפילו להטיל חיתיתן ולהלן אימים על בית המשפט כשביקשו למחוק את הבקשה בטענה הזויה של התיישנות.

למרות הביקורת הנוקבת, השופטת פסקה לתובע פיצויים נמוכים בגין עגמת נפש בסך 15,000 ש"ח והוצאות אגרה בסך 1,000 ש"ח. התביעה שהוגשה הייתה על סך 300,000 ש"ח. נקווה שתביעה זו תשמש סנונית לתביעות נוספות נגד פקידות סעד עצלניות. חבל שהשופטת לא שאלה את הפרזיטיות וגמן וגופנא, איך היו מרגישות אם היו מונעים מהן את הקשר עם הילדים שלהן.

באתר פסק דין, כתבו על פסק הדין הנוכחי כי הוא נדיר. בהחלט נדיר למצוא שופטת שאינה מתקפלת מול מתקפת האלימות והבריונות של העובדות הסוציאליות. אנו צופים לשופטת הבכירה אושרי פרוסט-פרנקל, קידום מהיר למחוזי. בפסק דין זה, היא גילתה אומץ שיפוטי יוצא מהכלל. כן ירבו פסיקות משובחות כאלה.

דבורה וגמן פק"ס לסדרי דין לשכת רווחה לחולון, עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט
דבורה וגמן פק"ס לסדרי דין לשכת רווחה לחולון, עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט

ת"א 46665-10-14, יוסי ברכה נ' משרד הרווחה / פס"ד לשכת הרווחה בחולון תפצה אב ב-15,000 שקל משום שאיחרה בחצי שנה במסירת תסקיר בעניינו 23/03/2016 | אושרי פרוסט-פרנקל | בית משפט השלום בתל אביב, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s